חבילת הסיוע הצבאי מארה"ב לישראל לשנת הכספים 2011, בסך שלושה מיליארד דולר, וכן המענקים לשדרוג מערכות הגנה מפני טילים, לרבות החץ וכיפת ברזל, בשווי כולל של יותר מ-400 מיליון דולר, מעוכבות בוושינגטון מזה שלושה חודשים, וקרוב לוודאי שהן לא יימסרו לישראל לפני מארס, באיחור של כחצי שנה. (הסיוע הצבאי אמור להימסר לישראל זמן קצר לאחר 1 באוקטובר, תחילת השנת הכספים בארה"ב, בכפוף לאישור חוקי התקציב הפדראלי בקונגרס). הסיבה לעיכוב: הקרע המתמשך בין הדמוקרטים לרפובליקנים בקונגרס.
המשמעות המיידית היא אבדן ריבית בגובה מיליוני דולרים. ישראל היא "לקוחת" הסיוע היחידה של ארה"ב שמקבלת את כל חבילת הסיוע בבת-אחת, בתוך 30 לאחר שהנשיא חותם על חוק התקציב. תיאורטית, הכסף ל-2011 היה צריך להיות מועבר לחשבון הבנק של ישראל בארה"ב בתחילת נובמבר, לכל המאוחר.
זו אינה הפעם הראשונה שהמחוקקים החמיצו את מועד היעד של 1 באוקטובר, אך לפי הערכות בוושינגטון, המצב ילך ויחמיר בשנתיים הבאות, בעקבות הצלחת הרפובליקנים להחזיר לידיהם את השליטה בבית-הנבחרים, החל בינואר 2011, ובעקבות התעצמותה של התנועה הפוליטית הידועה כמסיבת התה והשפעתה הגוברת על המפלגה הרפובליקנית, שמשמשת לה בית. הרפובליקנים הודיעו, כי ינצלו את עוצמתם בקונגרס לבלימת מה שהם מכנים גידול בלתי מרוסן בתקציב.
הסיוע הצבאי לישראל לשנת הכספים 2011 היה אמור להיות מהגדולים ביותר שקיבלה ישראל אי פעם: חבילת הסיוע הצבאי השנתי (FMF) מסתכמת ב"לא פחות משלושה מיליארד דולר", בלשון הצעת חוק התקציב, בהשוואה ל-2.4 מיליארד דולר בשנת הכספים הקודמת.
נוסף לכך, אמורה ישראל לקבל כ-415 מיליון דולר לפיתוח, לייצור ו/או לפרישה של מערכות הגנה מפני טילים, לפי הפירוט הבא: 205 מיליון דולר לתכנית כיפת ברזל; 64.4 מיליון דולר לשיפור מערכת החץ, כאשר 12 מיליון דולר מסכום זה יוקצבו לייצור רכיבי המערכת בארה"ב (בואינג) ובישראל (תע"א); 58.9 מיליון דולר לפיתוח רכיב השכבה הגבוהה ביותר בארכיטקטורת ההגנה מפני טילים של ישראל; ו-84.7 מיליון דולר לתכנית ההגנה מפני טילים בליסטיים לטווח קצר (SRBMD, בנפרד מכיפת ברזל).
ויש גם כסף קטן: 25 מיליון דולר לסיוע לקליטת עולים ושני מיליון דולר, תרומתה של ארה"ב לתכנית שיתוף הפעולה בין ארה"ב לישראל בתחומי חקר האנרגיה.
