יצחק קדמן, מאחוריך
"לתת אשראי ללקוח שלא צריך עוד אשראי זה כמו לתת ממתקים לילד שמבקש. זה לא טוב ובסוף צריך לטפל ברמת הסוכר של הילד"
(מארס, מסיבת עיתונאים להצגת הדוח השנתי, גליה מאור, מנכ"ל לאומי, מפגינה הורות קשוחה)
קדימה, אחורה
"יש אנשים שיודעים לנסוע רוורס באותה מהירות שבה הם נוסעים קדימה"
(ינואר, ראיון עיתונאי. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר)
למען הסר ספק
"דש איפקס היא בית השקעות, לא חנות רהיטים ברחוב הרצל"
(ינואר, בטקס העברת הבעלות בדש איפקס מספר ויקטור שמריך, מנכ"ל דש איפקס, לבעלים החדש אלי ברקת, איזו סחורה הוא קנה)
טעה, טעות, טועים
"הציפייה לחלוקת דיבידנד בבנקים מתעתעת. לא נראה שתהיה חזרה מהירה למדיניות חלוקה ולא צפויה להערכתי חלוקת דיבידנדים בלאומי לפני שנת 2011"
(ינואר, ג'וזף וולף, אנליסט מברקליס קפיטל, מפרסם תחזית לשנת 2010 שמתגלה כלא מדויקת. במחצית השנייה של 2010 החלו הבנקים לחלק דיבידנדים, ולאומי לבדו חילק מיליארד שקל)
לנשוך את היד שמאכילה אותך
"יש מקרים שהיד הנעלמה מתחילה להתפרע ואז אין ברירה צריך לחתוך, אולי להוריד לה אצבע"
(ינואר, כנס על תגמול בכירים בבורסה בתל אביב, אמיר אייל, מנכ"ל אינפיניטי, נותן פרשנות מקורית למשנתו של אדם סמית)
הצעה שאי אפשר לסרב לה
"רק סקורפיו היא זאת שאמורה לשאת בהתחייבויותיה כלפי הבנק"
(מאי, דיווח לבורסה, איש העסקים בני שטיינמץ מנסה להתנער מחובות סקורפיו לבנק הפועלים בסך 355 מיליון שקל)
"אנחנו נבין מי האיש ונדע להסיק מסקנות"
(תגובת בכיר בבנק הפועלים להודעה של שטיינמץ מאותו בוקר. כמה ימים אחר כך התקפל שטיינמץ והסכים להעמיד ערבות אישית לחובות סקורפיו)
מי הבוס (1)
"קיבלתי החלטה, אחרי 25 שנים שהעניין נגרר, ב-2010 אני שם לזה סוף: הפרטת בנק לאומי תסתיים עד סוף 2010"
(ינואר, ראיון עיתונאי, שר האוצר יובל שטייניץ מפגין אסרטיביות, אבל שוכח שמי שקובע באמת הוא בנק ישראל. לאומי לא נמכר ב-2010, בשל התנגדותו של סטנלי פישר להפרטה לפני תיקוני חקיקה מתאימים)
מי הבוס (2)
"והייתה גם רפורמת בכר, שהיום כידוע אני כבר לא יכול לומר עליה דברים רעים"
(פברואר, כנס הרצליה של הבינתחומי, גיורא עופר, מנכ"ל דיסקונט, זוכר היטב מי יו"ר הבנק שלו. בהמשך השנה יודיע עופר על פרישתו, בין היתר בגלל חיכוכים עם בכר)
היום הם פשוט עושים לייק
"לפני העולם הדיגיטלי בנקים היו מערכות סגורות וחשוכות ואנשים הרגישו אומללים ואבודים בהתמודדות מולם"
(פברואר, ראש מערך השיווק של בנק לאומי, תמר יסעור, מספרת בראיון עיתונאי כמה טוב יהיה לנו מעכשיו בגלל שלאומי פתח דף פייסבוק)
נותנים גיבוי למאמן
"לבעלי השליטה יש שביעות רצון רבה מתפקודו של אבי בזורה המנכ"ל ומתוצאות הבנק"
(פברואר, במשפחת שובל, בעלי השליטה בבנק ירושלים, מכחישים כל כוונה להחליף את המנכ"ל בזורה באורי פז. שבועיים לאחר מכן הודח בזורה ופז מונה למחליפו)
ותשכח מהקינוח
"מי שטוענים שיש צורך בהליך מינהלי אבל בלי קנסות, רוצים אכיפה, אבל העונש המקסימלי שצריך להיות לדעתם זה נזיפה ותלך לחדר שלך, ולא ניתן לך לראות טלוויזיה שבוע"
(מארס, דיון בוועדת הכספים, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, תוקף את מתנגדי האכיפה המנהלית)
צדיק נסתר
"הבעלים הוא חבר בדירקטוריון ומביע את דעתו כחבר מן המניין"
(יוני, ז'אק אלעד, יו"ר הבינלאומי, מתייחס לטענות לגבי השפעתו של הבעלים, צדיק בינו, על ההחלטות בבנק הבינלאומי)
תגלית מרעישה
"במעבר מחיי העבודה לתקופת הגמלאות ההכנסה יורדת ולכן מתחייבת הערכות פיננסית מתאימה"
(יולי, כנס עיתון הביטוח עדיף, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים חנה פרי זן מדהימה את הקהל בתובנה רעננה)
המורה, הוא העתיק (1)
"כשגופים מתחרים מתקשרים כדי להלשין, התחרות עובדת במיטבה"
(יולי, ראיון עיתונאי, דודו לביא, ראש מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, מעודד את פעילי שוק ההון להלשין האחד על השני)
מה כבר קרה?
