מחירו המאמיר של ליטר בנזין בעולם הביא בשנים האחרונות לניסיונות רבים לחפש אלטרנטיבה לדלק המסורתי, ולהסתמך על פתרונות זולים יותר וידידותיים יותר לסביבה - רכבים חשמליים, ביו-דיזל ופיתוחים אחרים.
בימים האחרונים, כך דווח ב-BBC, הושלם פיתוח אבטיפוס של מכשיר המחקה את פעולת הצמחים בטבע וממיר את אנרגיית השמש לדלק.
במגזין המדע Science נכתב כי המכשיר משתמש בקרני השמש ובתחמוצת מתכת המכונה סריה (ceria) ומפרק פחמן דו-חמצני ומים לדלק, הניתן לשימור ולשינוע.
התאים הפוטו-וולטאים הרגילים משתמשים באנרגיה שאותה הם מחוללים באופן מקומי ואינם מספקים אנרגיה בלילה. האבטיפוס, פרי פיתוח של מדענים בארה"ב ובשווייץ, משתמש בחלון עשוי קוורץ לריכוז אור השמש בגליל שדופנותיו בנויות חומצת סריום המכונה סריה.
הסריה נוטה "לנשוף" חמצן בעודו מתחמם באופן טבעי ו"לשאוף" אותו כשהוא מתקרר. כשמוזרמים מים או פחמן דו-חמצני לתוך האבטיפוס, שוברת הסריה את החמצן בעודם מתקררים, ויוצרת מימן או פחמן חד-חמצני. המימן הנפלט יכול לתדלק את תאי המימן במכוניות, בעוד שילוב המימן והפחמן החד-חמצני יכול לשמש ליצירת גזי סינתזה לשימוש בדלק.
לדברי ממציאי המכשיר, רתימת פעולת הסריה, שזמינה לשימוש בכמויות גדולות, מהווה פריצת דרך עצומה. לדבריהם, ניתן אף להפיק גז מתאן בשימוש באותו המכשיר.
עם זאת, האבטיפוס לא יעיל במיוחד: הוא מפיק רק כ-0.7% מהאנרגיה הסולארית המוזרמת לתוך המכשיר. רוב האנרגיה נפלטת עם אובדן החום דרך דופנותיו. אבל החוקרים משוכנעים שניתן להגיע לרמת יעילות של עד 19% בשימוש באטימה טובה יותר ובפתחים קטנים יותר. לדבריהם, שיעור יעילות כזה יהפוך את ההמצאה לבת-קיימא מבחינה כלכלית.
תיאור פעולת המכשיר מזכירה את פעולת הצמחים, המשתמשים אף הם בפחמן דו-חמצני, במים ובאור ליצירת אנרגיה - כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. אך פרופ' סוסינה היילה ממכון קליפורניה לטכנולוגיה חושבת שמדובר בהשוואה פשטנית. "המכשיר אכן לוקח אור שמש, ואכן משתמשים בפחמן דו-חמצני ובמים ליצירת תרכיב כימי, כך שאכן יש דמיון", היא אומרת. "אבל, זה גם המקום שבו הדמיון נגמר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