המצב על גבעת הקפיטול: לאחר התנצחויות עקרות בין דמוקרטים לרפובליקנים, קיבל בית-הנבחרים ב-8 בדצמבר הצעת חוק מהסוג שידוע כ"חקיקה מתמשכת" (CR). משמעותה היא, שבמקום תקציב חדש לשנת הכספים 2011, יוסיף הממשל לפעול לפי תקציב שנת הכספים הקודמת, בלי שום שינוי, בלי שום תיקון. מבחינת ישראל המשמעות היא, שכל התוספות שניתנו לה בתקציב 2011 אינן בנות ביצוע. ניסיון של הסנט לגבש הצעת חוק שתאגד יחדיו את כל חוקי התקציב לשנת הכספים 2011 (OMNIBUS BILL), לרבות כל הסיוע שמובטח לישראל - מאמץ זה נגנז ע"י הדמוקרטים נוכח התנגדות עזה של הרפובליקנים. בשלב זה לא ברור מתי תקבל ישראל את הסיוע ל-2011 וכמה תקבל. המצב בשנים הבאות ברור עוד פחות מפני שהמאבקים התקציביים בקונגרס רק צפויים להחריף בשנים הקרובות, בלי שום קשר לישראל.
מקורות ישראליים מאמינים, כי בסופו של דבר תקבל ישראל בתאריך כלשהו ב-2011 את מה שהיא אמורה לקבל, אך הם מודים שתחזית הסיוע האמריקני לשנים הקרובות היא רצופת סערות.
ב-26 בנובמבר דיווח "ניו יורק טיימס", כי עשרות מחוקקים רפובליקניים בקונגרס הנכנס, שמניפים את דגלה של מסיבת התה, מצדדים במדיניות של בדלנות, כלומר הימנעות מהתערבות במוקדי מתיחות גלובליים, ושואפים לקצץ בסיוע החוץ של ארה"ב, בלי להתחשב בייעודיהן של חבילות הסיוע השונות.
לפי הדיווח, שצוטט בזמנו גם ב"גלובס", אמר הסנטור הרפובליקני הנכנס רנד פול, מכוכבי מסיבת התה, לנציגים של אייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, כי הוא והם יצטרכו לא להסכים על סיוע החוץ של ארה"ב. "בואו נעבור לנושא הבא", אמר המחוקק העתידי לנציגי השדולה. פול, כמו אביו, ציר בבית-הנבחרים, דוגל במדיניות חוץ מינימליסטית ובביטול הסיוע למדינות זרות. רנד פול מייצג את מדינת קנטאקי, שבה לקול היהודי אין משמעות אלקטוראלית.
מקור פרו-ישראלי אמר ל"גלובס", כי אין ספק שרנד פול ינסה להוביל קו תקיף נגד סיוע החוץ, אך השפעתו תהיה מוגבלת מפני שבסנט הנכנס הרפובליקנים יוסיפו להיות במיעוט.
בכל אופן, החשש ממתנגדי סיוע החוץ כה גדול עד שהיהודי היחיד בצמרת המפלגה הרפובליקנית, אריק קנטור, יזם תכנית להוציא את חבילת הסיוע לישראל מתקציב סיוע החוץ ולהעבירה לתקציב משרד ההגנה כדי להגן על החבילה מפני גרזן הקיצוצים הפוטנציאלי שעלול להיות מונף בבית-הנבחרים הנכנס.
דובר ישראלי רשמי אמר ל"גלובס" בסוף השבוע: "ישראל מודעת לקשיים התקציביים בארה"ב. אך ארה"ב היא ידידה חזקה של ישראל. אנו יודעים שהתמיכה בישראל בקונגרס ובממשל תביא לפתרונות יצירתיים".
הגורם אמר, כי ישראל מקפידה לא להתערב בהתנצחויות הבין-מפלגתיות על התקציב ואף אינה מקיימת קמפיין לקידום הסיוע לישראל פני שהתמיכה בישראל נהנתה מאז ומתמיד מתמיכה של שתי המפלגות הגדולות. "אנו לא מביעים עמדה", אמר הגורם. "לנו לא משנה באיזו מסגרת יינתן הסיוע לישראל. אנו מקווים ומאמינים שלא יישפכו את הסיוע לישראל יחד עם כל המים מהאמבטיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
