נודה ולא נבוש: אין לנו אייפון. גם לא בלקברי או טלפון חכם אחר. יש לנו טלפון סלולרי פשוט יחסית, שמשמש אותנו לקבלה והוצאת שיחות ולשליחת מסרונים. באינטרנט אנו גולשים דרך המחשב הנייח (בעבודה או בבית), ובשידורי טלוויזיה אנו עדיין צופים דרך הקופסה השחורה שבסלון ביתנו.
סביר מאוד להניח שאנו לא לבד, אך ככל שעובר הזמן מספרנו הולך וקטן. חלק לא מבוטל מחברינו, עמיתים לעבודה וקרובי משפחה, כבר התמכרו לטלפון החכם על סוגיו השונים, ועושים אתו כמעט הכול. צופים בפרק של "האח הגדול", מורידים שירים של ליידי גאגא, מצלמים, עונים למיילים (גם מאתנו) ומה לא.
ויש עוד משהו שהם עושים: מתלוננים. על איכות הווידיאו, על כמות הניתוקים, על מהירות הגלישה, על מהירות ההורדה ועוד. מספר האפליקציות הרב שמועמס על הטלפון החכם, הפך את זכיינית הסלולר (דוגמת סלקום), שמספקת את החיבור של הטלפון החכם לרשת האינטרנט, לספקית אינטרנט (דוגמת אינטרנט זהב) לכל דבר ועניין. לכן, רמת איכות השירות שנדרשת ממנה גבוהה מאשר בעבר.
לכאן נכנסת רדקום , אחת החברות הישראליות שיצאו מבית החרושת של האחים יהודה וזהר זיסאפל. רדקום, המספקת פתרונות לניטור תעבורה ברשתות תקשורת, הפכה השנה למניה בעלת הביצועים הטובים ביותר בין המניות הישראליות הנסחרות בשוק ההון האמריקני.
501% - זו התשואה שרשמה המניה מתחילת השנה. תשואה שהביאה אותה למחיר של 10.16 דולר, המשקף שווי חברה צנוע של 53 מיליון דולר.
לחיבוק הלוהט שהחברה קיבלה השנה מציבור המשקיעים אחראי בין היתר סטיב ג'ובס - האיש והאייפון - אך אין ספק שחלק מהחיבוק הוא תיקון אגרסיבי לרמות השפל, שאליהן נפלה המניה בימי המשבר הקשים (40 סנט ושווי חברה של 2 מיליון דולר).
התוצאות הכספיות של החברה מגבות את ביצועי המניה (ראו גרף), אך רק השנה תיהפך השורה התחתונה של החברה מאדומה לשחורה. "עכשיו המצפון שלי שקט", אומר ל"גלובס" דוד (דודי) ריפשטיין, מנכ"ל רדקום, בהתייחסו להתאוששות המניה.
מדוע השיחות מתנתקות
רדקום עושה דבר די פשוט, אך חיוני ממש לחברות סלולר. החברה עוקבת אחר האופן שבו מתנהלת התעבורה ברשת הסלולר - החל משיחות רגילות דרך הורדת תוכנות למכשיר הסלולרי וכלה בגלישה באינטרנט - אוספת ומנתחת את המידע המתקבל, ומאפשרת לאותו מפעיל סלולרי לדעת מה הוא שיעור ניתוקי השיחות ושאר תקלות אחרות.
"לי לפעמים קורה שאני נמצא בחו"ל, ואני מנסה לעשות משהו עם המכשיר הסלולרי ולא מצליח", מסביר ריפשטיין. "ברוב המקרים אני לא מתקשר למרכז השירות של המפעיל ומתלונן, וכך אותו מפעיל מפסיד הכנסות נוספות שיכולתי לייצר עבורו".
* מלבד שיעור התקלות, אתם גם יכולים לגלות למפעיל מה מקור התקלה?
"כן. הפתרונות של רדקום מאפשרים לחברת הסלולר או חברת תקשורת אחרת לקבל תמונת מצב מלאה. זה אומר מספר הניתוקים, היכן הם התרחשו, באילו זמנים, וכך לאתר את מקור הבעיה".
