דש: "בועת הנדל"ן מתפשטת מאזור תל-אביב לפריפריה"

"בשבוע שעבר התבשרנו על מציאת הגז באתר לוויתן. הדיון התרכז בתקבולים שצפויים להגיע לקופת המדינה ומשמעותם בהיבט המאקרו-כלכלי. נשמעו אפילו הערכות שהאירוע צפוי לחזק את השקל ולהוריד את תשואות האג"ח. בפועל, התקבולים צפויים להגיע רק בעוד תקופה מאוד ארוכה ואין להם משמעות לבחינת התזרים של הממשלה או השפעה על שוק המט"ח או האג"ח בתקופה הקרובה". כך אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש ברוקראז', בסקירתו השבועית.

הדבר המשמעותי יותר לגבי השפעת מציאת הגז על המשק בשנים הקרובות, יהיה גידול בהשקעות שמוערכות במיליארדי דולרים, הצפויות להתבצע להכנת התשתית המיועדת להפקה ולהובלת הגז. גם אם אפילו רק חלקן ימומנו ממקורות הפנימיים של האשראי הבנקאי ובאמצעות גיוסי החוב בבורסה, עשויה להיות לכך השפעה להתייקרות עלות האשראי, אומר זבז'ינסקי.

לגבי שוק הנדל"ן אומר זבז'ינסקי כי בועת הנדל"ן מתפשטת מתל אביב לפריפריה. התכווצות ההיצע עברה שינוי גיאוגראפי. מספר דירות חדשות למכירה באזור תל אביב והמרכז התייצב. לעומת זאת, נמשכת ההתכווצות בהיצע באזור הדרום ובמיוחד באזור הצפון. מצב זה משתקף במגמת התפתחות המחירים, כאשר בחצי השנה האחרונה עליות המחירים בפריפריה עקפו את העליות במרכז.

"אנו מעריכים שמצבו של שוק הדיור ימשיך להתייצב בשנה הקרובה. מחירי הדירות צפויים להתמתן תוך המשך התייקרות מחירי השכירות הנמדדים במדד המחירים", מציינים בדש.

לגבי שוק האג"ח מציינים בדש כי האטרקטיביות היחסית של רכיב הקונצרני בהשוואה לאפיק הממשלתי גדלה. "אנו ממליצים להגדיל את משקלו של הרכיב הקונצרני בתיקים ע"ח הרכיב הממשלתי. בגלל העדפה שלנו לדפנסיביות, ובגלל שעליית המרווחים הייתה דומה בין האג"ח בעלות רמות סיכון שונות, אנו ממליצים להתמקד בעיקר באג"ח בדירוג יחסית גבוה, A+ ומעלה, בעיקר של הבנקים, חברות התקשורת, קמעונאות, וקמעונאות של חברות הדלק. בדומה לאג"ח הממשלתיות, אנו ממליצים להתמקד במח"מים קצרים יחסית (עד 5 שנים) ובעיקר באג"ח הצמודות".

ברמת המאקרו אומר זבז'ינסקי כי פרסום של שיעור הצמיחה הגבוה בשנת 2010 מבליט את הסתירה בין הצמיחה בתוצר לבין הריבית הנמוכה השוררת במשק גם לאחר החלטת הריבית שנתקבלה בשבוע שעבר ע"י בנק ישראל. לפי נוסחת טיילור (למתעניינים Taylor’s rule) שנמצאת בשימוש של הבנקים, בתנאים הנוכחיים הריבית במשק (בהנחה שהריבית הריאלית הרצויה הינה 2%, ושיעור הצמיחה הפוטנציאלי של המשק כ-4%) צריכה להיות כ-4.5%-5.5%, גבוהה משמעותית מהריבית הנוכחית. "סטייה כה משמעותית לאורך זמן משווי המשקל, מאיימת כמובן להגביר את האינפלציה במשק".