מאות אנשים השתתפו בכנס השנתי של תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בת"א, אבל לא יכלו להתעלם מהסקטור החם של התקופה האחרונה, תחום הגז. "עוד לפני תגליות הגז, אתם אלה שמובילים את הכלכלה הישראלית קדימה", אמר ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת. הוא ציין שישנה הצעת חוק חיילים משוחררים שתסייע להצמיח מהנדסים חדשים.
דב בהרב, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל אמדוקס, סיפר שב-1983 עזב את תעשיית הנפט לטובת ההיי-טק. "באותה תקופה לא כל-כך מצאו נפט, והממשלה עודדה והשתתפה בחיפושים", סיפר בהרב. "התפעלתי מהאומץ של היזמים, ואני חושב שמגיעה להם תשואה על ההשקעה וההעזה".
בהרב דיבר על האתגרים בהפיכת חברה ישראלית לגלובלית. "אני מייחס חלק גדול מהצלחת אמדוקס לישראליות שלה", אמר.
לדבריו, "עלינו להבין שאנחנו פועלים בעולם גלובלי ובשלב מסוים תתחרה עם כוחות גלובליים". הוא ציין כדוגמה את קוריאה, שם הממשלה התמקדה במספר חברות גדולות והמדינה הפכה למובילה עולמית בתעשייה. לעומת זאת בישראל הקשר בין הממשלה לתעשייה כמעט לא קיים. "בתפקידי כמנכ"ל אמדוקס, למעט שיחות עם מנכ"ל האוצר על הסניף שלנו בשדרות - שפעל בהצלחה מלאה בכל תקופות הקסאמים - לא הייתה לי שיחה אחת עם שר או ראש ממשלה", אמר בהרב. "הגיע הזמן, ואני יודע שמנכ"ל משרד האוצר חיים שני תומך בזה, ליוזמה משותפת של הממשלה עם החברות הגדולות לגידול במספר מקומות העבודה".
גם בני לנדא, מייסד אינדיגו שנמכרה ל-HP, בא לחלוק עם הקהל את התובנות העסקיות שלו. הוא סיפר על חייו כנער עני וציוני בקנדה, שחלם "על מכונות ועל ישראל". השיעור החשוב ביותר שלמד היה כשאינדיגו השיגה את הלקוח הראשון שלה, חברה אמריקנית. לאחר משא ומתן על החוזה, מנכ"ל החברה הזמין את לנדא לארה"ב, הגיש לו חוזה וביקש שיחתום. "התחלתי לעיין בחוזה ונהייתי לבן", סיפר לנדא. "אמרתי לו: 'זה לא מה שסוכם בינינו, זה הרבה יותר טוב לצד שלנו'. התשובה שלו הייתה: 'הצרה איתך, שאתה לא יודע לנהל מו"מ ואני צריך לעשות את זה בשביל שנינו'. במשפט זה הוא קנה את ליבי ואת נאמנותי לכל ימי חיי". הלקח של לנדא הוא שהעסקה הכי טובה היא זאת שנותנת לצד השני - ספק, לקוח או עובד - להרגיש שהוא קיבל את העסקה הכי טובה.
שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, ציין מספר אתגרים עתידיים לתעשייה. "ישראל נפגעה פחות יחסית למדינות אחרות מהמשבר הכלכלי, אבל אסור לנו להיות שאננים", אמר בן-אליעזר. "שער הדולר הנמוך פוגע משמעותית בכושר התחרות והייצור. גם פער ההשקעה במו"פ בין ישראל לעולם מצטמצם, כשההשקעה בישראל הולכת ויורדת לצערי. נקודה נוספת היא המחסור החמור במהנדסים שעלול לסכן את היצע ואיכות ההון האנושי, ובנוסף פריצת שוקי מזרח אסיה שמהווים איום נוסף על יתרונה התחרותי של ישראל. עם אתגרים אלו ועוד יצטרך המדען הראשי החדש אבי חסון להתמודד, ואני משוכנע שיעמוד במשימה".
בסיכום החלק הראשון של הכנס דיבר היזם ד"ר יוסי ורדי. "הזמינו אותי לעשות את השטיקים שלי", אמר ורדי, ושעשע את הנוכחים בסיפורים ("בהוליווד עשו סרט על הקריירה שלי, אבל שינו את שמי לפורסט גאמפ: היה לי מזל להיות תמיד במקומות הנכונים"). אבל ורדי היה גם רציני, כששאל את הנוכחים על קמפיין שרץ ברשת שרוב הקהל לא הכיר. "אני אומר לכם ברצינות, אתם בצרה. אם לא ראיתם את הקמפיין האחרון של אולד ספייס אתם לא מבינים בשיווק באינטרנט", אמר. "בשיווק כזה מצליח מי שיודע לא לפנות אל המשתמשים הסופיים אלא לאלה שפונים אל המשתמשים. הקונץ הוא למצוא את האקטיביים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
