תקציב המדינה לשנים 2011-2012 עבר הערב (ד') בקריאה שלישית בכנסת ברוב של 63 חברי כנסת מול 33 חברים מתנגדים, בהצבעה לא היו נמנעים. תקציב המדינה יעמוד בשנת 2011 על 366.8 מיליארד שקל ובשנת 2012 על 385 מיליארד שקל. בשנתיים הקרובות יגדל התקציב בשיעור ריאלי של 2.7% כל שנה.
סך ההוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה (ללא החזר חובות) תעמוד בשנת 2011 על 271.2 מיליארד שקל וב-2012 על 284.7 מיליארד שקל. תקרת הגרעון התקציבי תרד בהדרגה ותעמוד על 3% תמ"ג ב-2011 ו- 2% תמ"ג ב-2012. הנחת הצמיחה היא 3.8% ב-2011 ו-4% ב-2012. תחזית ההכנסות ממיסים עומדת על 213.5 מיליארד שקל ב-2011 ו-232.3 מיליארד שקל ב-2012.
התקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012 שם דגש על נושאים מחוללי צמיחה ותעסוקה, צמצום פערים בחברה, חינוך, וחיזוק הפריפריה. תוספת התקציב למשרד החינוך וההשכלה הגבוהה בשנתיים הקרובות תעמוד על כ-4.5 מיליארד שקל, כך שב-2012 יעמוד תקציב המשרד על כ-44 מיליארד שקל.
תוספת התקציב למשרד התחבורה בשנתיים הקרובות תעמוד על כ-2.6 מיליארד שקל, כך שב-2012 יעמוד תקציב המשרד על כ-14 מיליארד שקל. תקציב משרד הבריאות יעמוד בשנת 2012 על כ-21 מיליארד שקל, סכום שמשמעותו תוספת ריאלית של מעל למיליארד שקל, בכל אחת מהשנים 2011-2012.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ברך על אישור התקציב הדו-שנתי וציין שמדובר בתקציב טוב ואחראי - כלכלי וחברתי כאחד - שימשיך להצעיד את כלכלת ישראל בדרך הנכונה. נתניהו ציין הלילה כי, "ביום שבו אנו מתבשרים על לוויתן גז ענק, זה יום לאופטימיות גדולה לשנה הבאה. התקציב טוב לבעלי הכנסה נמוכה שבמקום לשלם מס יקבלו, באמצעות מס הכנסה שלילי כסף כתמריץ לעבודה, התקציב טוב לחינוך כי הוא מוסיף שני מיליארד שקלים להשכלה הגבוהה ולבתי הספר בפריפריה", אמר.
עוד הוסיף נתניהו כי "התקציב טוב לנשים כי הוא מוסיף 700 מליון שקל לסבסוד מעונות יום. הוא טוב לקשישים כי הוא מגדיל את קצבאות הזקנה בלמעלה ממיליארד שקל, הוא טוב לייצוא כי הוא מעודד מפעלים מוטי ייצוא, הוא טוב לנגב והגליל כי הוא מקדם רשת של מסילות וכבישים שיצמצמו את זמן הנסיעה למרכז הארץ, אמר.
ח״כ יואל חסון , ממפלגת קדימה, ויו"ר הועדה לביקורת המדינה אמר "היום עבר תקציב המדינה של הממשלה הצינית ביותר בתולדות המדינה, אין בתקציב הזה מימון להתמודדות במצבי חירום לא לכבאות והצלה ולא להתמודדות עם רעידות אדמה, אין כאן בשורה יש כאן בעיקר תקציב שמטרתו היא לשמר את שלטון נתניהו", אמר ח"כ חסון.
עוד הוסיף ח"כ חסון כי "רה״מ קנה חברי כנסת, שידל ופיטם והכול בכספי ציבור, לא ניתן להתעלם מהתנהגותה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ שבחודשים האחרונים מול כל במה וכותרת עיתון נלחמה נגד התקציב ודווקא ביום ההצבעה נעלמה לא תמכה ולא התנגדה", דברי הח"כ.
מליאת הכנסת אישרה היום גם את חוק ההסדרים ברוב של 63 חברים בעד ו-43 נגד. בהמשך היום צפויים חברי הכנסת להביא גם לאישורו של תקציב המדינה לשנים 2011-2012.
קדימה דרשה לעצור ההצבעה
ההצבעות במליאת הכנסת על התקציב התקרבו לסופן, אלא שחברי הסיעה קדימה שגילו שראש הממשלה מתעתד לקיים מסיבת עיתונאים ב-20:00, עצרו את ההצבעות במליאה והודיעו כי הדיונים ימשיכו לתוך הלילה, בניגוד לסיכום המוקדם שבו ההצבעות היו אמורות כבר להסתיים.
ראש האופוזיציה, ציפי לבני, אמרה כי "שמחת נתניהו שיעבור התקציב, והוא יעבור, היא סוג של שמחת הישרדות. נדמה לרה"מ שאם הוא מצליח לקנות אצבעות הוא יכול להמשיך לשבת על כסאו ולא לעשות דבר למען האזרח - הוא טועה. לתקציב לא נכנסו הכבאים, הפרקליטים וראשי הרשויות - זה תקציב שלא רואה את האזרח. במקום לראות את האזרחים, הממשלה הזו רואה את עצמה ואת כיסאותיה ונתניהו משלם למי שזז".
