8 ערוצי ספורט יעודיים יש במדינת ישראל נכון לסוף 2010, מה שבאופן תיאורטי אמור היה להוציא כמעט באופן מוחלט את ערוצי הברודקאסט ממפת שידורי הספורט. אלא ששנת 2010 הראתה כי חובבי הספורט הישראליים מקבלים יותר ויותר נתחים משמעותיים לצפייה דווקא בערוצים "הפתוחים" על חשבון ערוצי הפרימיום.
השורה התחתונה היא כזאת: 172 משחקי כדורגל וכדורסל בשידור ישיר הועברו בשנת 2010 בערוצים 1, 2, ו-10 - נתון שלא כולל תוכניות אולפן, שידורים מאולימפיאדת החורף, ענפים איזוטריים וכו'. ההשקעה של 3 ערוצי הברודקאסט ברכישת זכויות של שידורי ספורט הסתכמה ב-53 מיליון שקל - ממוצע של 330 אלף שקל ל"אירוע" ספורט.
ערוץ 1 הפך ב-2010, בין היתר בזכות שידורי המונדיאל, לערוץ ספורט לכל דבר ועניין: הערוץ שידר 125 משחקים בשידור ישיר, רובם המכריע בפריים-טיים. בסך-הכול שילמה רשות השידור עבור זכויות ספורט השנה סכום של כ-38 מיליון שקל. ערוץ 10 חזר למפת שידורי הספורט עם 37 שידורים, בעוד שערוץ 2 תרם את חלקו עם 10 שידורי פריים-טיים.
השקעה בזכויות ספורט ב-2010
"למספר השידורים הזה ולמגוון השידורים יש משמעות אחת עיקרית", אומר גורם בכיר בתעשייה, "חובבי הספורט הרגילים, לא אלה שנחשבים ל'שרופים', יכולים לחיות טוב מאוד עם היצע השידורים הזה ולוותר על ערוצי הספורט בתשלום. ודאי אם מוסיפים את השידורים הנוספים שהם מקבלים בערוץ 5, שהוא ערוץ פתוח".
***
האם המגמה הולכת להימשך? לא בטוח. בערוץ 10 מודים כי הכניסה המאסיבית לשידורי הספורט, שהחלה בסוף 2009 וכללה את הליגה בכדורסל ואת משחקי נבחרת ישראל ומכבי תל-אביב ביורוליג, היתה חלק ממגמה שנועדה למלא תכנים לאור המצב שבו הערוץ היה באותו זמן.
"נאלצנו לרכוש כמעט 40 שידורי ספורט במהלך שהחל עוד בשנת 2009, רק בגלל המצב הבעייתי שהערוץ היה בו מבחינה כלכלית", מסביר נתי דינר, סמנכ"ל הפרוגרמינג של ערוץ 10, "אני חושב שהנתונים מתעתעים, וכבר ב-2011 נראה הרבה פחות ספורט בברודקאסט, ודאי מצידנו".
דינר טוען כי "לספורט בערוצי הברודקאסט בארץ יש הרבה בעיות, שהעיקרית היא העובדה שיחסית לעלות שלו הוא לא מייצר רייטינג".
כשדינר מדבר על רייטינג ביחס לכסף, הוא מתכוון בין היתר לעובדה שעבור שידורי מכבי תל-אביב ביורוליג משלם הערוץ פר-משחק 530 אלף שקל עוד לפני עלויות הפקה (סכום שיעלה בשלבים המתקדמים), כל זה עבור רייטינג שמגרד נכון לעכשיו 11%. ובעצם מדוע לשלם 50 אלף שקל לנקודת רייטינג, בזמן שתוכניות פריים-טיים בערוצים מסחריים עושות את העבודה עבור 10,000-15,000 שקל לנקודת רייטינג? "
האם שווה לנו להשקיע 150 אלף דולר למשחק של מכבי, בהשוואה לתוכנית כמו 'יורדים בגדול', שהעלות שלה דומה - אבל הרייטינג שלה לא תלוי בניצחונות או הפסדים? ברור שעדיף להשקיע ב'יורדים בגדול'. בוא גם נזכור שיש לנו עוד בעיה עם הספורט, בכך שקהל המטרה שלו הוא קהל גברי ופחות אטרקטיבי לשוק הפרסום".
עד כמה הקהל בספורט הוא גברי יותר? מנתונים של הוועדה למדרוג שנמסרו ל"גלובס" עולה כי אחוז הנשים שצופות בספורט בטלוויזיה בישראל הוא עדיין נמוך מאוד. גמר המונדיאל היה האירוע הכי "נשי" מבין תוכניות הספורט בישראל ב-2010, וגם בו אחוז הנשים עמד על 42% בלבד מכלל הצופים, וגם זה אחרי שבמונדיאל עצמו עמד אחוז הנשים על 35%. אבל בתכני ספורט הארד-קור כמו ליגת העל בכדורגל, אחוז הנשים כבר צונח ל-30%.
