גפני: "בחודש הבא הכבאים יקבלו תוספות משמעותיות"

"ביחס לבנק ישראל, עד היום הנגיד היה מחליט על הכל בתוך הבנק - זה מאז שהוקם בנק ישראל, וזה בניגוד גמור כמעט לכל מדינה בעולם. יש עוד מספר בנקים מרכזיים בעולם שבהם מקבל הנגיד את כל ההחלטות, אבל אין נגיד שאני מכיר שמגיע להחלטות על הריבית לבד", כך אמר היום היום (ה') נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, בכנס השנתי של איגוד החברות הציבוריות, שהועבר בשידור חי באתר "גלובס".

פישר התייחס בדבריו לנושאים הקשורים למימשל תאגידי במשק, על ההשפעות הנוגעות לבנק ישראל ולקחים מהמשבר הפיננסי. ביחס לבנק ישראל אמר פישר כי "מערכת שבה אדם אחד מקבל את כל ההחלטות היא מערכת לא טובה משום שיש בזה יותר מדי סיכון. לכן שינינו את חוק בנק ישראל ולפי החוק החדש נעבוד במסגרת שמשנה לגמרי את המימשל התאגידי בתוך בנק ישראל".

לדבריו, "יהיה לנו דירקטוריון שבתוכו חברים רק שניים מתוך הבנק והוא יצטרך לאשר את התקציב, תוכניות העבודה ועוד דברים. אני מקווה שאנחנו מאוד קרובים לשלב שבו הוועדה המוניטארית תתחיל לפעול, ועדת וינוגרד צריכה להציע שמות והממשלה צריכה להחליט, במקביל להתייעצות עם בנק ישראל. אין לי ספק שהמערכת החדשה תהיה בממוצע טובה יותר ממה שהיה עד היום. אני מקווה שבקרוב נוכל להתחיל לעבוד במסגרת החדשה בנושא ממשל תאגידי".

פישר אמר, כי "במערכת הבנקאית מוסכם בכל העולם שבעיות ניהול סיכונים בבנקים היו אחראיות לחלק ניכר מההתרחשויות במשבר הפיננסי האחרון ולכן יש צורך לבצע שינויים במערכת. חלק מהדברים שהתחלנו לבצע בארץ יוצאים מוועדת בזל או מגופים הקשורים לג'י 20. הפיקוח על הבנקים מציע לבצע שינויים בעבודות הדירקטוריון. בין השאר מבקשים לבצע הפרדה בין תפקידי הדירקטוריון להנהלה, חיזוק הרכב הדירקטוריון כלומר עמצאות לכשירות הדירקטורים מקרב הציבור, חיזוק הכשירות של הדירקטורים וחיזוק הפיקוח על פרקטיקות העבודה של הדירקטורים. זה דורש שינוי גדול כי האחריות של הדירקטורים תהיה הרבה יותר ברורה ומודגשת".

ביחס למערכות החוץ בנקאיות אמר פישר כי בארצות הברית הגיעו למסקנה שצריך להדק את הפיקוח על המערכות האלה. "חלקו של הסקטור הבנקאי בכלל האשראי ירד בצורה מאוד משמעותית מאז תחילת העשור כתוצאה מהרפורמה בפנסיה והמלצות ועדת בכר. רוב השינוי הזה הוא בריא אבל זה גורם גם לבעיות שצריכים לחשוב איך לטפל בהם. אין לנו כעת מערכת פיקוח מושלמת. האחריות של הרשות לניירות ערך היא לשקיפות ולא לאיכות של ההנפקות בבורסה, אז צריך לסמוך על מי שקונה את הנכסי האלה. השאלה היא האם העובדה שחלק גדול מהאשראי הולך לחברות הנדלן ואחוז לא קטן מהחברות שנכנסו למשבר היו מהתחום הזה. יש שם המון שאלות ואנחנו נצטרך לטפל בהן. זה לא יהיה קל, יש הרבה עבודה לעשות ונצטרך לעשות את זה. בינתיים אני חושב שאיכות המימשל התאגידי במשק הישראלי ממשיכה להשתפר", הוסיף הנגיד.

גפני: "מאוד התאכזבתי מהצורה שבה מנהלים את התקציב"

חבר הכנסת משה גפני, יושב ראש ועדת הכספים, אמר כי "מאוד התאכזבתי מהצורה שבה מנהלים את התקציב ואת חוק ההסדרים. נחשפתי בחוק ההסדרים הנוכחי לתופעות שלא צריכות להיות, למשל נושאים שעשויים לקבל כותרות בעיתון זוכות לטיפול אינטנסיבי ואחרות הרבה יותר חשובות לא זוכות לטיפול מספיק. חוק ההסדרים הנוכחי הוא החוק הטוב ביותר וגם הוא צריך להיעלם. יצאו ממנו 5 חוקים שהצבענו עליהם בנפרד, אנשי האוצר טרקו לי את הדלת ויצאו אבל אני עשיתי את מה שהמצפון שלי הורה לי".

בנוגע להגדלת התקציב לשירותי הכבאות אמר גפני כי "אני מבטיח לכם שבחודש הבא הכבאים יקבלו תוספות משמעותיות. זה אמנם לא נכנס לתקציב אבל זה יאושר בשבועות הקרובים. מצב שירותי החירום בעורף הוא קטסטרופלי ואני מצטער מאוד שהיינו צריכים את האסון הגדול שקרה בכדי לזרז את העיניינים".

יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר כי "הרגולטורים מתחילים לפעול בערך כשלוש שנים אחרי שהבעיות צצות בשוק, אבל בינתיים בשוק נוצרת בעיית שיווק משקל בשוק. בסופו של דבר זה יגיע לציבוריות וימצאו פתרון, אבל איגוד החברות הציבוריות יכול לעשות משהו עוד לפני הרגולטור. האיגוד יכול להקים ועדה קטנה עם אנשים שמבינים בנושא ולחשוב על פתרונות אפשריים בכדי למנוע הגעה למצבי קיצון. האיגוד יכול לפעול באיזמל במקום בגרזן, שזה מה שיקרה בוועדה של הרגולטור. הרגולטור מקים הרבה מאוד ועדות ובסופו של דבר לא מגיעים תמיד לפתרונות הכי טובים".

בסיום דבריו הביא קנדל דוגמא משעשעת ש"הממשל ממנה היא שלעיתים צריך להגביל את חופש הפעולה של כולם בכדי ליצור מצב יותר טוב. רגולציה טובה היא רק איום ברגולציה, זה צריך להספיק להניע את השחקנים המרכזיים לפעול, כלומר שהארגון יפעיל בעצמו כללים וקווים אדומים על החברים בו כלומר החברות הציבוריות במקרה הזה".