"היעד שלנו הוא לצמוח בישראל, חד-משמעית והרבה"

זו שעת ערב מוקדמת ומבעד לחלון משרדו של איתי מקוב, ראש החטיבה לבנקאות ההשקעות ובנקאות עסקית בסיטי ישראל, בקומה ה-11 של אחד ממגדלי המשרדים ברחוב הארבעה בתל אביב, אפשר לראות את אורות העיר נדלקים בזה אחר זה. עוד כמה שנים יסתירו את הנוף הזה מגדלי פרויקט הנדל"ן היוקרתי שרונה, המסמלים, יחד עם פרויקטים דומים נוספים, את עוצמתה של הכלכלה הישראלית פוסט המשבר.

סימן אחר לעוצמתו של המשק הישראלי הוא העובדה שמקוב עסוק מאוד בימים אלו, בין השאר בגלל שסיטי מוביל עם UBS ודויטשה בנק, את ההנפקה בלונדון של קבוצת דלק של יצחק תשובה. "למה דווקא אנחנו מובילים את ההנפקה? פשוט מאוד", מחייך מקוב, "בגלל היכולות שלנו לעשות הנפקות בלונדון, בגלל יחסינו עם קבוצת דלק וכמובן היכולות הגלובליות של סיטי, כולל היכולת להפיץ מניות".

"בשנתיים אחרונות בנינו פלטפורמה משמעותית בתחום האקוויטי והיום אנחנו מרכזים בין 10%-15% מהמסחר היומי באקוויטי בבורסה עבור גופים זרים", הוא מסביר. "אנחנו משתתפים באופן אגרסיבי בכל העסקאות הגדולות, בין אם המוכר הוא פרטי או ממשלתי. רק לאחרונה עשינו בהצלחה את הפצת המניות האחרונה של המדינה בדיסקונט, ואת הפצת מניות שרי אריסון בבנק הפועלים".

- תתמודדו על הפצת מניות המדינה בבנק לאומי?

"כן. יש בתחום הזה בעצם רק שלושה שחקנים: סיטי, דויטשה ו-UBS ואנחנו נתמודד על ההפצה".

- איך קורה שרק שלושה בנקים נמצאים בעסקאות מהסוג הזה?

"כי שאר הבנקים הזרים לא מצליחים להיות מספיקים אגרסיביים ולקבל אישור מההנהלה הראשית בחו"ל לעסקאות האלו".

"ההיי-טק היום הוא רק עוד ענף"

כמו רבים מהבנקאים הזרים הפועלים בישראל גם מקוב צמח בתחום עסקאות מיזוגים ורכישות (A&M) של חברות הייטק. כמו רבים הוא עבר מהנפקות הייטק להנפקות של חברות רגילות. "עד שנת 2000, בתקופת האופוריה, היי טק היה הבסיס של ה-A&M, אבל כבר כמה שנים ששוק ההנפקות מורכב מהרבה תחומים שאינם היי-טק. היום אתה רואה יותר ויותר חברות שיוצאות מישראל, ופועלות בתחומים כמו אנרגיה, נדל"ן, כימיה, פרמצבטיקה וצריכות פעילות של בנקאות השקעות. כמות הנפקות ההיי-טק המוצלחות שיצאו מישראל ירדה והיום זה רק עוד ענף. בעיני זה מצב בריא יותר למשק ולבנקים הזרים".

- מה אתה מעריך שיקרה בתחום ההנפקות בשנת 2011?

"אני רואה יותר ויותר חברות ישראליות שנערכות ורוצות להנפיק בעולם, בנאסד"ק ובלונדון. אני מניח שחלק מההנפקות יקרו".

- יהיו עוד הצלחות כמו סודה סטרים?

"כל הכבוד לסודה סטרים, זו חברת מוצרי צריכה וזה נדיר. מישראל יוצאים שלושה מותגים שבן אדם ברחוב מכיר: עוזי, JAFFA וגוטקס".

- ראינו איך מודו התרסקה, אפשר להנפיק היום חברות חלום?

"השוק הבינלאומי לא בשל לחברות חלום ומחפש לראות מודל עסקי עם הוכחת התכנות ברורה. עוד שנתיים טובות בשווקים אולי זה ישתנה וירדו בסולם לחברות צעירות ומבטיחות. זה קרה באינטרנט ובביוטכנולוגיה ואולי זה יקרה בקלינטק. אבל השוק לא שם כרגע".

- כשחברה באה לבחור את בנק ההשקעות שינפיק אותה איפה היתרון של סיטי?