במליאת הכנסת פרצה סערה לאחר שהתברר במהלך ההצבעות כי שלושה מחברי סיעת האיחוד הלאומי מתכוונים להצביע בעד התקציב, למרות שמפלגתם יושבת באופוזיציה. בניגוד לחבריו לסיעה, הודיע ח"כ אריה אלדד, הוא יצביע נגד התקציב. "אני אצביע כחבר אופוזיציה נגד. לא קיבלתי הסבר על למה חבריי יצביעו בעד", אמר.
בעקבות זאת, דרש ח"כ יואל חסון (קדימה) להפסיק את ההצבעות. בקדימה טענו כי בתמורה לתמיכתם, קיבלו נציגי האיחוד הלאומי "שוחד" פוליטי. שר האוצר, יובל שטייניץ הכחיש כי חברי האיחוד הלאומי "נקנו" והשיב כי הוא שוחח עם רבים מחברי סיעות הקואליציה והאופוזיציה, אולם הדברים נותרו בגדר דיבורים בלבד. בהמשך הדיון חשפה קדימה תמליל שיחה של יו"ר ש"ס, אלי ישי, ובה אמר כי יש לו הסכם בנושא תקציביים ייעודיים למגזר החרדי עם האוצר ושלא הוצגו לכנסת כמחויב על פי חוק. על כך השיב ישי במליאת הכנסת כי אכן היה הסכם שכזה כפי שכבר אמר בעבר.
בקדימה אמרו בתגובה כי "נתניהו קנה את האיחוד הלאומי, ואלי ישי הודה שסגר עם האוצר על הסכמים שלא דווחו לכנסת. מדובר בשיא חדש וחסר תקדים של עבירות על החוק, הגובלות בשחיתות לאור יום. בכל שעה שעוברת בדיוני התקציב, צף יותר ויותר הסירחון שאפשר את אישורו. התקציב הזה נולד בחטא, ועובר אישור בעבירה על החוק".
בניגוד לחברי האופוזיציה שתמכו בתקציב, היו גם חברי קואליציה שהתנגדו לו. ח"כ שלי יחימוביץ' הצביעה נגד החוק כולו אולם תמכה בכמה מסעיפיו ואמרה כי "חוק עידוד השקעות הון שהוא חלק מחוק ההסדרים הוא חוק טוב המועיל לפריפריה". לדבריה, העוול הגדול ביותר בחוק ההסדרים שלא עלה בידיה לסכל הוא דחייתו בחמש שנים של חוק הדיור הציבורי, חוק חשוב מעין כמותו שביטולו פוגע קשות בקבוצה ענייה וחלשה ומונע ממנה לרכוש זכויות על ביתה שלה.
גם ח"כ דניאל בן סימון התנגד לתקציב. "בגלל חטאיה של הממשלה הזו", לדבריו. בן סימון הוסיף כי "לצערי, אין תחום שבו היא לא פגעה. אין כמעט ערך מוסרי שאותו היא לא דרסה".
אטיאס: "סבסוד משכנתאות - צעד משלים"
לאחר שהעניק לישראל ביתנו את חוק הגיור הצבאי והבהיר כי הממשלה תקדמו, הודיע אמש ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי בתמורה, תתמוך הממשלה בחוק המשכנתאות של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. בעקבות המבוי הסתום שבו נתקל אטיאס מול משרד האוצר הוגשה גם הצעת חוק פרטית על ידי ח"כ יצחק ועקנין (ש"ס) והיא צפויה לעלות לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה כבר ביום ראשון הקרוב. ביום רביעי תעלה הצעת החוק להצבעה בכנסת בקריאה טרומית.
על פי הצעת החוק יסובסדו המשכנתאות לזוגות צעירים בפריפריה לפיו כל זוג צעיר הרוכש דירה ראשונה בחייו בבניה רוויה (בתים משותפים), משרד הבינוי והשיכון יסבסד 800 שקל בחודש בהיקף כולל של 140 אלף שקל ובאזור עדיפות לאומית ב', 475 שקל בחודש, עד היקף של 90 אלף שקל.
אטיאס אמר היום לגלובס כי "בשנה האחרונה ניהלתי מגעים רצופים עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה כדי שמשרד הבינוי והשיכון יסבסד מתקציב המשכנתאות שלו על מנת להקל על זוגות צעירים שנאנקים תחת עול המשכנתאות. כצעד משלים להגדלת היצע הקרקעות שאנחנו משווקים בהיקף של כ-30 אלף יחידות דיור בשנה. חובתה של ש"ס כמי שהדגל החברתי חשוב לה, ושמחזיקה בתפקידים הרלוונטיים בתכנון ובבניה להיאבק למען הזוגות הצעירים למרות שאין צורך בחקיקה, מחוסר ברירה פניתי לחקיקה פרטית על מנת שזה יהווה מנוף לגיבוש הסדר בינינו לבין האוצר ואני מאמין שזה מה שיהיה בסוף".
ברשות לפיתוח ירושלים אמרו היום, כי "ההצבעה על תקציב המדינה וחוק השקעות הון נושאת בכנפיה בשורה טובה לבירת ישראל. במסגרת ההצבעות הוכנס שינוי בחוק הרשות לפיתוח ירושלים והעניקה מעמד אזור פיתוח א' לאזורי תעשייה בירושלים. משמעות המעמד החדש: הפיכת כל שטחה של ירושלים לאזור עדיפות לאומית עבור מפעלים עתירי ידע. בנוסף, חברות תעשייתיות שיוקמו באזור התעשייה בבירה ייהנו אף הן מהטבות החוק במתכונתו החדשה". משה ליאון, יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים: "מעמד פיתוח א' לירושלים יסייע בידינו להעביר עוד מפעלים לבירה ולייצר עוד מקומות עבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
