"אנחנו קהילה נרדפת, אין ספק - כל התנאים נגדנו: חברות האשראי חושדות וחוסמות, הנשים לא מתלהבות, החברים מרימים גבה ומתייחסים אלינו כמו אלכוהוליסטים, אבל יש לנו אחד את השני". כך, במונולוג מרגש, מתאר לי ערב השנה החדשה י', שחקן פוקר מקוון מסביר פנים, את נקודת המוצא של קהילת שחקני הפוקר האינטרנטי בישראל, כשאנחנו מדברים לנו באמצעות תוכנת המסנג'ר, והוא חונך אותי באדיבות לעולם שכולו פול האוס, ז'יטונים, ידיים חזקות (בקלפים) וזרועות נטויות של בחורות מצודדות שמעטרות את אתרי הפוקר שמגלגלים ערימות מזומנים נכבדות בזכות המהמרים.
תעשיית הפוקר באינטרנט היא כבר מזמן הזרם המרכזי. שעה שאתרי ההימורים נמנים עם "סיכוני האינטרנט", אי-שם בין אתרי הפורנו לצ'טים מלאי פרצות האבטחה, הפופולריות שלהם לא מוטלת בספק: על-פי אתר "פוקר-ליסטינגס", הנחשב לאחד המרכזיים בתעשייה, למעלה מ-100 אלף בני אדם מתיישבים בכל יום מול המחשב כדי ליטול חלק בטורנירים המתקיימים באתרי הפוקר המקוונים, המציעים טורנירים עם סכומי כניסה שונים ופרסים בגבהים שונים.
על-פי הסטטיסטיקות המוצגות שם, מדובר בתופעה שזוכה בשנתיים האחרונות לתאוצה כמעט בלתי נתפסת: גידול של 2,000% בכמות המשתמשים הרשומים והפעילים בתוך 24 חודשים. גם הקהילה הישראלית הולכת ומתפתחת ומזינה פורומים פופולריים באינטרנט, אתרים מלאי אינפורמציה והרבה מאוד אנשים עם חולשה משותפת.
"יש הרבה אפשרויות לשתף פעולה וגם לעזור אחד לשני"
י', שנענה לפנייתי כמשתמש חדש וסקרן, מסביר: "אנחנו תמיד שמחים לקבל עוד אנשים ישראלים שנכנסים כשותפים לעניין - מעבר לזה שהקהילה שלנו גדלה, מה שלבד הופך את זה למשהו יותר פופולרי ומקובל, יש הרבה אפשרויות לשתף פעולה וגם לעזור אחד לשני - כי יש הרבה ביורוקרטיה בסיפור הזה".
הביורוקרטיה עליה מדבר י', אם תהיתם, היא האויב העיקרי של חובבי הקלפים ברשת, והיא מאיימת להיות מזיקה יותר אפילו מתאוות הבצע וחוסר היכולת לדעת מתי לפרוש - שני האיומים הגדולים ביותר על כל מהמר מתחיל.
חברות האשראי הישראליות לא מאפשרות סליקה של כרטיסי אשראי באתרי ההימורים בחו"ל ומאלצות את הישראלים המעוניינים בדבר לעבור כמה וכמה שלבים בדרך לשולחן. בהומור, מסתבר, קוראים לזה המהמרים כאן בארץ "מערכת הסינון הטבעי" או "בדיקת רצינות".
מאחר שלא ניתן להשתמש בכרטיסי אשראי, מרבית הגולשים הישראלים פותחים לעצמם מעין "ארנק אלקטרוני" באתרים המאפשרים שירות מסוג זה. באמצעות אותם אתרים בעצם נפתח לגולש חשבון באתר שלישי אליו מופקדים הכספים, וממנו הם נמשכים לצורך המשחק בשולחנות. ההפקדה לחשבונות הארנקים האלקטרוניים אפשרית באמצעות פגישה עם סוכנים של אותם שירותים, ולעתים גם באמצעות הפקדה בכרטיס אשראי.
