"צפוי שינוי דרמטי בבתי ההשקעות - אבל לא מפנימים זאת"

כמה פעמים קרה לכם, מנהלי התיקים, שהחתמתם לקוח על פתיחת תיק השקעות, ולאחר ייעוץ שנתתם לו הוא החליט כי הוא רוצה עד 20% מניות בתיק, כאשר בפועל, בתקופה מסוימת הכיל התיק 25% מניות?

לא משנה מה הסיבה לחריגה כזו, וגם לא משנה שלא התכוונתם לחרוג ממדיניות ההשקעה - החל מהשנה הבאה אתם עלולים לקבל על כך קנס בסכום של עד מיליון שקל אם הנכם נושאי משרה בכירה בבית ההשקעות.

התאגיד שמעסיק אתכם עלול להיקנס על כך בעד 5 מיליון שקל, והמנכ"ל יכול לחטוף, אף אם אינו מעורב באופן אישי, קנס של עד 50 אלף שקל. כל זה בהתאם לסנקציות החדשות הקבועות בחוק האכיפה המנהלית החדש של רשות ני"ע.

הנה עוד דוגמה: יועץ או משווק השקעות ייעץ ללקוח על ני"ע או מוצר מסוים, אבל לא גילה לו עניין מהותי הקשור לאותו ני"ע או מוצר. מה זה מהותי? לתפיסת רשות ני"ע זה תלוי בסוג הלקוח, אבל זה בהחלט יכול לכלול מקרים שבהם היועץ לא גילה למשל שנגד החברה שהנפיקה את אותו ני"ע מתנהלת תביעה גדולה המסכנת את קיום החברה, או אף אי-גילוי של עניינים טכניים יותר, כמו מח"מ האג"ח, מועדי פקיעת אופציות או עלויות העסקה. כשזה נוגע לכסף שלנו, על פניו הכול נראה מהותי, וגם כאן, הקנס יכול להגיע למיליון שקל ליחיד, 5 מיליון שקל לתאגיד וקנס אישי למנכ"ל.

אלה רק שתי דוגמאות, שני תרחישים אפשריים ויומיומיים שקורים בבתי ההשקעות, אצל יועצי ההשקעות בבנקים ובחברות ניהול התיקים. נוסף לכך, אלה הן רק חלק מהסנקציות שבסמכות הרשות להטיל. לפי החוק החדש היא גם יכולה להגביל עיסוקו של אדם לתקופה של עד שנה (ובאישור ביהמ"ש לחמש שנים) ויתרה מכך, לא ניתן לתת לעובדים והמנהלים שיפוי וביטוח על הקנס (רק על ההוצאות המשפטיות).

"עליית מדרגה מבחינת הבכירים"

"יש פה שינוי דרמטי ברמת האכיפה בשוק ההון. עליית מדרגה ברמת החשיפה האישית של דירקטורים, מנכ"לים ונושאי משרה אחרים", כך אומר עו"ד אמיר שרף, שותף בכיר במשרד תדמור ושות', ששימש בעבר כסגן היועץ המשפטי ברשות ניירות ערך, וכיועץ המשפטי של אל על וחבר ההנהלה הבכירה שלה.

שרף טוען, כי הפוקוס הציבורי בהקשר לאכיפה המנהלית היה עד כה על החברות הציבוריות ונושאי המשרה בהן, אבל מבהיר כי ההשפעה צפויה להיות משמעותית מאוד גם ביחס לבתי ההשקעות. "החוק החדש עוסק רבות בפעילויות שהן ליבת העסקים של מנהלי תיקי השקעות, יועצי ומשווקי השקעות, חתמים ומנהלי ונאמני קרנות נאמנות.

"כך, למשל, התאמת השירות לצורכי הלקוח ופעולה לפי הנחיותיו, לצד שורה ארוכה של הפרות אחרות, יהפכו לעבירות מנהליות, ולאור ההערכות לריבוי ההליכים המנהליים, במיוחד על רקע מיעוט ההליכים הפליליים שננקטו עד כה ביחס לפעילות בתי ההשקעות, החוק צפוי להביא לשינוי דרמטי בהתנהלות היומיומית של בתי ההשקעות", הוא מתריע.

"לא הפנימו את השינוי"

למרות הדרמטיות שבחקיקה, ישנה תחושה כי בחברות הציבוריות, ובמיוחד בבתי ההשקעות, לא מבינים כי החקיקה הזו נוגעת לקרביים של הפעילות שלהם. "בפגישות ושיחות שאני מקיים בחברות ציבוריות ובבתי השקעות, ועם בכירים בגופים האלה, אני רואה שהשינוי הזה לא הופנם עדיין, ולעיתים הוא כלל לא מוכר. לא נראה שהגופים מתחילים להיערך ליישומו, בין היתר באמצעות קביעת נהלים למניעת הפרות, הדרכות ונקיטת שאר האמצעים הנדרשים", מוסיף שרף.

