שאלתם את עצמכם מדוע חברות הגז מתקוטטות עם המדינה, בעוד חברות כגון אינטל ו- EMC זוכות לחיבוק אוהב? התשובה היא יכולת ניידות, צירוף אשר יהיה מאוד רלוונטי לתיק ההשקעות שלכם בעשור הקרוב.
כיום לא רק שעדיף להשקיע בחברות בעלות כוח ניידות גלובלי, אלא אפילו מאוד מסוכן להשקיע בחברות ה"אנוסות" לפעול במדינה ספציפית.
מדינות רבות כיום נוקטות בשני מהלכים כלכליים משלימים, אך מנוגדים תפיסתית:
-
מצד אחד, על מנת לדאוג לגרעון התקציבי, המדינות מעלות מסים לאזרחים ולחברות מסוימות.
-
מצד שני, כדי לעורר את המשק ולתמוך בשוק התעסוקה, הן נאלצות לפתות חברות חדשות באמצעות הורדות מסים ומתן מענקים, כך שיסכימו להקים את מפעלי הייצור ומרכזי הפיתוח במדינה.
מדיניות גלובלית זו החלה להיות מאוד פופולרית בשנים האחרונות, ואף הואצה משמעותית במדינות כגון יוון ואירלנד עקב המשבר הכלכלי אשר פרץ לפני כשנתיים.
אתם לא טועים בהרגשתכם, לאחרונה המדינה נכנסת בחברות הגז והנפט, המחצבים (כי"ל), התקשורת והפיננסים - זאת בגלל שהמדינה יכולה ובגלל שאלו אינן יכולות להתנגד באפקטיביות.
הן לא יכולות לקחת את מאגר "לוויתן" איתן לאסיה, או את רשיון המפעיל הסלולרי לאירופה - הן חברות שבויות.
על אף שחברות אלו נתפסות אצל הצרכן הסופי כבעלות כוח רב (כגון חברות הסלולר), אותו כוח ניתן להם בעיקר במסגרת רישיון שהמדינה מעניקה ולא על סמך יתרון טכנולוגי או עסקי, קרי הכוח נשאר באופן מסוים בידי המדינה.
זה כלל לא משנה אם הרגולציה המכבידה נובעת מרצון לנגוס חלק מרווחי הענק של אותן חברות או משאיפות פוליטיות של שר זה או אחר, התוצאה היא זהה - פחות רווחים.
לדוגמא מהצד השני, חברת אינטל העולמית קיבלה אישור השנה למענק פיתוח כ-200 מיליון דולר אשר מצטרף ליותר מ-800 מיליון דולר מענקים שקיבלה החברה בעשור החולף ממדינת ישראל.
דיונים ציבוריים רבים עסקו בשאלה אם אישור המענקים הללו מוצדק לחברת ענק כגון אינטל, הנסחרת סביב שווי 115 מיליארד דולר ומעסיקה כ-80 אלף עובדים ברחבי העולם.
מלכודות מסים ורגולוציה
קשה למדוד את התועלות הישירות (תמלוגים ומיסוי ישיר בגין מוצרים המיוצרים בישראל) והעקיפות (מיסוי העובדים במפעלי החברה), כנגד העלויות בגין אותם המענקים. אולם דבר אחד הוא וודאי - חברות כגון אינטל מרוויחות מהחיזור של מדינות אחריהן.
מי מאיתנו לא התנסה בשיחה עם נציג חברת האינטרנט שלו וניסה להוריד עוד כמה שקלים מהחשבון החודשי תוך איום מעבר למתחרה.
אנו כצרכנים פרטיים, כבר מבינים כיום כי הניידות היא הכלי הטוב ביותר על מנת לחסוך בהוצאות, ובמקומות בהם אין לנו יכולת ניוד - כלל הנראה נאלץ לשלם יותר.
אנו כמשקיעים, צריכים לקחת את אותה תובנה וליישמה גם בבחירת המניות בתיק ההשקעות שלנו.
בראייה ארוכת טווח ותוך הבנה שמדיניות הממשלות תמשיך באותו הכיוון, אנו צריכים להיזהר מאותן חברות אשר עלולות ליפול למלכודות העלאות המיסים ועודף הרגולציה.
ארי אחיעז מבית ההשקעות הבינלאומי אוסקר גרוס
החומר הכלול בסקירה זו מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או שווקים פיננסים נשואי סקירה זו. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. הנתונים של החברות הנזכרות לעיל נועדו להמחשה בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.