השוק שבו פועלת רדקום קרוי Service Assurance (בתרגום מילולי - הבטחת שירות), וגודלו יחסית צנוע לחשיבותו כבדת המשקל - 600-700 מיליון דולר. "זוהי תת נישה בתוך שוק גדול יותר שקרוי Based Service Assurance Probe וגודלו הוא 4 מיליארד דולר. ההבדל בינו לבין השוק שלנו הוא שהפתרונות של רדקום יושבים על התעבורה, ואילו הפתרונות של השחקנים בשוק הרחב ביותר יושבים על ציוד התקשורת".
* ובגלל שאתם יושבים על התעבורה, הצמיחה של החברה נובעת מהגידול האינטנסיבי בתעבורת הרשת דרך טלפונים חכמים כמו אייפון?
"אכן כך. גם התעבורה גדלה וגם מספר הטלפונים החכמים שנמצאים בשימוש גדל בקצבים מדהימים. הגידול הזה מאלץ את חברות הסלולר ליצור אופטימיזציה של התעבורה הקיימת, וכך להשקיע פחות בהרחבת הרשת. לכאן רדקום נכנסת".
בעקבות השווקים המתעוררים
השוק האמריקני, איך לא, הוא השוק הגדול ביותר עבור חברות כמו רדקום, אך זו בחרה שלא להתמקד בו, לפחות לא בשלב זה. 23% מהכנסות החברה נבעו אשתקד מפעילותה בצפון אמריקה לעומת 49% באירופה, 19% במזרח הרחוק, 6% בדרום אמריקה, והיתר - 3% - בשאר העולם. "לפני שפרץ המשבר, החלטנו להמר על השווקים המתעוררים, ולמען האמת זה נבע מחוסר ברירה", מספר ריפשטיין. "הבנו שבארה"ב לא נצליח. ניסינו ולבסוף ויתרנו".
* במילים אחרות, הבנת שאין לך את היכולת להתמודד מול הענקים שפועלים שם.
"כן, אך לא רק התחרות גרמה לי לסגת מארה"ב. יש משהו בהבדלי המנטליות בין הישראלים לאמריקנים שלא בא לידי ביטוי בפעילות שלנו בשווקים מתעוררים. אמריקני תמיד יקנה מאמריקני. קל לו יותר להתמודד עם מקומי מאשר עם זר, גם אם אותו זר הוא ישראלי שחי בארה"ב כבר שנים".
* ובשווקים מתעוררים או באירופה הבדלי המנטליות הופכים ליתרון?
"כן, ואני אתן לך דוגמה. לפני מספר שבועות רדקום זכתה בחוזה עם מפעיל ברוסיה שבדק במקביל הצעה של חברה אמריקנית. כשביררנו איך גברנו על המתחרה האמריקני, סיפרו לנו שלקח לו חודש ימים לתת הצעת מחיר, ואילו אנחנו עשינו את זה בתוך 24 שעות".
ואכן, רדקום מתכננת להגדיל את דריסת רגלה בשווקים מתעוררים דוגמת יבשת דרום אמריקה. לראיה, הודעה אחרונה של החברה בדבר חוזה בשווי 4 מיליון דולר, שחתמה עם חברה דרום אמריקנית ששמה לא פורסם. "אנו שמים דגש על מדינות כמו ברזיל, ארגנטינה ואפילו ונצואלה".
* הצבתם לעצמכם נתח שוק מסוים שתכבשו בדרום אמריקה?
"לא, אנו פשוט רוצים לחבור לכמה שיותר מפעילים. בברזיל כבר הפכנו למובילים בתחום, ובקרוב נחדור גם ליבשת אפריקה".
* רדקום היא עדיין חברה קטנה. ההתרחבות הגיאוגרפית עלולה להיות בעוכריכם.
"זה נכון שאין לנו עדיין מספיק משאבים כדי להתרחב להרבה מאוד מדינות, ואכן לא תמיד זה פשוט. בוונצואלה, לדוגמה, גביית כסף היא תהליך מתיש. עם זאת, זו האסטרטגיה שבה בחרנו, ואני חושב שכרגע אנו מסתדרים איתה".
עם ונצואלה או בלעדיה, ריפשטיין מודה כי לא ויתר לחלוטין על השוק האמריקני. "יש לנו מספר רעיונות יצירתיים, איך לשוב ולחדור לארה"ב", הוא אומר, אך לא מרחיב.
