לקראת 2011, אי-אפשר בלי סיכום 2010 ותחזית לשנה הקרוב. השבוע אתרכז בעיקר בשוק המניות האמריקני ואעזר בגרף חודשי של מדד S&P 500 כמפת דרכים למה שקרה, וסביר שיקרה:
משה שלום סנופי חודשי
מדד זה מייצג בעיני את הנכס החשוב ביותר למעקב בגלל היותו המדד המשקף את "אפקט העושר" החשוב כל כך בכלכלה הגדולה בעולם: ארה"ב.
ב-2007 (1 סגול) ניכר המשבר תחילה בתחום הנדל"ן. יחד עם היווצרותה ההדרגתית של מניפת קווי המגמה היורדים (קווי מגמה כחולים), חזינו בהססנות (המובנת כל כך) מצד קובעי המדיניות בניהול משבר שהיה חדש במהותו ומסובך להבנה.
החלק החד ביותר במניפה אירע כאשר בנק ליהמן ברדרס פשט את הרגל (2 סגול).
אירוע דרמטי זה, קיבע במוחם של קובעי המדיניות העולמיים כי אסור לחזור על מצב זה שוב, ושחייבים להציל כל מוסד פיננסי רציני מפאת הסכנה של קריסה סיסטמית חוזרת. יתר על כן, הוחלט לקדם נושא זה בכל תחום אפשרי של חקיקה, הזרמה ותמריץ.
ארה"ב עשתה הכל כדי לעצור את המפולת: הורידה את הריבית לאפס, הפד' קנה אג"ח "זבל" בכ-2 טריליון דולר, תוכניות פיסיקליות של הממשל בכטריליון דולר, שינויי כללים חשבונאיים (שינוי הערכת שווי של נכסים בספרים - FASB) ואיסור ביצוע שורטים סלקטיביים. כל אלה בלמו את הצניחה במרץ 2009 (3 סגול).
הדינאמיקה הבסיסית לא השתנתה מאז: כל עוד המשקיעים מרגישים את הרוח הגבית של ההרחבה המונטארית המלווה בהזרמה פיסקאלית אדירה, רמת הסיכון שהם מוכנים לקחת גדלה ודוחפת קדימה את הנכסים המזוהים עם "אהבת הסיכון": מניות, סחורות עם המטבעות והאג"חים הקשורים בהם.
כך פתחנו את 2010. הכול התנהל כשורה ותנועת מחירו של המדד הייתה מוכלת היטב בין גבולות תעלה עולה ברורה (קו ירוק וקו כחול). באפריל, הורגש שהפד מתחיל לדבר על גבייה של חלק מהכסף שחילק ושבחוגים הכלכליים יש תחושה של הצלחה ושאננות. אלו וה-Flash Crash יצרו שוב את הבלתי נמנע: מימושים קשים ותחושת של דה-ז'ה-וו (סגול 4).
במקביל, משבר המדינות הדרומיות של האיחוד האירופי הציף את העובדה הידועה, כי החוליות החלשות הן הקובעות את חוזק השרשרת. עתידו של האירו הוטל בספק ונתוני מקרו התחילו להראות שוב הדרדרות לאזורים מסוכנים. עלייה בשיעור האבטלה הייתה והינה הבעיה המסוכנת מכולן עקב השפעתה הפוליטית כל כך.
לא היה מנוס בעיני קובעי המדיניות והוחלט לחדש את התרגיל שכבר הצליח בעבר: הזרמת כסף, "יש מאין", כדי להציל את המצב. מאז ההכרזה על תפנית זו (QE2), השווקים חזרו בגדול למסלולם המוכר: עליות בכול הנכסים האמיתיים או האמיתיים למחצה כמו מניות סחורות (5 סגול).
במגמה זו נגמרת 2010: עם משאבי אנרגיה, חקלאות, ומתכות הרבה יותר יקרים (20%-60%), מניות בצד החיובי ותחושה כללית שקובעי המדיניות אכן הצליחו במלאכתם.
נתוני החברות המשתתפות בצמיחה האמיתית של השווקים המתפתחים באסיה ודרום אמריקה השתפרו פלאים. חברות הטכנולוגיה, האנרגיה, התשתית והצריכה הפרטית גדלת, מרוויחות ואוגרות מזומנים בקנה מידה היסטורי. אבל האם הכלכלה העולמית בכללותה יצאה מהמשבר או שהקץ פשוט נדחה לתקופה מאוחרת?
התשובה נעוצה בשאלות הבאות: האם נפתרה הבעיה העיקרית בו? האם החוב קטן ביחס לתוצר במדינות הבעייתיות? האם מדינות ה-OECD היו מדורגות כ-AAA אם שמותיהן היו שונות מספרד, איטליה, צרפת, בריטניה, יפן וארה"ב? האם ישראל הייתה ממשיכה "כרגיל" אם יחס חוב התוצר היה של 100% (דבר שקורה עכשיו בארה"ב)? האם לקיחת הלוואות כדי לפתור בעיית חוב בכלל הגיונית?
הבסיס התיאורטי של האופטימיסטיים דוגל בדחייה מכוונת של הבעיה עד שהצמיחה הגלובלית תוכל לכסות את הגירעונות. מכיוון שצמיחה דומה לזו של סין לא סבירה בעולם המפותח, אני חושש מאוד שתיאוריה זו פשוט מופרכת מיסודה.
עם זאת, וכפי שציינתי בעבר, עלינו לפעול על פי המצב הקיים ולא על פי דעה מקובעת מראש. אין להתכחש לעובדה הפשוטה שתנועת המחיר של המדד נמצא במגמת עלייה, וזאת במסגרת התעלה הברורה כל כך. יתר על כן, הזרמת כסף חדש פנימה מתקיימת עכשיו בצורה הרבה יותר אגרסיבית (7 סגול) מכול תקופה אחרת מאז שיא יציאתו (6 סגול) מהשוק.
הירידות האחרונות באג"ח של ארה"ב קשורות בהעברת הון על ידי הציבור מנכסים "בטוחים" בעיניו לכיוון המניות והנכסים הנוטים לסיכון יתר. המתנדים נמצאים באזור קניות היתר (7 סגול) אבל יש לזכור שהיציאה משם היא החשובה.
כל עוד גורמים יסודיים אלה מתקיימים, סביר שנראה המשך למגמה החיובית ארוכת הטווח. הפד התחייב ל-600 מיליארד דולר עד יוני. ה-ECB (הבנק המרכזי באירופה) מוכן לקנות שוב אג"ח של מדינות דרום היבשת והמדינות המתפתחות ממשיכות לבנות מעמד ביניים.
לכן, אם לא יקרה אירוע בלתי צפוי, סביר שנראה מדרגות עולות לכיוון 1350-1400 נק' לפני שנראה התחלה של שינוי מהותי. במידה והמדד יחצה מטה את הממוצע הנע המלווה אותו (20 - בחום) ואת הגבול התחתון של התעלה העולה (קו אדום), חייבים לראות זאת כסמן שלילי רציני, ולנקוט פעולות מתאימות.
שנה אזרחית פורייה ומוצלחת לכולם.
-
משה שלום הוא מנתח שווקים פיננסיים וכותב באתר "הכול בגרפים" המספק שירותים למשקיעים וסוחרים בשיטת הניתוח הטכני.
-
כל המעוניין להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת תזכורות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכול לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא, או בגוף המייל, את המשפט "אני מעוניין להצטרף".
-
משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
