רק לפני שלושה שבועות דיווחה אורמת טכנולוגיות כי חתמה על הסכם מימון בהיקף של 330 מיליון דולר בערבות ממשלת ארה"ב, לצורך בניית שלוש תחנות כוח גיאותרמיות במדינות קליפורניה ונבאדה. היום הודיעה החברה כי החליטה שלא להמשיך את בתהליך ההגשה של השלב השני בבקשה למימון, בשל חשש כי לא תקבל את כל האישורים וההיתרים הנדרשים לקבלתו עד למועד הנדרש, ספטמבר 2011. נראה שהמשקיעים בארץ לא ייחסו משמעות רבה להודעה, ומניית אורמת תעשיות דווקא עלתה היום ב-0.6%.
יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר של כלל פיננסים, אמר היום ל"גלובס" כי "כמו שהשוק לא התייחס להודעה בחיוב, כעת הוא לא מתייחס אליה בשלילה", והוסיף כי "פרויקטים במימון רגיל מניבים בממוצע תשואה של 12%, והמשמעות מבחינת אורמת היא פגיעה של כ-2% בתשואה של פרויקטים אלה, אשר אינם קטנים וצפויים לייצר 80-90 מגה-ואט".
אחת מהטבות המס של הממשל האמריקני מאפשרות לגייס מימון לפרויקטים בערבות ממשלתית, מה שמוזיל בצורה משמעותית את עלות המימון שלהם.
אורמת תמשיך בבניית תחנות הכוח תוך שימוש במקורותיה העצמיים ובמימון חיצוני ספציפי לפרויקטים, אשר צפוי להיות בעלות גבוהה יותר ביחס למימון בערבות ממשלתית, כך שמשמעות הפסקת הבקשה לערבות ממשלתית היא תוספת של עשרות מיליוני דולרים בהוצאות המימון בשנים הקרובות.
אורמת חתמה על הסכם מימון ראשון בגובה של 350 מיליון דולר עם חברת הביטוח John Hancock Life Insurance, אשר מגובה בערבות של משרד האנרגיה האמריקני ונועד להקמת שלוש תחנות כוח גיאותרמיות בנבאדה כבר באוגוסט השנה. כאמור, בתחילת דצמבר חתמה אורמת על הסכם מימון נוסף בהיקף של 330 מיליון דולר.
הגשת הבקשה וכניסה להליך המימון כרוכות בעלויות כספיות שיכולות להגיע למיליוני דולרים. באורמת העריכו כעת שהם עשויים שלא לקבל את כל האישורים הנדרשים במועד, שכן הדבר תלוי בגורמים שלישיים, וכאמור החליטו להפסיק את התהליך מחשש שהכסף שיושקע בכניסה להליך המימון יירד לטמיון.
במסגרת חבילת ההטבות של הממשל האמריקני, פרויקטים של אנרגיה מתחדשת שהקמתם תחל עד סוף שנת 2010 יזכו למענק בגובה של 30% מעלות ההקמה שלהם ברגע שיתחילו לפעול, כך שאורמת עדיין תהיה זכאית למענק עם הפעלתן הצפויה של תחנות הכוח בשנת 2013, שעלות הקמתן נאמדת בכ-412 מיליון דולר.
תביעה על שימוש במידע פנים
בתוך כך הודיעה היום אורמת תעשיות כי קיבלה מאחד מבעלי המניות בחברה, רומן אלטמן, דרישה לתבוע את חברת גזית, בשל רווח שזו הפיקה מרכישה של מניות אורמת, תוך שהיא מסתירה את כוונתה להשתלט על אורמת.
התובע טוען באמצעות משרד עורכי הדין שניצר, גוטליב, סאמט ושות' כי גזית, שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל, ביצעה רכישות תוך שימוש במידע פנים, שכן לו הייתה גזית מפרסמת כי בכוונתה להשתלט על אורמת היה מחיר מניית אורמת גבוה יותר.
בכך, לטענת המשקיע, נוצר לגזית רווח של כ-349 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה, שכן אם גזית הייתה מודיעה על כוונתה היא הייתה רוכשת את מניות אורמת בשערים גבוהים יותר.
ביוני 2007 הפכה גזית לבעלת עניין באורמת, ובהמשך רכשה מניות אורמת בסכום כולל של 1.15 מיליארד שקל. בעלי השליטה באורמת, יהודה ויהודית ברוניצקי, רכשו בתגובה בסוף שנת 2007 מניות אורמת בהיקף של 600 מיליון שקל במחירי שיא, תוך לקיחת מימון בנקאי.
בקיץ האחרון התפרץ סכסוך בין הצדדים, לאחר שגזית, שמצאה את עצמה בהפסד של למעלה מ-100 מיליון דולר, טענה כי אורמת אינה מנוהלת כראוי, ואילו באורמת השיבו שגזית עצמה אחראית לחלק מההפסד שנגרם לה. בסוף חודש יולי הגיעו הצדדים לפשרה בדבר מינוי דירקטורים חדשים לחברה.
לאורמת יש כעת 45 יום להגיב לדרישת המשקיע, ומהחברה נמסר כי היא בוחנת את הפנייה. ממשרד מיתר המייצג את גזית מסרו בתגובה, כי "הטענות המועלות הנן חסרות כל בסיס עובדתי או משפטי, וכי היא עמדה ועומדת בכל דרישות הדיווח החלות עליה בכלל, ובקשר להחזקותיה במניות אורמת בפרט".
עוד מוסיפה גזית, כי "כפי שדווח גם בעבר, החברה ראתה ורואה בהשקעתה באורמת השקעה פסיבית, וממילא מעולם לא תכננה להשתלט עליה, כפי שנטען".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
