אבחון אלצהיימר הוא כמו בדיחה שחורה במיוחד: האבחון קיים ואמין, אבל רק אצל מי שכבר נפטר. בנתיחה שלאחר המוות רואים היטב את הסימנים הביולוגיים שמאפיינים את המחלה, חלבונים ייחודיים המתאספים במוח שמערכות ההדמיה של היום אינן יכולות לאתר אותם אצל אדם חי.
מי שמאמין כי מצא את הפתרון הוא ד"ר דניאל סקוברונסקי, יזם ומנכ"ל חברת Avid Pharmaceuticals, שנמכרה לאחרונה לחברת Eli Lilly ב-800 מיליון דולר - 500 מיליון דולר מהם באבני דרך ובתמלוגים. בסוף השבוע בוצעה הסגירה הרשמית של העסקה.
סקוברונסקי, בן להורים ישראלים, הוא נוירו-פתולוג בהכשרתו - אותו רופא שרואה את הסימנים במוחם של המתים. תפקידו המייאש הביא אותו להחלטה שהוא חייב למצוא את הסמן הביולוגי שיוכל להעיד על אלצהיימר עוד בימי חייו של החולה.
סקוברונסקי, בוגר ייל בתחום הביוכימיה המולקולרית ובעל דוקטורט מאוניברסיטת פנסילבניה, הוא בסך הכול בן 37, גיל כמעט בלתי סביר יחסית להישגיו. הוא התמקם כבר בראשית שנות ה-30 לחייו בעמדה של חוקר מוביל בתחום הנוירו-פתולוגיה, אך לא הסתפק בכך ופנה ליזמות.
"הגיל שלי היה יתרון כשהפכתי ליזם, כי לא היה לי מושג למה אני נכנס", אמר לא מכבר. גם אביו היה פתולוג, מה שאולי חיזק את מחויבותו לקחת את המקצוע צעד קדימה.
לכאורה, המשימה של אבחון אלצהיימר במוח החי היא פשוטה, אך בפועל היא נוסתה פעמים רבות ללא הצלחה. עד כדי כך, שכשסקוברונסקי החליט להקים את החברה שלו, רבים מחבריו חששו שהוא זורק קריירה אקדמית מבטיחה לשווא.
התחום מסובך, משום שהחומר חייב להיות רדיואקטיבי כדי שניתן יהיה לזהותו על-ידי מכשירי הדמיה, אך לא במידה שתזיק לרקמות המוח העדינות. בנוסף, על החומר להיקשר אך ורק לרקמה החולה ולאפשר זיהוי מדויק של מיקומו.
האתגר של Avid לא היה רק במציאת החומר המתאים, אלא גם במימון ובמציאת מודל עסקי מתאים. מוצר מורכב שכזה חייב לעבור רגולציה יקרה כמו זו של תרופה, אך הוא פונה לשוק האבחון, בו קשה בדרך-כלל לעשות אקזיטים גדולים. על פניו, זו נראית משוואה לא כלכלית.
בתחילה, החברה מומנה על-ידי מענקים של ארגוני בריאות, אנג'לים וקרן של מדינת פנסילבניה, ואחר-כך בהשקעה של החברות אלי לילי ופייזר. "היינו תמימים, חשבנו שתוך כמה שנים וכמה מיליוני דולרים אנחנו מסיימים עם הפיתוח", מודה סקוברונסקי בראיון מיוחד ל"גלובס". יחסית לחברות ישראליות, הוא גם פונק בהשקעות - 70 מיליון דולר טרם המכירה, וגם הגיע לשוק במהירות יחסית, תוך חמש שנים.
חברות התרופות פייזר ולילי, שהיו משקיעות וגם שותפות פוטנציאליות, ראו את התועלת באבחון מוקדם של אלצהיימר גם לצורך שיפור המכירות של הטיפולים שלהן בתחום. "חברות התרופות השקיעו בנו ראשונות, ב-2005. רק אחרי שהן נתנו את הגושפנקא שלהן, הכנסנו גופים פיננסיים", אומר סקוברונסקי.
שני המוצרים הראשונים נוסו בבני אדם ונכשלו, אך החברה הכינה את המשקיעים שלה לאפשרות הזו מבעוד מועד, ולכן הם המשיכו להאמין בה למרות הכישלונות.
