הפלסטינים: "צה"ל שולח טנקים כדי לפוצץ אנטנות סלולר"

בסוף הריאיון, כשכובה מכשיר ההקלטה, נדמה היה שהשיחה לא נגעה במקומות ובנקודות שהייתה אמורה לגעת.

התוכנית הייתה לקיים ראיון ראשון עם שר התקשורת הפלסטיני, ד"ר משהור אבו-דקה, ולשאול אותו על כיווני ההתפתחות של רשתות התקשורת המקומיות ועתידן הטכנולוגי. אבל אבו-דקה, גם אם אינו מכוון לכך, גורם למראיין להתייאש.

מה הטעם לשאול אותו על מהירות האינטרנט ברשות הפלסטינית כשכל רשת האינטרנט שלה מפוקחת על-ידי צה"ל? מה הטעם לשאול אותו על איכות רשתות הסלולר, כשבמינהל האזרחי אוסרים עליו להכניס ציוד תקשורת שיאפשר לתושבים תקשורת סלולרית נורמלית ברמה מינימלית?

משמעות היחסים מול ישראל, על כל היבטיהם, בעיקר הכלכליים, לובשים פנים וצורה והופכים למוחשיים. ובכל זאת, אבו-דקה בוחר במהלך השיחה להתייחס ליתרונות שבשיתוף פעולה כלכלי בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל.

משרד התקשורת הפלסטיני ממוקם ברמאללה, ממש בסמוך לביתו של יו"ר הרשות, אבו מאזן (מחמוד עבאס). הכניסה לרחוב מאובטחת על-ידי שוטרים פלסטיניים.

בילאל ג'בילי, ערבי תושב חיפה ויועץ שר התקשורת הפלסטיני, מלווה את הביקור. ג'בילי, בעל קשרים ענפים בשטחים, מכיר את רמאללה מהשנים שבהן עבד בה כאיש מכירות של חברת פלאפון. היום הוא מנסה לסלול דרך למקבלי ההחלטות בישראל בתחום התקשורת, ובעיקר לליבו של שר התקשורת, משה כחלון, כדי שיפעל להקל על מצוקות הטלקום של הרשות.

"כחלון לא נותן תשובה"

אבו-דקה עצמו נולד בעזה וב-1967 עזב לבריטניה, שם סיים את הדוקטורט שלו בהנדסה. הוא נחשב למינוי מקצועי, ולדבריו הוא כמעט שאינו עוסק בפוליטיקה - למרות שאין באמת חיה כזו. הוא מקדיש את עתותיו לשפר את המצוקות ולטפל בבעיות התקשורת ברשות הפלסטינית - וכאלו יש הרבה.

מקובל לחשוב שהבעיות המרכזיות של הרשות בתחום התקשורת מתמקדות במחסור בתדרים.

אבו-דקה: "הבעיה המרכזית היא שאנחנו לא חופשיים לעשות את מה שאנחנו צריכים כדי לקדם את החברה שלנו. בתחום הטלקום, אנחנו לא חופשיים לקדם את תחום התקשורת הנייחת והסלולרית שלנו כרצוננו. אפילו בתחום הדואר אנחנו כבולים - אין לנו שער לעולם בתחום זה. הדואר הישראלי לא מכיר בדואר הפלסטיני ואנחנו מאבדים מדי חודש מאות אלפי דולרים רק בגלל סוגיית הדואר, שהיא סמל ומשל לעוולות הנכפות עלינו.

"אנחנו מקבלים דואר ופחות מוציאים, ולכן הדואר הישראלי מקבל את תעריפי השלמת הדואר, כסף עבור הפצת הדואר. הדואר שלנו כולו תלוי במכונות המיון בבית אל, ודואר שמגיע אלינו מעוכב שם גם חודשיים-שלושה בגלל סוגיות ביטחון.

"אנחנו לא יכולים לקבל דואר רגיל, משום שישראל לא מוכנה לקבל את הקוד הבינלאומי עבורנו. אפילו כשרצינו להעביר את הדואר שלנו דרך ירדן, ישראל לא הייתה מוכנה והערימה קשיים. כל הדואר שלנו תלוי ברצונה הטוב של ישראל".

מה היו תוצאות השיחות שלך בנושא עם כחלון?