"אי אפשר ללמד את המוסדיים איך לעבוד. תהליך העבודה של הבנקים אינו רלוונטי לגופים מוסדיים. כל מה שקרה בשנת 2008 היה שהיו יותר דיפולטים מבדרך כלל"
(יוני, ראיון עיתונאי, עמית ורדי, מנכ"ל לידר, מצליח לשלב במשפט אחד יהירות, שחצנות וזיכרון קצר במיוחד)
95% שמוציאים שם רע לכל השאר (1)
"את בתי ההשקעות שאני יכול לכנות הגונים אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים. מעטים הגופים שהייתי שם בהם את כספי בלי לפחד שיעשו לי מונקי ביזנס"
(אוגוסט, צבי סטפק יו"ר ומייסד מיטב, בית ההשקעות החמישי בגודלו, מביע בראיון עיתונאי את דעתו על יושרתם של הקולגות)
95% שמוציאים שם רע לכל השאר (2)
"תחום החיתום הוא התחום הכי מושחת והכי מלוכלך בשוק ההון. יש בו מלא עסקאות שאתה שומע עליהן ומגרד בפדחת. אז לא חייבים לגרד בפדחת, יש הסבר מסריח רק שאתה לא מוצא אותו"
(ספטמבר, ראיון עיתונאי, אורי הרשקוביץ, שותף מנהל בקרן ספירה ובעבר אנליסט בלידר - מגופי החיתום הגדולים בשוק - מתייחס לאתיקה של עמיתיו לשעבר)
95% שמוציאים שם רע לכל השאר (3)
"רמות החופש בישראל לאנליסטים מאפשרות לאנשים בלי אמות מידה מוסריות גבוהות, מקום רב להתעסק בתחום האפור ומעבר לכך"
(אורי הרשקוביץ מכה שנית)
אירוע שאולי יקרה עוד מאה שנה
"אנחנו במשא ומתן לרכישת בנק"
(יולי, ליטל גינדי מטלון חושפת בראיון תוכניות עסקיות של משפחת הקבלנים לקנות בנק. אנחנו עדיין מחכים)
פלאי הטכנולוגיה
"מה רע בלקנות הנפקות בפקס?"
(ספטמבר, ראיון עיתונאי, עידו נויברגר, מנכ"ל משותף דש איפקס, לא מבין את ההיגיון שמאחורי ההנחיות המוזרות החדשות של אגף שוק ההון באוצר)
המורה, הוא העתיק (2)
"מדוע לטרוח על מוצרים ושירותים ייחודיים משלך, אם אפשר, בלי שום בעיה, להעתיק את המוצרים של הבנק השכן, ולשווק אותם לציבור הלקוחות כמוצרים חדשניים כביכול?"