זה השתלם להם. אלי לילי היא זו שבסופו של דבר רכשה את המוצר. "גם למשקיעה השנייה, פייזר, זה היה כדאי", טוען סקוברונסקי, "קודם כל, כי היא תתעשר בעצמה מן העסקה, ושנית, כי גם היא עשויה ליהנות מן האבחונים המוקדמים".
"המחיר הגבוה - תחרות בין רוכשים"
חברת Bayer הגרמנית, לעומת זאת, לא התעשרה מהמוצר של סקוברונסקי, למרות שדווקא שם היה פוטנציאל. באייר רכשה גרסה מוקדמת יותר (עם פטנט שונה לגמרי) של הרעיון עוד לפני ש- Avidבכלל הוקמה, אך עבדה לאט ובנינוחות ואלי לילי עקפה אותה בסיבוב.
ל-Avid לא הייתה דילמה לגבי אסטרטגיית האקזיט. "ידענו שיהיה קשה להגיע לשוק עם המוצר, ואילו לאלי לילי יש פורטפוליו נרחב של מוצרים לתחום הנוירולוגי וגישה ישירה לרופאים". המחיר הגבוה של הרכישה נובע מתחרות בריאה בין רוכשים, לדבריו.
- מעניין שהרוכשת היא דווקא חברת תרופות שלא עוסקת בדיאגנוסטיקה.
"האנליסטים תמיד התייחסו אליה כחברת דיאגנוסטיקה. אנחנו ראינו את ההזדמנות בשוק טיפולי, כי קהל היעד הוא רופאי המשפחה, רופאי זקנה ופסיכיאטרים. חברות הדיאגנוסטיקה מחפשות מוצרים זולים יותר לרכישה ולהחדרה לשוק, ואילו חברות הרדיולוגיה, שמפתחות את הסמנים הרדיואקטיביים הדומים לאלה שבהם גם אנחנו משתמשים, פועלות יותר לפי מודל של מתן שירות ולא משווקות מכשירים לבתי החולים".
- הסיכון הרב במוצר ברור. מדוע המשקיעים חשו שהסיכוי מפצה?
"כי הצורך הוא עצום. כבר היום מוציאה מערכת הבריאות מיליארדי דולרים על אבחון אלצהיימר".
- האם כבר ידוע משהו על מה גורם לאלצהיימר?
" לא ממש יודעים. זה קשור כמובן לזקנה ונמצאו עדויות לכך שזה גנטי, וכאן פחות או יותר הידע נגמר. אולי האבחון מוקדם יותר יאפשר להבין את המחלה טוב יותר".
- לדעתך, חברות אחרות בתחום הדיאגנוסטיקה המולקולרית, של מולקולה שעובדת עם מכשיר הדמיה, יכולות גם הן להשיג אקזיט כזה?
"זה תלוי בתחום. אין היום הרבה חברות כאלו. זה ביזנס חדש לגמרי ואנחנו נהיה הראשונים בשוק. בישראל פועלת חברה אחת בתחום, אפוסנס, ואני מאמין שהיא תגיע לשוק שנתיים אחרינו, עם מוצר הדמיה ייחודי וחדשני, וגם עם הזדמנות בתרפויטיקה.
"אפוסנס מוצלחת. היא עובדת כמו חברה אמריקנית, ונראית כמו האחות הקטנה שלנו. ההבדל העיקרי הוא בסוג המשקיעים - אפוסנס אמנם לא מגובה על-ידי חברת תרופות, אבל הצליחה לגייס לא מעט כסף בבורסה בתל אביב. מאוד התרשמנו מההנפקה שלה והצטערתי לרגע שגם אנחנו לא חברה ישראלית". אפוסנס גייסה לפי שווי של 900 מיליון שקל.
- שקלתם לשתף איתם פעולה?
"נפגשנו כדי ללמוד זה מזה. לא חשבנו על שת"פ ממשי כי אנחנו חברה ממוקדת, וגם הם. אני מעוניין להכיר היום חברות ישראליות. לצערי, אין לי הרבה זמן לעזור כי אני עוסק עם לילי בהשקה ובניית מערך השיווק של המוצר, אבל אשמח לתרום מה שאוכל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
