בנק ישראל: "מוקדם לקבוע שיש תפנית במחירי הדירות"

קרנית פלוג, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, מבהירה בראיון ל"גלובס" כי בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר שוק הנדל"ן ולא יהסס לנקוט צעדים נוספים בחודשים הקרובים

"עליית מחירי הדיור בהחלט עשויה להיבלם גם טרם חזרתה של הריבית לרמה 'נורמאלית', אם הביקושים ירוסנו באמצעות מגבלות על היקף האשראי, צעדי מיסוי, תגובה בצד ההיצע ושכנוע השוק שהריבית הנמוכה לא תישאר ברמה זו לאורך זמן", כך אומרת בראיון ל"גלובס" ד"ר קרנית פלוג, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל.

מהצעדים לריסון קבוצות הרכישה, דרך הקשחת תנאי מתן המשכנתאות והגבלת הלוואות בריבית משתנה, ועד העלאת הריבית במשק, בנק ישראל הפך בשנה האחרונה למבוגר האחראי לטיפול בבעיית מחירי הדירות.

- זה תפקיד הבנק המרכזי?

"בנק ישראל פועל, על רקע עליית המחירים המהירה של הדירות בשנתיים האחרונות, כדי למנוע התפתחות של בועה בשוק הנדל"ן שעלולה, לו תתפתח, לפגוע ביציבות הפיננסית של המשק. הוא עשה זאת תחילה באמצעות צעדים בתחום ניהול הסיכונים של הבנקים והגילוי ללקוח ומגבלות על אשראי לקבוצות רכישה, ובחודשים האחרונים (יולי ואוקטובר) גם בצעדים לייקור מסוים של הלוואות במינוף גבוה שניתנו בריבית משתנה. עם זאת, ברור שחלק מעליית המחירים שיקף גם מחסור בדירות. לכן, כדי לפתור את הבעיות בשוק הדיור נדרש גם טיפול בצד ההיצע, וזה כמובן תפקידה של הממשלה".

רק שכרגע, בבנק חוששים שדווקא המהלך של סבסוד משכנתאות בפריפריה, אותו קידם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, טומן בחובו סכנה של הגדלת ביקוש ועליית מחירים.

"חשוב שלא לפעול בכיוון שדווקא יעודד את הביקושים בעת הזו. ניסיון העבר מלמד שתוכניות לסבסוד משכנתאות בפריפריה הביאו לעליית מחירים ניכרת באזורים שבהם היא הופעלה, ועליית המחירים הייתה בסדר גודל דומה לערך המהוון של ההטבה שניתנה לרוכשים. בסופו דבר, מי שנהנה מההטבה היו הקבלנים ולא רוכשי הדירות", אומרת פלוג.

היא מדגישה כי "הצעדים שננקטו בחודשיים האחרונים על-ידי הממשלה, בתחומי המיסוי והתמריצים, עשויים לסייע בטווח הקצר, אבל טיפול יסודי דורש התמודדות עם הצורך להגדיל את מלאי הקרקעות המתוכננות לדיור, עם בעיות בשיווק הקרקעות, ועם הצורך לייעל ולזרז את תהליכי התכנון. תהליכים כאלה החלו, אך השפעתם מתמשכת וביצועם ידרוש התמדה".

- האם בנק ישראל שותף לתחושה ששוק המגורים מתקרר לאחרונה?

"על פי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אכן מסתמנת התמתנות בעליית מחירי הדירות, שעלו הפעם ב-0.4% בלבד. מדיווחי מינהל הכנסות המדינה מסתמנת ירידה בחלקם של הרוכשים דירה להשקעה. עם זאת, מוקדם לקבוע שזו אכן תפנית במגמה. נצטרך לבחון את ההתפתחויות בחודשים הקרובים כדי להשתכנע שאכן מדובר בתפנית של ממש".

- שוק השכירות, ממנו נגזרת השפעת הדיור על המדד, לא הדביק את עליית מחירי הדירות. את לא חוששת שהשכירות תטפס גם במידה ומחירי הדירות יתקנו מעט?

"מחירי הדירות הם רק אחד הגורמים המשפיעים על מחירי השכירות, לצד גורמים נוספים כמו מלאי הדירות ביחס לאוכלוסיה. העלייה בהתחלות הבנייה והבשלת הצעדים שננקטו על-ידי הממשלה עשויה לסייע למיתון עליית מחירי השכירות. בשלושת החודשים האחרונים הסתמן שינוי, ומחירי השכירות חדלו לעלות. אבל גם כאן, עדיין מוקדם לקבוע שמדובר בתפנית של ממש. בהקשר זה ראוי לציין כי מחירי השכירות לא בהכרח צריכים להדביק את מחירי הדירות. מחירי השכירות הם עבור שירותי הדיור, ומחירי הדירות כוללים גם את ההשפעה של הביקוש לדירות כנכס - כלומר, השפעה של הריבית".