אז למי שפספס, שרף מסביר את השינוי הדרמטי בחקיקה החדשה. "החשיפה הגדולה לנושאי המשרה ולעובדי הגופים המפוקחים נובעת בעיקר משתי סיבות: הראשונה היא שבניגוד לעבירות פליליות, אין צורך להוכיח מודעות או כוונה לבצע את ההפרות, ומספיק להוכיח שההפרה אכן קרתה, ולכל היותר להוכיח רשלנות. השנייה היא שחל איסור על שיפוי או ביטוח לנושאי משרה ועובדים בגין העיצומים הכספיים הגבוהים שניתן להטיל על הפרות", הוא מסביר.

"הליך מנהלי מהיר ופשוט"

עוד מפרט שרף לגבי ההליך המנהלי עצמו והסנקציות שבצדו: "חוק האכיפה המנהלית יוצר מנגנון חדש של הליך מנהלי מהיר ופשוט יחסית, נגד חברות ויחידים שמפרים את דיני ני"ע.

"ההפרות עשויות להיות כמעט כל העבירות הקיימות כיום בחוקי ני"ע הרלוונטיים לחברות ציבוריות, חתמים, קרנות נאמנות וחברות ויחידים המנהלים תיקי השקעות או עוסקים בשיווק ובייעוץ השקעות.

"הסנקציות שעשויות להיות מוטלות חמורות ביותר, ויכולות לכלול עיצומים כספיים גבוהים של עד 5 מיליון שקל לכל הפרה לתאגיד, ועד מיליון שקל ליחיד, הגבלת כהונה כנושא משרה בכירה, פיצוי נפגעי ההפרה, הוראות לתיקון הפעולות בתוך התאגיד (מערכות בקרה וכו') והתליית רישיונות והיתרים".

במסגרת ההליך המנהלי נקבעה אפשרות נוספת - "הסדר הפסקת הליכים מותנה". "בפועל, להערכתי רוב המקרים לא יגיעו לסוף ההליך המנהלי, אלא יתקיים משא ומתן להסדר עם הרשות. זו בעצם הסכמה בין הרשות לבין הגוף והיחידים המפרים, שבמסגרתה ניתן לקבוע את כל הסנקציות בהסכמה.

"הרבה מאוד גופים יעדיפו ללכת לעסקה כזו, כדי לצמצם את חוסר הוודאות ולגדר סיכונים, ואני מעריך שרוב ההליכים ייגמרו במסגרת הסדר כזה", אומר שרף. בגלל אלמנט ההסכמה, שרף מסביר כי "במקרים כאלה קיים סיכוי סביר שהרשות תסכים להטלת סנקציות פחותות, כי גם הרשות צריכה להשקיע פחות אנרגיה ומשאבים בניהול ההליך, ונמנעת מהסיכון של ערעור לבית המשפט הכלכלי על החלטת הוועדה המנהלית".

להכין קופה קטנה

מה חושבים על האכיפה המנהלית בבתי ההשקעות? באחרונה נפגשו חברי איגוד חברי הבורסה עם היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, שוני אלבק, כדי להבין ממנו על אודות השינוי הצפוי בחקיקה.

"הכול שאלה של מידתיות", אמר לנו מנכ"ל בית השקעות, והוסיף: "אנחנו בונים על כך שיופעל ההיגיון, ואם פעלתי כמנהל סביר ומערכות הבקרה שלי פעלו כנדרש, גם הסנקציה תהיה בהתאם, אם בכלל".

בינתיים נראה כי מנהלים עדיין מעכלים את השינוי הדרמטי: "כל נושא משרה בבית השקעות צריך להכין קופה קטנה בצד", אמר לנו מנכ"ל של אחד מבתי ההשקעות, ספק בצחוק ספק ברצינות.

אותו מנכ"ל, ובכירים אחרים כמותו, כבר צברו הון בחייהם, כך שאם יוטל עליהם קנס, יהיה להם איך לממן אותו. אולם בשוק ההון יש גם לא מעט מנהלים צעירים שמצבם שונה. "אני לא דואג לעצמי, אבל בחור צעיר בן 35, שעדיין לא צבר הון והתמנה למשל לתפקיד של מנכ"ל קרנות נאמנות, עלול למצוא עצמו בבעיה", הוסיף המנכ"ל.