(אוקטובר, מנכ"ל מזרחי טפחות, אלי יונס, מוציא הודעה לעיתונות ובה הוא מתלונן כי בנק הפועלים מעתיק כשיטה מוצרים בנקאיים ייחודים ממזרחי טפחות)
תנחשו לבד
"יש חברת מעריכי שווי בארץ, אני לא רוצה להגיד את השם שלה בקול רם, אבל אם תשלם לה, תקבל כל מספר שאתה רוצה בהערכת השווי"
(פברואר, כנס באוניברסיטת תל אביב, יו"ר הרשות, פרופ' גושן, מסביר את הפרקטיקה הנהוגה בתחום הערכות השווי)
מה זה מיליארד בין חברים
"את המשבר הפיננסי האחרון בנק הפועלים עבר בצורה מדהימה"
(אוקטובר, ראיון עיתונאי, שרי אריסון, הבעלים של הבנק, מדחיקה את העובדה שהוא הפסיד במשבר 1.5 מיליארד דולר בהשקעות במכשירים פיננסיים מורכבים)
רוח התנדבות
"פרקליט המדינה לא הטיל קנס על פסגות, מדובר בצעד וולונטרי שננקט על ידי פסגות"
(אוקטובר, פרקליטות המדינה מגיבה לטענות בדבר חוסר הסמכות בהטלת קנס של 150 מיליון שקל על פסגות, בתמורה לסגירת תיק החקירה הפלילית נגד בית ההשקעות)
לילה בלי כוכב
"כשהייתי ילד רציתי להיות זמר מזרחי, אחר כך הבנתי שאני לא יודע לשיר אז הפכתי לפרופסור מזרחי"
(דצמבר, בכנס תאגידים של רשות ניירות ערך, חושף היו"ר, פרופ' גושן, חלום ילדות)
אמונה באדם
"לא כל דבר צריך להפוך לפורמלי. לאנשים יש שכל ישר והם יודעים ללכת מבלי שיגידו להם להושיט רגל שמאל קדימה ואחר כך רגל ימין"
(דצמבר, יו"ר דיסקונט, יוסי בכר, בפאנל על עבודת הדירקטוריון במסגרת ועידת ישראל לעסקים)
שכר מנהלים
"אלי יונס שלנו שווה כל גרוש שהוא מקבל. הבנק הקטן שלא שמעו עליו הפך לשלישי בגודלו במדינה ויונס עשה זאת"
(ספטמבר, יולי עופר, מבעלי מזרחי טפחות, מסביר בראיון עיתונאי מדוע יונס ראוי לשכרו)
הצנוע הידוע
"תנאי השכר שלי צנועים. אני מקבל 50 אלף שקל בחודש לחצי משרה"
(יולי, יעקב פרי, יו"ר מזרחי טפחות שמכהן גם כיו"ר מגל, תמה על הטענות ששכרו בה מופרז. מגל, אגב, הפסידה 38 מיליון דולר ב-3 השנים האחרונות)
כסף לפיצוחים
"נורמלי, אפילו צנוע, לא סכום מסנוור"
(אוגוסט, פרופ' שרון חנס מסביר מדוע שכר של 120 אלף שקל בחודש לגבי רביד, יו"ר בית ההשקעות דש איפקס, הוא שכר ראוי)
יחסי עבודה
בסוף זה נגמר בפנדלים
"אין תזוזה במו"מ. יושבים ומדברים על המונדיאל"
(יוני, חנוך ליבנה, יו"ר ועד הפקידים בבינלאומי, מסביר מדוע המו"מ עם ההנהלה נסחב כל כך הרבה זמן. שבוע אחר כך פתחו עובדי הבנק בשביתה הארוכה בתולדות הבנק)
תנו סיבה (1)
"אין סיבה לעובד המשתכר 300 אלף שקל בשנה, או למורשה חתימה שמרוויח 400 אלף שקל, לשבות"
(יולי, ראיון עיתונאי, יו"ר הבינלאומי, ז'אק אלעד, לא מצליח להבין מדוע העובדים שובתים)
דע את האויב
"הנהלת הבנק איבדה שליטה ומתייחסת לעובדים כמשאבים מתכלים. הם אוסף אנשים שעסוק ביצירת תדמית מהוגנת, מנסים לשמוט את הקרקע תחת רגלי הדיסקונטאים וצובעים מצנחים בצבע זהוב"
(פברואר, ריקי בכר, יו"ר ועד עובדי דיסקונט, באיגרת לעובדים לרגל פתיחת עונת העיצומים)
תנו סיבה (2)
"אתם ודאי שואלים את עצמכם אחרי שבועות של עיצומים על מה הסכסוך הפעם? גם אני שואל את עצמי את אותה שאלה"
(מארס, גיורא עופר, מנכ"ל דיסקונט, מודה באיגרת לעובדי הבנק שנוקטים עיצומים כי הוא מבולבל)
Veni, Vidi, Vici
"הצלחנו להשיג את ההסכמים הטובים ביותר בענף"
(מאי, ריקי בכר חוגג את נצחונו אחרי שהעיצומים הסתיימו בהסכם שכר המבטיח לעובדים תוספת של 8.5% בשנתיים)
כתבות
ני"ע