גם בערוץ 1 גילו כי הספורט מבריח את הקהל הנשי - בעוד שאחוז הנשים בגילאים 18 ומעלה בפריים-טיים עמד בערוץ 1 בשנת 2010 על 40% מכלל הצופים - הרי שבשידורי הספורט הוא צנח לשיעור של 20%.
"עוד עניין אחד בעייתי מאוד בספורט הוא חוסר היכולת שלך כערוץ טלוויזיה לשלוט בשעת השידור", אומר דינר. "מכבי תל-אביב משחקת ביורוליג בשעה תשע בערב, אבל שבוע אחרי היא משחק פתאום בשמונה, ויש גם משחקים שהתחילו בעשר. אני מעריך כי ב-2011 נראה הרבה פחות ספורט בברודקאסט. אני לא חושב שיש לשידורי ספורט מקום היום בפריים-טיים בשוק הטלוויזיה בארץ. בקשר למכבי, אם אנחנו צריכים לקבל עכשיו החלטה על מכבי לשנה הבאה, ונצטרך בחודש-חודשים הבאים לקחת את ההחלטה הזאת - אז להערכתי נוכל לחשוב על אלטרנטיבות טובות יותר ממכבי ומספורט למשבצת של יום חמישי".
צפייה בספורט
***
בערוץ 1, למרות לא מעט ביקורות בתוך או מחוץ לערוץ על כמויות שידורי הספורט שהערוץ העמיס על עצמו, מה שהתבטא גם בהוצאה הכספית - דווקא אין מחלוקת על כך שהספורט היה אחד הקטליזטורים הכי משמעותיים בקפיצת הדרך שהערוץ עשה השנה. שידורי המונדיאל בקיץ 2010 היו הסיבה העיקרית להכנסת שידורי ה-HD, ולכך שדווקא הערוץ המיושן היה הראשון מבין ערוצי הברודקאסט הישראליים שחנך שידורי HD.
"המונדיאל עשה לערוץ 1, מבחינת יחסי ציבור חיוביים ומבחינה טכנולוגית, מה ש-40 שנות שידור לא עשו לערוץ", אומר ששי אפרתי, מי שהיה ראש מחלקת הספורט ברשות השידור עד אחרי המונדיאל.
מעבר לזה, בשונה מערוצים מסחריים - בערוץ 1 דווקא הספורט הוא אחד הדברים שהכניסו יותר כסף מכל תוכנית אחרת: חבילות החסות והתשדירים שנמכרות באירועי ספורט (ליגת העל, מונדיאל) בערוץ 1, מאחר ומראש הן נמכרו למקומות עתירי רייטינג, נמכרות במחירים גבוהים יותר מאשר בשידורים רגילים.
מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, מציין כי "אחת האסטרטגיות שלנו בהליכה על ספורט היתה בהבאת קהלים חדשים לערוץ. קשה מאוד להכניס אלינו קהלים חדשים, והספורט מאוד עזר לנו בעניין הזה".
דוגמה לקהלים חדשים או להצערת גילאים אפשר לראות מהנתון הבא: גילאי 18-24, שמייצגים בערוץ 1 בימים "רגילים" רק 5% מכל הצופים בערוץ, זינקו בעת שידורי הספורט ל-25% מכלל הצופים.
שקלאר מוסיף כי "החשש הגדול שלנו היה שבמצב המשברי שרשות השידור נמצאת בו, הערוץ יהפוך ללא רלוונטי, ולכן חייבים להיאחז בכמה עוגנים כדי להישאר בחיים, והספורט הוא עוגן משמעותי מאוד. הספורט הוא גם זה שמאזן אותנו בין חוסר הרצון להפוך לכלי בידורי כמו שערוץ 10 ו-2 הפכו להיות, לבין הרצון שלנו שלא ליפול ולהפוך ולהיות ערוץ 8".
האם 125 שידורי ספורט הם לא יותר מדי לערוץ ציבורי? "חלק מהמספרים קצת מטעים כי כמעט חצי מהשידורים הם משחקי מונדיאל. אבל במכלול הגדול השיקול ללכת על הספורט הוא נכון, כולל לקחת את הליגה בכדורגל למהלך ארוך-טווח של 3 שנים. אני יכול להגיד שהמונדיאל למשל, מעבר לעניינים הטכנולוגיים או לרייטינג, אפילו גרם לכך שהעובדים כאן התחילו להאמין בעצמם בחזרה וביכולות שלהם".
***
עוד תופעה מעניינת שאפשר ללמוד ממנה מנתוני 2010 היא עד כמה הכדורגל הפך למצרך יקר יחסית למוצרים אחרים. 82% מסך ההוצאה של ערוצי הברודקאסט על אירועי ספורט ב-2010 הם על שידורי כדורגל (43.6 מיליון שקל), בעוד שנפח שידורי הכדורגל עמד על 46% מכלל המשחקים ששודרו.
אם רוצים לכמת את זה בכסף - הרי שעבור משחק כדורגל שילמו ערוצי הברודקאסט ב-2010 סכום של 545 אלף שקל בממוצע למשחק, בעוד שעבור משחק כדורסל שולם בממוצע 102 אלף שקל - פחות מפי חמישה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
