נקמת הלוויתן

לא יכול היה להיות אקורד סיום מתאים יותר לשנה הנוכחית מאשר תגלית הגז שהוכרזה בשבוע שעבר (ד') במבנה הימי לוויתן מול חופי חיפה. אחרי הכול, היו אלה שותפויות החיפושים, ובעיקר אלו המעורבות בקידוח הימי, שתפסו את מרכז הבמה של הבורסה בת"א במשך שנת 2010.

המניות הללו הניבו תשואה פנומנלית למשקיעים בהן ואף תרמו ליותר מרבע מהעלייה שרשמו המדדים המובילים בת"א. התרומה הזו מהווה הסבר מצוין לתשואה העודפת שהשיגו המדדים לעומת תחזיות בתי ההשקעות שניתנו כאן לפני שנה בדיוק (ראו תמונה).

 תוצאות הסקר

לתשואה הזו אחראיות בעיקר השותפויות המשתייכות לקבוצת דלק של יצחק תשובה - פטרון תעשיית החיפושים המקומית - שלאמונתו ודבקותו במטרה יש חלק מכריע בגילוי הגז לחופי ישראל.

עם זאת, מניית השנה בת"א, וללא ספק הסיפור הגדול של השנה, היא מניית רציו, השותפות של משפחות לנדאו ורוטלוי, שרשמה תשואה של 314% במחזורי מסחר אדירים, שהותירו לא פעם מאחור ספינות דגל כמו טבע, כיל והבנקים.

הבוקר, כשבזכות חלקה בקידוח לוויתן (15%), הסתכם שווייה של השותפות הזו בסכום בלתי נתפס של כ-4 מיליארד שקל. לא מיותר להזכיר שרק לפני פחות משנתיים היא עוד נסחרה בשווי זניח של מיליוני שקלים ספורים. כעת, שוויה הנוכחי דומה לשווי בו נסחר קונצרן כור, וכל זה מבלי שרשמה הכנסות כלשהן מאז נוסדה לפני כ-20 שנה.

אז כן, זו הייתה (עוד) שנה מצוינת למשקיעים בשוק ההון, בנדל"ן, בזהב, בכסף ובסחורות החקלאיות. אבל כמעט כל האפיקים הללו מחווירים לעומת העליות שחוו השנה ניירות הנפט והגז בת"א, שרשמו תשואה ממוצעת של קרוב ל-50% (לאחר זינוק של מאות אחוזים ב-2009).

מי שהשקיע בתחילת השנה ביחידות אבנר או דלק קידוחים, אף זכה לתשואה גבוהה יותר, שלא לדבר על שותפות מודיעין של צחי סולטן ונוחי דנקנר, שללא תגלית כלשהי בצקלונה, הניבה למשקיעים תשואה של מעל 1,000% (הגבוהה ביותר מבין כל המניות בבורסה), והיא נסחרת כעת בשווי של קרוב למיליארד שקל.

הניצחון של "התמהונים"

למי שנולד לתוך שוק ההון התל אביבי של השנים האחרונות - זה של מאגר הגז המופק בשדה "מרי" ושל תגלית הגז המונומנטלית "תמר" מתחילת השנה שעברה - הגז שהתגלה ב"לוויתן" עשוי להיראות כעוד תגלית, גם אם מרשימה במיוחד - כזו המקבעת את מעמדה של ישראל כמעצמת גז עולמית.

אבל עבור דור המדבר של שנות ה-80 וה-90, משקיעים שהתרגלו לרצף של קידוחי סרק, לבורות יבשים הננטשים בזה אחר זה בנגב, ברמת הגולן, בים המלח ובים התיכון, הימצאותן של תגליות גז ונפט בשווי של עשרות מיליארדי דולרים בגבולות מדינת ישראל משולה לחזיון תעתועים.

משקיעי הנפט והגז, ציבור שהצטייר באותן שנים כאוסף נלעג של ספקולנטים, שהושם שוב ושוב ללעג ולקלס, שתואר כחבורת תמהונים המטפסת על הגבעות עם משקפות, וממתינה לשווא בעיניים מזוגגות לפרוץ הסילון השחור (או להבת הגז) - הם המנצחים הגדולים של השנה החולפת בבורסה, זו השנה השנייה ברציפות. אין ספק, נקמת הלוויתן הושלמה.