החלוקה היא החלופה: כסף מאג"ח יעבור השנה למניות הדיבידנד

שוק המניות מסתמן כאחת האפשרויות המועדפות להשקעה גם ב-2011, על רקע קיטון הרווחים הצפוי בשוק האג"ח והתמחורים הנוחים יחסית שמספק אפיק המניות. נציין כי תיק נכסי הציבור המושקע במניות הגיע כבר ל-627 מיליארד שקל - שיא כל הזמנים.

ההערכות הן כי המשקיעים ימשיכו בהסטת כספים משוק האג"ח לעבר שוק המניות. מכאן עולה השאלה, אילו מניות עשויות להניב עבור המשקיע את התשואה המיוחלת?

שגיא ביגאס, ראש תחום מניות בבית ההשקעות תמיר פישמן, סבור שהתשובה לכך טמונה במניות הדיבידנד. "מניות ערך הנהנות מתזרים מזומנים חזק שמחולק בחלקו למשקיעים כדיבידנד, הן שיהוו את התחנה הראשונה של קליטת כספים מאג"ח לשוק המניות. הדיבידנד יהווה תחליף לתזרים הריביות מאג"ח".

הפיצוי שבסיכוי

ביגאס מבקש לצאת נגד התפיסה כי מניות ערך המחלקות דיבידנד הן משעממות. לרוב הן נתפסות ככאלו שהגיעו לבגרות, ולכן מציעות תשואה נמוכה יחסית למניות צמיחה, המגלמות תשואות גבוהות אך טומנות בחובן גם סיכון ותנודתיות גבוהים בהתאם. "השילוב בין תשואת דיבידנד יציבה עם צמיחה מתונה בפעילות החברה גורם לחברות להיות ממושמעות בהשקעותיהן, תוך ידיעה כי המשקיעים מצפים מהן לתזרים דיבידנד קבוע".

מבחינה זו קיים דמיון בין החזקה במניה להחזקה באג"ח של אותה חברה, שכן אג"ח מעניקה תזרים מזומנים קבוע וידוע, כל עוד החברה לא פושטת את הרגל או פונה להסדר חוב. אך חשוב לזכור, כי הן מחזיקי המניות והן מחזיקי האג"ח נשענים על רווחי החברה ועל תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, שממנו מחולקים הדיבידנדים וממנו ממוחזר החוב. פגיעה בתזרים תשפיע מיידית על שניהם, ותפגע בשני האפיקים.

המשקיעים במניה ובאג"ח יושבים אם כך באותה סירה, אך ביגאס סבור כי "הפיצוי שבסיכוי עבור החזקה במניה גבוה היום יותר מתמיד ביחס לסיכון שבהשקעה באג"ח החברה. בנוסף, כאשר מצב העסקים משתפר, מניות דיבידנד עשויות להגדיל את שיעור החלוקה מהרווח או את הדיבידנד המשולם. גם כששיעור החלוקה נותר קבוע, החברה עשויה להניב תזרים גבוה יותר, וכך תשואת הדיבידנד הולכת וגדלה".

הדוגמאות המקומיות

ביגאס נותן כדוגמה את רמי לוי ובזק . לגבי הראשונה הוא מציין כי לה אין חוב, והיא מציגה שיעור רווח תפעולי גבוה משמעותית ממתחרותיה. הרשת הודיעה ברבעון השלישי על חלוקת דיבידנד של 20 מיליון שקל, המתווספים לחלוקת דיבידנד מצטברת של 48 מיליון שקל במהלך 2010. תשואת הדיבידנד עומדת על 5%, ושיעור חלוקת הדיבידנד עומד על 85% מהרווח הנקי ברבעון - מעל מדיניות הדיבידנד, שלפיה היא תחלק 60%-75% מהרווח הנקי.

אג"ח א' של הרשת נסחרת בתשואה שנתית לפדיון ברוטו של 1.24% צמודה למדד. בהינתן צפי אינפלציה של 3%, יזכו המשקיעים לתשואה של כ-4.2% בשנת 2011 - נמוך מתשואה הדיבידנד.