"כחלון לא נותן תשובה. ישראל שבויה בקונספציה קולוניאליסטית ולא רוצה שתתפתח כלכלה פלסטינית עצמאית. אנחנו מתכוונים לפנות לכל המדינות ולבקש מהן להעביר את הדואר אלינו ישירות, כי אי אפשר להמשיך כך יותר. נפגשתי עם כחלון שלוש פעמים - בחיפה, במקסיקו ובירושלים. הוא הבטיח תשובות, אבל לא קיבלנו. זו לא בעיה של ביטחון, כי אנחנו מוכנים לכל הסדר ביטחוני".

לגבי תחום הטלקום, אבו-דקה טוען כי "הטעות הגדולה ביותר שלנו הייתה בהסכמי אוסלו. הסכמנו שישראל תנהל את התדרים בשביל שני הצדדים".

אתם טוענים שישראל לא עומדת בהסכמים ומפירה חוזים. אי-ההסכמות עובדות לשני הצדדים - למה אתם צריכים הסכמה של ישראל להשתמש בתדרים מסוימים?

"אנחנו לא יכולים לעשות כלום בלי הסכמת ישראל וצה"ל, ששולח טנקים לפוצץ אנטנות בכל פעם שנדמה להם שאנחנו מפרים את ההסכם. זה מאוד פשוט: אין לנו תדרים כי ישראל לא נותנת לנו. המפעילים אצלנו, ממש כמו בישראל, לא יכולים לפעול בלי השליטה של המפקח.

"אין לנו מספיק תדרים אפילו בדור השני, כשכל העולם כבר הולך לכיוון של דור רביעי. ביקשנו להכניס ראוטרים (נתבים) של סיסקו, אבל לא נותנים לנו להכניס אותם כבר כמה חודשים. להערכתי, אם הייתי רוצה לקנות ציוד תקשורת מחברות ישראליות, היו נותנים לי".

ולמה באמת אתה לא קונה מחברות ישראליות?

"זה לא שאני לא רוצה, אלא שמדובר בתרומות מחו"ל שמונעות את זה".

לישראל יש טענות קשות כלפי הרשות הפלסטינית בנושא התדרים. בכל מה שקשור לרדיו הפלסטיני הפיראטי, הרשות לא ממלאת את חלקה ולא עוצרת תחנות רדיו, שחלקן גם מסכנות טיסות בשמי הארץ.

"אנחנו רוצים להפסיק את הרדיו הפיראטי אצלנו, אבל זה לא הגיוני לבקש מאיתנו לעשות זאת אך לא לאפשר לנו להכניס ציוד לסריקת תדרים. אין לנו ציוד מתאים. אנחנו רוצים לשתף פעולה בכל הקשור לבעיות ביטחוניות אזרחיות, אבל חייבים עזרה בכך".

ומה לגבי תחום התקשורת הנייחת? איפה אתם שם ביחסים עם ישראל?

"גם כאן אין לנו חופש, והכול חייב לעבור דרך הסכמות ישראליות של המינהל האזרחי ובתיאום עם בזק, שגוזרת את הקופון שלה. אנחנו לא יכולים מצד שני להניח סיבים אופטיים, וגם לא קיבלנו אישור אפילו לקנות חשמל זול יותר מירדן".

"לא יכולים לנדוד"

לטענת אבו-דקה, כשרצתה הרשות להעלות מפעיל סלולרי שני לאוויר, המינהל האזרחי אמר לה שהוא יקבע מתי זה יתרחש. "זה לא הגיוני, מפעיל סלולרי זר השקיע כאן מאות מיליוני דולרים ואינו רשאי להחליט עבור עצמו מתי לעלות לאוויר?

"ועוד לא דיברנו על הנזק לכלכלה הפלסטינית, כי בסופו של דבר לא קיבלנו את כל הכסף עבור דמי הרישיון שהיינו אמורים לקבל.

"אני חושב שישראל קיבלה החלטה שלא לשתף פעולה, ורוצה לנצל אותנו ככוח כלכלי זול. אנחנו מאבדים מאות מיליוני דולרים מדי שנה כתוצאה מהפרת הסכמים. כך גם בנושא הנדידה - כולם נודדים בשטחי הרשות הפלסטינית אבל אנחנו לא יכולים לנדוד בישראל".