"מוצא עצמי מתחרה ב-HP"
השוק שבו פועלת רדקום קורץ בשנים האחרונות לשחקנים גדולים ממנה, וכניסת שחקנים עם כיסים עמוקים עלולה לאיים על עתידה. "עד לפני שנתיים היו לחברה מספר מתחרים מצומצם, אך הגידול של השוק שינה את מפת התחרות בו. ענקיות דוגמת HP ,IBM, נוקיה ואחרות מציעות ללקוחותיהן פתרון דומה לזה של רדקום, וכך אני מוצא עצמי מתחרה בחברה כמו HP. כמעט מדי יום אני שומע על שחקן חדש בשוק".
* אז מה היתרון של רדקום עליהם?
"המוצר, ורק המוצר. לעומת ענקית כמו HP, אנו חלשים בשיווק ומכירה. אנו שוקלים לחזק חולשה זו דרך חתימה על הסכמי OEM עם חברות גדולות, וכך ליצור לעצמנו מנוע צמיחה נוסף".
"המחויבות של זהר זיסאפל לרדקום יוצאת דופן"
למרות השיפור הניכר בתוצאות הכספיות של רדקום, והחיבוק הלוהט שקיבלה השנה מציבור המשקיעים, קופת המזומנים של החברה עדיין דלה ומעלה ספקות באשר ליכולתה להמשיך למנף את צמיחתה ללא עזרה מבחוץ. נכון לתום הרבעון השלישי של השנה יש לרדקום מזומנים בשווי של 3.1 מיליון דולר, ולאחר סוף הרבעון היא גייסה בהנפקה פרטית 5.5 מיליון דולר. מיליון דולר מהם הוזרמו מכיסו הפרטי של זהר זיסאפל, יו"ר החברה וממייסדיה. ההנפקה בוצעה לפני כחודשיים, ומי שלקח בה חלק כבר מורווח בשיעור של 19%.
אין ספק שלזיסאפל מגיעה מילה טובה על תמיכתו הפיננסית בחברה - זו הפעם השנייה בתוך שנה. לפני כשנה, בטרם מניית רדקום חיממה מנועים, התקשתה החברה לעמוד בתנאי הסף של הנאסד"ק והונה העצמי נפל מתחת לרמת המינימום הנדרשת - 2.5 מיליון דולר. זיסאפל מימש חלק מהאופציות שהיו בידיו למניות למרות שהיו הרחק "מחוץ לכסף", והזרים לחברה 65 אלף דולר בקירוב - הסכום שנדרש כדי לעמוד באותם תנאי סף.
* הצעד של זיסאפל הפתיע אותך?
"זהר תמיד היה אופטימי בנוגע לעתיד החברה, גם בתקופות היותר קשות, ולכן קשה לי להגיד שהופתעתי מהמהלך שלו".
* הוא בן אדם אופטימי מטבעו?
"אני לא מכיר אותו ממש לעומק. זהר הוא יו"ר החברה, אך לא יו"ר פעיל. הוא תמיד נתן להנהלת רדקום גב תומך ויד חופשית. אני חושב שבהשוואה לבעלי מניות אחרים בחברות טכנולוגיה ישראליות, המחויבות שלו לרדקום יוצאת דופן. אין הרבה בעלי מניות כמוהו".
ההנפקה הפרטית האחרונה של רדקום היא השנייה שהחברה מבצעת בשנתיים האחרונות. בתחילת 2008, בימי המשבר הקשים, גייסה החברה 2.5 מיליון דולר לפי מחיר של 2.56 דולר למניה. כך, מי שלקח חלק בהנפקה זו, הכפיל השקעתו בחברה פי ארבעה. "עכשיו יש לי מצפון שקט", אומר ריפשטיין כשהוא נזכר באותה הנפקה. "לאחר אותה הנפקה הייתה תקופה שבמהלכה מי שהשקיע בה הפסיד אחוזים ניכרים מהשקעתו, ולא היה לי נעים מאותם משקיעים. אני לא רגיל לזה - ללוות כסף מאנשים ולאכזב אותם, ולכן עכשיו אני יותר מרוצה מהתמחור של החברה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