"עבור חלק מאיתנו זו הכנסה"
המשתמשים בישראל מנהלים ביניהם קשר הדוק, מסתבר, לא רק כדי לשתף זה עם זה טיפים למשחק - אלא גם כדי להתמודד עם נושא ההפקדות, כדי להעביר ביניהם כסף בחשבונות, למשל, כאשר שחקן אחד לא מעוניין יותר בכסף שהצטבר לו בחשבון, ואחר מעוניין לרכוש קרדיט באחד האתרים מבלי לעבור את כל שרשרת הביורוקרטיה.
אגב, משיכת הכספים מהאתרים קלה מעט יותר אך מלווה גם היא בהתלבטויות. המשתמשים יכולים, תמורת עמלה, לבקש ברוב המקרים העברה בנקאית או שליחת צ'ק, "אבל אף אחד לא באמת יודע מה הנוהל מבחינת מס", מספר י'. "יש הרי מס על זכייה בהגרלות ובמשחקים ובכלל, עבור חלק מאיתנו זו הכנסה. יש כאלה שפתחו חשבונות בחו"ל, ויש באמת כאלה שלוקחים את הצ'קים ופודים אותם אצל צ'יינג'רים (חלפני כספים, ע ' ר'), אבל הרוב פשוט מעבירים את הכסף חזרה לארנק האלקטרוני ומתמחרים בזה עם משתמשים אחרים שנכנסים לעניין, או עושים בזה כל מיני שימושים אחרים".
באתרי הפוקר המובילים - ויש בערך 12 כאלה הנחשבים לחוד החנית בתחום - מבינים היטב את הקושי הביורוקרטי המאפיין משתמשים בכל העולם, ולא רק אלה הישראלים, ומנסים לספק כמה שיותר סיבות לשחקנים החדשים לעבור את משוכת הניירת וההפקדה ולהגיע לשולחן. ברוב האתרים מעניקים לנרשמים בונוסים נכבדים בשיטת המאטצ'ינג על ההפקדה הראשונה, במטרה לשכנע אותם להעביר כמה שיותר כסף לחשבון שלהם באתר.
כך למשל, האתרים המרכזיים בתחום יעניקו 100% בונוס על ההפקדה הראשונה ועד לסכום של 600 דולר. משמעות הדבר היא שמשתמש שיעביר 600 דולר בהפקדה הראשונה שלו לאתר יזוכה למעשה ב-1,200 דולר.
הטריק הוא, כמובן, זמן העדכון. שעה שהוא עצמו ייפרד מ-600 הדולרים כבר במקום, 600 הדולרים האחרים יצטרפו לחשבון אט-אט, על-פי קצב המשחק שלו באתר, הנקודות שהוא צובר ומידת הנוכחות שלו בשולחנות.
החזר הכסף יכול להימתח על פני 90 יום, ולפעמים גם יותר, והוא כפוף להרבה מאוד התניות. אתרים קטנים יותר, אגב, מציעים בונוסים שמנים אפילו יותר, של עד 150%.
אנדרנלין - או מקצוע?
לצד הבונוסים, מציעים האתרים אטרקציות נוספות שנועדו למשוך את הקהל. כך למשל, ניתן בחלק מהם לשחק מול "אגדות פוקר" ידועות, שניצחון עליהם בכל שלב מעניק בונוס שמן למשתתף. לחלופין, ניתן גם לקבל עצות מהם בזמן אמת כדי להתמודד עם אתגרי המשחק.
"יש איזה גבול כזה בין כאלה שנכנסים בשביל האדרנלין והולכים לשולחנות עם לימיט נמוך, לבין אלה שמכורים לטורנירים שהפכו את זה למקצוע", אומר י'.
חלק מהטורנירים פתוחים לכל המשתמשים, או לכל המשתמשים שביצעו הפקדה ראשונית לכל הפחות, בעוד אחרים דורשים דמי כניסה על מנת להשתתף בהם. דמי הכניסה לטורנירים הגדולים יכולים להתחיל ב-2 דולר ולהגיע גם לכמה מאות דולרים, וחלקם נמשכים שעות ארוכות. ככל שעלות הכניסה גבוהה יותר - כך גם הפרסים גבוהים יותר ומגוונים יותר, כשגם למקומות הנמוכים יותר בטבלה, אלה המגיעים לעשירייה השנייה למשל, ניתנים פרסים כספיים משמעותיים.