אבו-דקה מתכוון בעיקר לטענה שישראלים משתמשים ברשתות ישראליות שמכסות את שטחי הרשות הפלסטינית, במקום לשלם עבור נדידה ברשתות הפלסטיניות. כשהמצב הפוך, מנוי פלסטיני יכול לנדוד לתוך אחת הרשתות הישראליות אך לשלם על זה ביוקר. לטענתו, הסכמי הנדידה הם חד-כיווניים.

עובדה זו גורמת לתחרות לא הוגנת, ומחלישה את כוחן של החברות הפלסטיניות, שממילא תלויות בישראל בכל הקשור בתדרים ובתמסורת לאתרים.

"יום יבוא והחברה הישראלית תשלם על כך ביוקר", אומר אבו-דקה.

"נלך לכל המוסדות הבינלאומיים ונגן על הזכויות שלנו. בניגוד למה שחושבים עלינו, אנחנו מבינים את הצרכים הביטחוניים של ישראל. אבל ישראל חושבת בטעות שאנחנו גרים וחיים בנפרד, ולא מסוגלת להבין שאנחנו חיים בעצם באותו בית, חדר ליד חדר.

"כשחיים כל-כך קרוב, אין דרך לחיות ללא הבנה ושכנות טובה, עם הסדרים שמקובלים על שני הצדדים. אם לא רוצים לעשות איתנו עסקים ביחד, עדיף כבר שכל אחד יפעל לבד".

אז מה הפתרון?

"ישראל לא תוכל לחיות כמדינה נורמלית אם אנחנו לא נוכל, זה דבר שגם התושבים בישראל צריכים להבין. יש משפט בערבית שאומר ש'הכאב אף פעם לא נשכח'. כנראה שזה מה שיקרה".

משרד התקשורת: "העיכובים הם בשל הצד הפלסטיני, לא הישראלי"

משרד התקשורת והשר משה כחלון, דוחים את הטענות של משהור אבו-דקה, שר התקשורת הפלסטיני, וטוענים כי דווקא ממשלת ישראל רואה חשיבות בפיתוח המשק הפלסטיני, וכי משרד התקשורת מיישם את המדיניות הזו בנושאים הקשורים אליו.

"לאחרונה, עם חזרתם של נציגי הרשות הפלסטינית לשולחן המשא ומתן עם ישראל במסגרת הוועדה הטכנית המשותפת, קיימו הצדדים מספר פגישות שבהם נדונו כלל הנושאים בתחום", מציינים במשרד התקשורת ומוסיפים כי כחלון קיים פגישות עם אבו-דקה, שבהן דנו בנושאים הבעייתיים תוך הצעת פתרונות.

"נציגי ישראל בוועדה הטכנית המשותפת בהובלת מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, עמדו על קיום הסכם הביניים שבין הצדדים בנושא התדרים, אשר לא מקוים עד כה בשל סיבות הנעוצות בצד הפלסטיני", מציינים במשרד התקשורת.

"בניגוד לנטען, משרד התקשורת פועל ברוח מדיניות הממשלה והסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית, ובהתאם הוענקו לרשות היתרים להניח סיבים אופטיים עבור חברת פלטל, בפרויקט כולל שאורכו 120 ק"מ. בימים אלה מבוצעות עבודות במסגרתן הונחו כבר 20 ק"מ של סיבים אופטיים על בסיס ההיתרים שניתנו. בנוסף, ניתנו אישורים להקמת מתקנים סלולריים לחברת הסלולר הפלסטינית באזורי C, הנמצאים באחריות ישראלית מלאה, אף שהדבר אינו מחויב בהסכם הביניים. זאת, על-מנת לשפר את שירותי התקשורת בשטחי הרשות. ישראל אישרה וממשיכה לאשר ייבוא של מיליוני פריטי תקשורת לשטחי הרשות".

מהמשרד נמסר אף כי "חבל שנציגי הרשות הפלסטינית עוסקים בתקיפת ישראל בפורומים הבינלאומיים יחד עם הקיצוניים שבשכנינו, תוך הפרכת האשמות חסרות בסיס, במקום לפתור את הנושאים סביב שולחן המשא ומתן בהתאם להסכם חתום בין הצדדים".