מדיניות הדיבידנד המוצהרת של בזק מחלקת 100% מהרווחים פעמיים בשנה. על רקע התוצאות החזקות והרווחיות הגבוהה, תשואת הדיבידנד שלה הסתכמה בכ-13.7%. אג"ח 5 הצמודה שלה מייצרת תשואה שנתית לפדיון של 1.3%, ובתוספת אינפלציה משוערת של 3% לתקופה מתקבלת תשואה של 4.3% לפדיון סופי ביוני 2016. באחרונה הודיעה החברה על הפחתת הון, שתאפשר תשלום דיבידנד חד פעמי של 3 מיליארד שקל ב-2011. בנוסף לחלוקת הרווחיות של 2.2 מיליארד שקל, ייהנו המשקיעים מתשואת דיבידנד של 19% בשנה הקרובה. ביגאס מדגיש כי מדובר בשנה הקרובה בלבד.

לא רק בבית

אז איך מוצאים מניות דיבידינד טובות? לדברי ביגאס, "יש לחפש מניות ערך בעלות תזרים חיובי, גם בתקופות מיתון, המציגות רווחיות שיטתית לאורך זמן, שאותה הן נוהגות לחלק לבעלי המניות. חשוב לבחור חברה שלא מרחפת מעליה עננה המאיימת על המודל העסקי, ומוצריה או שירותיה מאופייניים בביקוש קשיח, ללא עונתיות משמעותית. כמו כן, יש לבחור חברות המאופיינות בשדרה ניהולית מקצועית וממושמעת".

רוב המשקיעים נוטים להשקיע בבית, בשוק הישראלי, מתוך הנחה שגויה לעיתים - שמה שקרוב מובן יותר. ביגאס ממליץ להתנתק מההטיה הזו, ולפזר חלק מתיק ההשקעות מעבר לים. "בארה"ב המשקיע ימצא שיותר משליש מהחברות העלו במהלך 2010 את הדיבידנדים הרבעוניים. נכון להיום המזומן שנצבר בחברות נמצא בשיא כל הזמנים, ולדעתנו המגמה בשיפור הרווחיות מצד החברות והגדלת חלוקת הדיבדנד למשקיעים צפויה להימשך גם ב-2011".

ביגאס ממליץ על צ'יינה מובייל, שחילקה ב-2004 דיבידנד בסך 26 סנט למניה. ב-2007 הדיבידנד עמד על 1.1 דולר למניה, והוא עלה ל-1.84 דולר למניה כיום. שיעור צמיחת הדיבידנד בחמש השנים האחרונות עומד על 25.88%.

המלצה נוספת היא Conocophillips, אחת מחברות הנפט הגדולות בארה"ב. היא מאופיינת במאזן חזק, יחס של 45% הון למאזן, ויחס חוב ל-EBITDA של 0.78. הדיבידנדים צמחו ב-12.75% בחמש שנים האחרונות, ומייצגים תשואת דיבידנד ממוצעת של 3.3%. האג"ח הארוכות של החברה מניבות תשואה נומינלית שנתית של 5.3% ונפדות ב-2039. לדברי ביגאס, "במקרה זה התשואה באג"ח של החברה גבוהה מתשואת הדיבידנד. אך המשקיעים חשופים לאינפלציה שתשחק ריאלית את השקעתם, ואילו הדיבידנד יוכל להתאים לשינויים באינפלציה".

ביגאס מציין סקטור נוסף המאופיין בחברות עם תשואת דיבידנד קבועה - הפרמצבטיקה. "חברות בתעשייה נהנות מרווחיות שוטפת גבוהה, אשר מחולקת בחלקה למשקיעים. לדוגמה, פייזר, שהודיעה על העלאת דיבידנד ל-80 סנט למניה רק באחרונה, המשקפת תשואת דיבידנד של 4.7%; וכן על כוונתה להעלות את הדיבידנד לדולר למניה בהדרגה עד 2013 - מה שגוזר תשואה של 5.8%. לפייזר חוב נטו של עשרה מיליארד דולר, כך שמתישהו בשנה הבאה היא כנראה תחסל את החוב. אג"ח נומינלית של החברה לפדיון ב-2039 נותנת תשואה שנתית לפדיון דולרית של 5.1%".

להשקיע דרך קרן סל

ביגאס מציע גם את דרך ההשקעה ב-ETF העוקב אחר מדד הדיבידנדים של הדאו ג'ונס (DVY). המדד מעדכן אחת לתקופה את המניות שנכללות בו לפי תשואת הדיבידנד שלהן, עקביות החלוקה והגידול בדיבידנד המחולק. "הדאו ג'ונס מורכב מ-30 מניות הבלו-צ'יפ הגדולות בארה"ב, המסוגלות לחלק דיבידנדים באופן סדיר, גם בשנות מיתון ברווחיהן. אלו המניות שבהן מתמקדים משקיעי הערך, והן מאופיינות במכפיל רווח נמוך ומכפיל הון נמוך".