- כמה כסף אפשר לעשות בטורניר כזה?
"זה תלוי בהמון דברים. אנשים עושים בכיף כמה מאות דולרים, לפעמים אפילו כמה אלפים, אבל צריך סבלנות. אתה יכול להפסיד בהרבה טורנירים ואז לנצח באחד עם פרס משמעותי שמכסה גם כמה טורנירים אחורה. זה כמו ריצה למרחקים ארוכים. גם הטורנירים עצמם לא קצרים ויכולים להימשך הרבה מאוד שעות".
- זה לא קצת מסוכן? ממכר?
"זה מסוכן וזה ממכר, אבל זה חלק מהעניין. אני כל הזמן אומר לחברים שלי שמשקיעים בבורסה או במט"ח, שההבדל היחיד בינינו הוא שאני גם נהנה, וגם יש לי שליטה יותר על הכסף שלי מאשר הם - שיכולים רק להסתכל על המסך ולראות מה הכסף שלהם עושה. אצלי זה עוד בידיים שלי. אני לא חושב שזה יותר מסוכן לשחק על הכסף שלך בפוקר מאשר לשים אותו במניות קטנות ומסוכנות בבורסה כמו שכולם עושים לפעמים. במה זה שונה?".
- בבורסה יש אסטרטגיות של מתי להיכנס ומתי לצאת. יש את זה גם בפוקר?
"בטח. יש אינסוף מדריכים באינטרנט, בעיקר באנגלית אבל גם בעברית, עם כל השיטות לכל השולחנות ולכל המשחקים. יש אסטרטגיות בסיסיות שאנשים יודעים כדי לשמור על עצמם, כמו למשל כשאפשר לצאת עם ההשקעה ההתחלתית ולשחק על הרווח. יש גם טיפים לגבי השולחנות שיותר טוב להיכנס אליהם כמתחילים והשולחנות שעדיף להיכנס אליהם רק כשאתה כבר ממש מנוסה".
ואכן, מסתבר כי התחרות הביאה את אתרי האינטרנט להתחרות גם על היכולת לספק למשתמש סטטיסטיקות וחומרי לימוד. כל אתרי הפוקר מציעים גם שיעורים, רשימות המלצות, מדריכים ובעיקר אינספור סטטיסטיקות שמאפשרות לכל שחקן ללמוד את המהלכים האחרונים שלו ושל המתחרים שלו.
המשתמש המתחיל (או המתקדם) יכול לכתוב לעצמו הערות על אופי המשחק של כל אחד מהמתמודדים מולו, כך שיעזרו לו בעתיד להתמודד איתו ועם דרך המשחק שלו, לשמור ידיים ששיחק בעבר נגד משתמשים מסוימים, לראות את הסטטיסטיקות שלו עצמו ושל המקיפים איתו ולבנות "תיק מודיעין" שלא היה מבייש שום ארגון ביטחון.
מצד אחד, עושה רושם שהכלים הללו הופכים את נושא הפוקר ל"מדעי" קצת יותר ומקרי קצת פחות. מצד שני, כדי להצליח להתמודד בסביבה כל-כך עמוסת ידע - צריך להשקיע זמן במודיעין, בלמידה ובאיסוף חומר, והרבה. השאלה היא רק עד כמה זה משתלם.
"תגיד", אני לא מתאפק ושואל את י', "בינינו, אתה מורווח מאז שנכנסת לכל הסיפור הזה או מופסד?". "אני לא מורווח ולא מופסד", הוא אומר. "אולי עשיתי רווח קטן, אבל זה שולי. אני עוד בשלב שאני עושה את זה בשביל הכיף. יש אנשים שממש הפכו את זה למקצוע ומשקיעים בזה שעות כל יום - ואם באמת יש להם את החוש הראשוני ואת הנכונות והזמן, הם מצליחים להרוויח מזה. אני הצבתי לעצמי גבול שאני לא אפסיד, זאת גם ההבטחה שלי לאשתי - אתה עוד תראה, בסופו של דבר מי ששם את הגבולות זה לא חשבון הבנק אלא הגברת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
