בכלכלה נהוג לדבר על שני סוגים של אינפלציה: אינפלציה מצד הביקוש (גידול בביקוש למוצרים) ואינפלציה מצד ההיצע (חברות מציעות כמות יורדת של סחורה). בישראל הצליחו לצור אינפלציה מסוג חדש - "אינפלציה מצד הממשלה".
בשוליים, מתגבשת מגמה של הממשלה להעלאת מסים היוצרת בפועל אינפלציה ואף עלולה להאט את הצמיחה.
ביולי 2008 הגיע מחיר הנפט לכ-144 דולר לחבית, ומחיר ליטר דלק 95 אוקטן היה 7 שקלים. באותה התקופה יצאו בתי השקעות רבים בתחזיות אפוקליפטיות על כך שמחיר הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית עד סוף 2008.
"למזלנו", חודשיים לאחר מכן, התמוטט בית ההשקעות ליהמן ברדרס, וגרר אחריו את מחיר הנפט לכ-35 דולר לחבית.
מחיר הנפט הוא כיום כ-90 דולר לחבית, כ-40% פחות ממחירו ביולי 2008. למרות זאת, מחיר ליטר דלק יקבע החודש שיא חדש של 7.1 שקלים לליטר.
הסיבה לכך היא שהנוסחה לקביעת מחיר הנפט בארץ אינה קשורה ביחס לינארי ישר למחיר חבית נפט. משמע, עלייה של דולר במחיר חבית נפט לא משפיעה באותו היחס על מחיר ליטר דלק. הנוסחה משקללת בתוכה את שער החליפין, מקדם צפיפות וזיקוק, מע"מ, אינפלציה, הוצאות שיווק ושינוע ומס על הדלק - הבלו.
נבחן את עניין המס. ב-2008 היה המס על הדלק כ-2.3 שקלים לליטר, ומחיר ליטר דלק היה 7 שקלים. בשבוע שעבר התבשרנו כי בינואר הקרוב הממשלה תעלה את המס על הדלק בכ-20 אגורות לליטר, כך שהמס על הדלק יהיה כ-3 שקלים לליטר - כמעט 80 אגורות יותר מעלות המס לפני כשנתיים, ובאחוזים - מדובר בעלייה של כ-35%.
אם מחיר הנפט ימשיך לעלות בקצב בו הוא עולה מאז תחילת ספטמבר, הוא יכול אף להגיע למחיר של 100 דולר לחבית. במקרה כזה מחיר ליטר דלק יגיע בקלות ל-8 שקלים לליטר. עליית המס קיזזה כמעט במלואה את ירידת מחיר הנפט.
אגב, המהלך הזה צפוי להכניס למדינה כמיליארד וחצי שקל. כמובן שמחיר החשמל, התחבורה הציבורית, המוניות והטיסות יעלו גם כן בעקבות עליית מחירי הדלק.
הדוגמה על מיסוי הנפט הינה אחת מיני רבות. בתקופה האחרונה עלו גם מחירי הארנונה והמים, ועלייה נוספת נמנעה רק בעקבות לחץ ציבורי. בעיר בה אני גר עלה מחיר הארנונה ביותר מ-20% בתקופה של כ-3 שנים. כיצד ייתכן שלמרות התקנת חסכם על כל ברז וביטול השקיית גינות, עלה התשלום על המים בעשרות אחוזים?
יתר על כן, גם חברות הסלולר יאלצו להעלות תעריפים, עקב עלייה בשיעור התמלוגים שעליהן להעביר למדינה. שוב, בשורה התחתונה מדובר במס שנגבה בעקיפין דרך חברות הסלולר.
עם הוצאות מימון הולכות וגדלות עקב חקיקה מגזרית, הסכם קואליציוני זה או אחר, המשך מתן קצבאות, תקציב ממשלה גדול - כל אחד ומה שהוא חושב שמעיק על תקציב המדינה. בנוסף, ללחץ לשמור על מסגרת תקציב מאוזנת, הממשלה מעלה את המסים ומייצרת אינפלציה מהצד שלה.
הבעיה היא שאינפלציה ומיסוי מורידים את ההכנסה הפנויה ומאטים את הצמיחה. ירידה בצריכה עקב מיסוי עולה והצורך של הנגיד להעלות ריבית עקב עלייה במחירי הסחורות עלולים להביא לצמיחה איטית יותר. אולי עדיף היה לנהל את התקציב בצורה אחראית יותר ומנופחת פחות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
