אני בונה על וול סטריט

כל המדורים הכלכליים של העיתונים מסכמים את 2010 בחיוך אבל זה בדיעבד. זו הייתה שנה לא קלה, בה עלו מדדי מניות אבל לא טסו, בה הייתה תנודתיות רבה שגובתה בתרחישי אימה מובלטי כותרות. לכן, אני שמח שהיא הסתיימה ומצפה לשנה קלה יותר.

העובדה שאני מצפה לשנה קלה (עליות שערים משמעותיות בוול סטריט ותנודתיות נמוכה) אינה אומרת שלא יכול להיות אחרת, או שלא צריך להמשיך ולבחון את רחשי השוק. העובדה שאני מפה לשנה קלה אומרת שאני לא מעמיס על עצמי חרדות מיותרות ומסתער על 2011 בנחישות בשביל למצות עליה אם אכן תתרחש. אם לא, נגיב בהתאם ונקווה שמהר.

לתוך 2011

ת"א- 25 סגר את השנה בין התמיכה החשובה שב-1,270 ל-1,280 לבין היעד הקרוב שציינתי לעלייתו: 1,350. לא דייקתי כל כך בחיזוי המדד בשבוע האחרון ואין לתלות את ה"אשמה" בתגליות הגז, כמו שאין להמעיט בערכה של תחזית מוצלחת בשל מידע כלכלי חיובי שמתפרסם. סטיות ורעידות לטווח הקצר הם חלק מעולמו של המנתח הטכני, נקודה! העיקר הוא הצמדות למגמה ארוכת הטווח שהייתה ונשארה מגמת עליה. בטווח הקצר, במסגרת מגמת העליה, סביר שנראה את תל אביב 25 מעל 1,300 ומתחת ל-1,350. פריצה של הרמות הללו בשבוע הקרוב, אם תתרחש, תחייב התייחסות מיוחדת.

שנת ה-S&P500

אני מצפה לשנה טובה בוול סטריט. נכון שרבים מצפים לכך ויש הממהרים לצאת בכתבות פופוליסטיות של "דעה הפוכה", בבחינת אם כולם אומרים כך אני חושב אחרת, אבל גם לדעה הפוכה יש עיתוי ולדעתי זה לא העיתוי.

למרות פחד הגבהים הנובע מעליית ה-S&P500 מהתחתית, רק בשבועות האחרונים הוא חצה את רף ה-1,226 כלפי מעלה, חציה שהעבירה אותו למצב של מגמת עליה ארוכת טווח וזו הנחת המוצא.

תחשבו על טיל לירח שעבר את השלב המסוכן והמואץ של יציאה מהאטמוספרה ועכשיו אמור להתקדם בבטחה וברוגע לירח, הרי לא הייתם רוצים לרדת בשלב זה מהטיסה רק בגלל פחד גבהים. תפקיד השעונים לוודא שהכל תקין וכולם מנסים להנות מהנוף. כמובן שנאייש את משמרת הבקרה הטכנית שלנו למקרה שתהיה סטייה מהנתיב. שנה טובה, שהגרף ייקח אותנו למעלה ביציבות ובבהירות.