דב יודקובסקי, העורך המיתולוגי של "ידיעות אחרונות", נפטר היום (ג') בשעות הצהריים ממחלה קשה כשהוא בן 87. הלווייתו תתקיימה מחר (ד') בבוקר.
יודקובסקי נולד בעיר ורשה שבפולין בשנת 1923. הוא היה מניצולי גטו ורשה, וב-1945, עם תום מלחמת העולם השנייה, הוא עלה לישראל.
ל"ידיעות אחרונות" הצטרף יודקובסקי כבר ב-1950 כעורך חדשות. היתה זו תקופת משבר בעיתון, כשנתיים לאחר שקם לה מתחרה מבית, כאשר עיתונאי "ידיעות אחרונות" עזבו באחת את משמרתם והקימו עיתון מקביל - את "מעריב".
"שיטת יודקובסקי"
יודקובסקי, אינטלקטואל עם השקפת עולם עיתונאית מפוכחת וחדה, עיצב דפוסי עריכה וכתיבה שנשתמרו עד ימי עבודתו האחרונים: התבססות על עמודי החדשות כעל גזע עץ רב ענפים, כאשר הידיעות פונות לקהל מגוון ובשפה אחידה - צורה עיתונאית שזכתה לתואר "שיטת יודקובסקי".
יודקובסקי שימש בפועל כעורך העיתון במשך 36 שנה - מ-1953 ועד 1989, והפך אותו לעיתון הנפוץ והמוביל בישראל. ב-1989 הוחלף על-ידי ארנון מוזס במשה ורדי.
ב-1990 ייסד יודקובסקי את בית-הספר לתקשורת "כותרת", וחינך, בדרכו, תלמידים שהפכו לימים לעיתונאים. למשך שנתיים, מ-1991 ועד 1992, הוא ערך את "מעריב". עם רכישת העיתון על-ידי יעקב נמרודי, פרש יודקובסקי מ"מעריב", ולמעשה מעולם העיתונות בכלל.
בשנת 2000 זכה יודקובסקי בפרס סוקולוב לעיתונות, ושנתיים לאחר מכן בפרס ישראל בתקשורת. במעמד הענקת הפרס נאם יודקובסקי, ובמסגרת זו תיאר את תפיסת עולמו ואת חזונו, כפי שבאו לידי ביטוי מעל דפי "ידיעות אחרונות", וגם "במעריב", למשך למעלה מ-4 עשורים:
"האיש שהשפיע עליי יותר מכל בתפיסת העיתון שלי היה מורי לפילוסופיה, פרופ' ליאון רות, שנהג לומר בראשית כל שנת לימודים: 'מה שקאנט אמר בצורה מסורבלת ומשעממת, אמר אפלטון אלפיים שנה מוקדם יותר בצורה עניינית ומושכת לקריאה'.
"הגעתי למסקנה שאפשר לכתוב את הדברים הרציניים ביותר והמסובכים ביותר בצורה בהירה ומושכת. על-ידי כך עולה הרמה, ונוצר עיתון שהשר לא מתבייש לקרוא בו ונהגו איננו מפחד מקריאתו".
יודקובסקי הותיר אחריו אישה, לאה יודקובסקי; בת, אסתר ליבר-יודקובסקי; ושני נכדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.