יש בעל בית בבנק הפועלים

שינוי ארגוני, כל שינוי ארגוני, יוצר התנגדויות. ארגונים גדולים ממשלתיים, כמו הצבא, וגם ארגונים עסקיים, בנקים למשל, מתנהלים לעתים קרובות כאחוזות פיאודליות.

יש מנכ"ל, ומתחתיו ראשי החטיבות, כשלכל ראש חטיבה לטיפונדיה משלו, שעליה הוא אחראי ואיש לא ייכנס לתוכה. גבול האחוזות מוגדר, וכל שינוי מעורר התנגדות עזה של בעלי העניין הנפגעים.

עוצמתו של מנהל נמדדת, בין השאר, ביכולתו להוביל שינויים ארגוניים, בייחוד כאלו שדורכים על בהונותיהם של אחרים, פוגעים בטריטוריות או מזעזעים את שיווי המשקל של הפוליטיקה הפנימית. כי תמיד יש מי שחש נפגע מלקיחת סמכויותיו, מאובדן כוח או משבירת המבנה המוכר והידוע.

השינויים הארגוניים בבנק הפועלים מוכיחים, למי שהטיל ספק, כי עם תחילת השנה השנייה לכהונתו, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן הוא מנכ"ל חזק. שלא כמו אצל קודמו צבי זיו, בבנק הפועלים כבר אין מחנאות פנימית, והמחלוקות נגמרות אצל המנכ"ל.

שינויים שהוביל זיו, כמו הקמת מרכז התפעול Back) Office) וסניפי "פועלים אקספרס" נתקלו בהתנגדות פנימית עזה, כולל של ועד העובדים. אצל קינן הסיפור אחר לגמרי, כולם יודעים מי בעל הבית ומיישרים קו.

קשה להגיד שהקמת מטה השיווק בראשות אלי כהן, גוף חדש שנוטל סמכויות מכל רחבי הבנק התקבלה בברכה. המטה החדש רוקן מתוכן את אחד האגפים החשובים בחטיבה הקמעונאית: אגף שיווק, שירות ואסטרטגיה. אפשר להניח שהעומדת בראש החטיבה לילך אשר טופילסקי, מהדמויות החזקות בבנק, לא התלהבה מהשינוי. גם ההחלטה לאייש את התפקיד על ידי מועמד חיצוני שהוצנח לצמרת הבנק לא זכתה לפופולריות. אבל זו בדיוק העוצמה של קינן, היכולת להחליט ולבצע - למרות התנגדויות.

המלחמה הבאה כבר מתנהלת - מה יהיה מיקומם של חדרי המסחר. כיום מפוצלים חדרי המסחר של הבנק בין חטיבת GT (גלובל טרז'רי) שבראשות ענת לוין, לבין חטיבת נכסי לקוחות בראשות חנה פרי זן.

קינן מעוניין לאחד את כל חדרי המסחר תחת קינן. צעד שבוצע בהצלחה בבנקים אחרים כמו לאומי ומזרחי טפחות. פרי זן מתנגדת בחריפות, ומנהלת מלחמת מאסף כנגד הכוונה. "זו מלחמת עולם" אומרים במערכת הבנקאית. כרגע הנושא נמצא בבחינה ארגונית בחטיבה האסטרטגית שבראשות איש אמונו של קינן, אריק פינטו. ניחוש מושכל - גם הפעם ישכיל קינן לממש את השינוי שבו הוא מעוניין.