"האקונומיסט כתב לא מזמן שיש רק שני בנקים גלובליים באמת: סיטי ו-HSBC. סיטי מביא איתו מומחיות גלובלית וסקטוריאלית. אם, למשל, עובדים על חברת אנרגיה, מגיע צוות אנרגיה גלובלית והוא נותן ערך מוסף. כשאני עובד עם חברת נדל"ן אני מביא מומחה נדל"ן".

- מה המשמעות של סיטי כבנק גלובלי?

"לסיטי פריסה ונגישות עולמית של 109 מדינות, יותר מכל בנק אחר בעולם, ואתה תופתע עד לאן היזמים הישראלים מגיעים. הם נמצאים בכל חור בגלובוס. הרשת הגלובלית שלנו היא יתרון גדול. אני נותן שירות לחברות גלובליות אמריקניות ואירופאיות פה בארץ. החברות הישראליות שאני מכניס לרשת של סיטי מקבלות את השירות שהן צריכות מהפעילות המקומית שלנו, לפעמים זו פעילות בנקאית רגילה, לפעמים רכישה.

"כשאתה שוקל פעילות במדינה מסוימת, כדאי לשמוע ממקומיים עם כובע מערבי מה ניתן וכדאי לעשות. למשל, במקומות כמו וייטנאם או תאילנד, בוודאי בהודו ובסין. יש לנו אנשים שמתמחים בהודו ומי שרוצה לעשות עסקה בהודו כדאי שיבין מה קורה שם".

"להיות סלקטיביים בהרבה באשראי"

הפגישה הקודמת שלנו עם מקוב הייתה בחורף 2009, כמה שבועות אחרי שהממשל האמריקני חילץ את סיטי בהזרמת הון ענקית. "יצאנו מטיפול נמרץ ואנחנו בהתאוששות", הוא הגדיר אז את מצבו של סיטי. היום מקוב נשמע אחרת לגמרי.

"סיטי במצב מעולה, יחסית כמובן. סיטי נכנס לבעיות לפני בנקים אחרים ויצא מהן לפניהם. לבנקים באירופה יש חשיפות משמעותיות למדינות ה-PIGS וזה ימשך לפחות שנתיים, אבל לבנקים אמריקניים החשיפה זניחה, וסיטי בעמדה הכי טובה בגלל שיש לו פיזור גלובלי והכנסות משווקים מתעוררים יותר מכל בנק אחר. בשווקים אלו נמצאת הצמיחה של עשרים השנים הבאות".

- מה היעד שלך בישראל?

"היעד הוא לצמוח בישראל, חד משמעית והרבה. לקחת חלק גדול יותר בפעילות גלובלית של חברות ישראליות ונתח של חברות בינלאומיות שפעילות בישראל כמו HP או פרוקטור& גמבל".

- ולגבי הפעילות בישראל מול חברות ישראליות?

"סיטי כבר עשור בישראל וזה יתרון משמעותי. בבנקאות השקעות אתה בא, סוגר עסקה, וכל מה שאתה צריך זה חדר במלון, טלפון ומחשב. בבנקאות מסחרית אתה בונה יחסים לאורך זמן. יחסים הוליסטים עם לקוחות במגוון שירותים: ריביות, חדר מסחר, קומודיטי. חדר המסחר שלנו הוא אחד הפעילים ביותר במט"ח וריביות, והוא מדבר עם הלקוח כל יום".

- עדיין הפעילות הבנקאית העיקרית היא מתן אשראי.

"אנחנו בעסק שמטרתו להרוויח ולתת אשראי מעניין אותי. יש לי מוצר שנקרא כסף, אבל אני לא נותן כסף סתם כך. בנקים בעולם ובישראל צריכים כעת להיות הרבה יותר סלקטיביים בניהול ההון ומתן האשראי, ואני נותן אותו ללקוחות שעושים איתי דברים רבים".

- כלומר מבחינתך אשראי אינו מוצר עיקרי?

"לא. לעולם לא ניתן אשראי כמוצר אחד, אני נותן ללקוחות חבילה שכוללת בנקאות אלקטרונית בינלאומית, חדר מסחר שנותן מענה לכל מוצר ונגישות למידע בכל מדינה בעולם 24 שעות ביממה. זה מה שבנקאות זרה מביאה. לכל לקוח שאני נותן שירותים אני נותן אשראי או הלוואות או קווי אשראי אבל המטרה שלי היא אחרת, לתת ערך מוסף במוצרים לא סטנדרטיים".

- בהשוואה בינלאומית מה רמת המרווחים בישראל באשראי העסקי?

