ציונות למתחילים: הבורות של שמחון

לפני שנים לא מעטות, אחרי שקיבלתי את רישיון עורך הדין, אבל לפני שנכנסתי לעיתונות, לקחתי פסק זמן בתור שליח עלייה בקנדה. היה ברור אז לכל מי שעסק בתחום זה, כי העולה הפחות מתמיד הוא זה שבא מתוך מניעים אידאולוגיים, וכי אפשר לסמוך יותר על האדם העולה ממניעים עניינים, כמו פרנסה, איכות חיים ועוד.

הסטטיסטיקה גם הוכיחה זאת: מספר העולים שחזרו לארצות מוצאם היה גדול יותר אצל ה"אידאליסטים". וזה טבעי והגיוני, מכיוון שאידאולוגיה היא מלשון "אידאל", ואחרי זמן קצר העולה מבין שישראל היא הכול חוץ מאידאלית.

העולה הענייני, לעומת זאת, חשוף הרבה פחות לאכזבות ותסכולים, מכיוון שהוא נוטה לבדוק מראש את האפשרויות. לכן אין לו בדרך כלל הפתעות וגם לא אכזבות. משום כך יש יותר סיכוי שעלייתו תוכתר בהצלחה.

והנה מגיע יועץ שר האוצר, ד"ר אבי שמחון, ויוצר הקשר בין עולי רוסיה לבין המסתננים מאפריקה. כדי להסביר שאין הבדל בין רבים מעולי רוסיה לבין המסתננים הוא אמר: "יותר מ-400 אלף עולים שהגיעו לארץ (מברית המועצות לשעבר) לא היו מעולם יהודים, הם הגיעו כי כאן נתנו להם סל קליטה והסכימו לקלוט אותם". מדהים לקרוא שטויות כאלה מפיו של אדם האמור להיות משכיל.

האם שמחון לא למד ושמע שמרבית יהודי אירופה לאחר מלחמת העולם הגיעו ארצה משום שמדינות אחרות בעולם סירבו לקבל אותם? היה גרעין של עלייה ציונית-אידיאולוגית, אבל הוא היה קטן מאוד.

האם האיש הבכיר הזה אינו מודע לכך שהציונות היא במידה רבה פועל יוצא מכך שארץ ישראל הייתה ברירת מחדל ולאו דווקא מושא חלומות? וש"אם הייתה להם (לעולים מכל התקופות) אפשרות להגיע לארץ יותר מפותחת אז הם היו הולכים לשם" - כדברי שמחון על עולי רוסיה? ומה עם שמחון עצמו? אם איזה בנק אמריקני, או חברת השקעות, יציעו לו מחר משרה בכירה שבצידה כמה מיליונים בשנה, הוא היה נשאר כאן?

התנצלות לא רלוונטית

בינתיים שמחון פירסם התנצלות: "העלייה מרוסיה - ברכה גדולה למדינה ולמפעל הציוני; קשה להטיל ספק בתרומתה". או קיי, נניח. אבל גם לאחר ההתנצלות נשארת הבעיה שלגמרי לא קשה להטיל ספק באינטליגנציה של שמחון.

האלמנט הזועק מהדברים שאמר זה לאו דווקא הטיפשות - אלא בעיקר הפגנת חוסר ידע. יליד הארץ, שני תארים בכלכלה בירושלים, תואר דוקטור מאוניברסיטת מינסוטה - והבן אדם לא מכיר את המידע הבסיסי ביותר על הציונות. מה עושים עם אחד כזה?

אני יכול לומר דבר אחד. כאשר הייתי בעמדות של ניהול, לא יכולתי לסבול לידי אנשים שהם לכאורה חסרי ידע בצורה כל כך יסודית. כי אם הם כך בנושא כל כך בסיסי בחיינו, יש להניח שזה חייב להשליך אל תחומים אחרים, גם כלכליים.