"לבנקים המקומיים יש יכולות גבוהות ואשראי בשפע. השוק מאוד נזיל וגם שוק האג"ח מפותח - יש לו באופן אינהרנטי 'הטיה ביתית' חזקה מאוד שיוצרת תחרות משמעותית למערכת הבנקאית. לכן, רמת המרווחים באשראי העסקי בישראל מאוד תחרותית, ובנק זר לעולם לא יוכל להתחרות בבנקים הישראלים בפיקדונות מהציבור, ולא בריבית יותר נמוכה. לפעמים אני לא חי עם זה ואם המרווח נמוך מדי לא אתן כסף".

- כמה סיטי חשופה באשראי לשוק המקומי?

"החשיפה היא במיליארדי דולרים כשהלקוחות הגדולים ביותר הם עם תיק אשראי של חצי מיליארד דולר, ואחרים עם 100-200 מיליון דולר. ועדת אשראי מקומית יכולה לתת אשראי של עשרות מיליוני דולרים, מעבר לזה צריך אישור מוועדת אשראי בלונדון. אבל אני לא מרגיש שיש לי מגבלת הון, צריך לגדול בצורה אחראית לאורך זמן".

- איך קרה שסיטי לא מממנת גז?

"בנקים זרים אחרים (ברקליס ו-HSBC - ע.פ) נתנו מימון לקידוח תמר ומכרו חלק ממנו. כל העסקאות האלו מגיעות לשולחן שלנו, אבל כשאנחנו מסתכלים על הלוואות אנחנו מביאים בחשבון הרבה מאוד פרמטרים, ואת העסקה הזו לא עשינו. מצד שני, אנחנו עשינו עסקה לא פחות גדולה: הלווינו לדלק 160 מיליון דולר כדי לקנות מניות של נובל, שזה חשיפה לסיכון של תמר ושל דלק".

- מאליה עולה השאלה מה דעתך על המלצות ועדת ששינסקי?

"אני לא מתכוון להגיב או להיכנס לסוגיה. זו סוגיה בין שני לקוחות טובים שלנו מדינת ישראל וקבוצת דלק. רק אגיד כי כדאי שיפתרו ביניהם את הבעיות כדי לפתח את הפרויקט לטובת כל הצדדים".

- ביחד עם מורגן סטנלי מימנתם לאי.די.בי את רכישת מניות קרדיט סוויס. זה לא הימור?

"קו האשראי לאי.די. בי היה אחת העסקאות הגדולות יותר שנעשו פה, כשכל בנק נתן 500 מיליון דולר. זו הבעת אמון של סיטי בנוחי דנקנר ובקונצרן אי.ד.בי".

- ואתה לא מוטרד מהתנודתיות במניית קרדיט סוויס?

"לדעתי, אי.די.בי מנהלת את השקעה בקרדיט סוויס בצורה אחראית. באופן טבעי יש עליות וירידות במניה, אבל נוחי הוכיח עד היום תזמון מצוין וההשקעה נמצאת עמוק-עמוק בתוך הכסף".

"אני לא משתמש בשם של אבא, אבל זו גאווה"

מקוב (43) נמצא בסיטי מאז 1995. בעבר היה אנליסט מחקר לתחום ישראל בלונדון עבור סלומון סמית בארני (שהיו כבר אז בבעלות סיטי), ולאחר מכן חזר לארץ והיה שותף להקמת הסניף של סיטי.

בסיטי ישראל מילא מקוב במספר תפקידים. מ-2006 הוא ניהל את חטיבת בנקאות ההשקעות, ובתחילת 2009 מונה לעמוד בראש חטיבה חדשה שמיזגה לתוכה את תחום בנקאות ההשקעות ותחום הבנקאות העסקית. מקוב הוא גם בנו של מנכ"ל טבע לשעבר, ישראל מקוב, עובדה שהוא לא מבליט ואפילו מנסה להצניע.

"כרטיס הביקור שלי הוא של עובד בסיטי, ואני לא משתמש בשם של אבא כדי להיכנס למקומות או לפתוח דלתות. אני לא מדבר על זה ולא מדגיש את זה, והייתי בסיטי לפני שהוא היה מנכ"ל טבע. אבל אני מודה שתמיד כיף לבוא למקום ולשמוע דברים טובים על אבא שלי, זו גאווה".

- ואיך זה עם אבא גמלאי?

צוחק. "אבא הוא גמלאי מאוד-מאוד עסוק. כשאני אומר לו בוא תשחק עם הנכדים לא תמיד הוא מגיע. הוא לא גמלאי במובן הרגיל של המילה".

- יש לך פייסבוק?

"לי אין פייסבוק, מספיק שיש לי אימיילים וטלפונים, אבל לבת שלי יש".