חברה על הכוונת: מהו המודל העסקי של הדסית ביו?

המושג "ביומד" הפך בשנתיים האחרונות למילת קסם. עשרות חברות ביומד הונפקו בשוק ההון המקומי, ואפשרו לציבור המשקיעים הישראלי לקחת חלק בחלום שכותרתו "הטבע הבאה". הדסית ביו, שהפכה לציבורית מספר רגעים לאחר שהוקמה, מאפשר לאותו ציבור לקחת חלק באותו חלום אך בצורה מעט שונה ממה שהכיר עד כה.

מה החברה עושה

השורשים של הדסית ביו (Hadasit Bio) נטעו לפני 93 שנה אז הוקם בית החולים הדסה במתכונתו המקורית, אי שם ברחוב הנביאים בירושלים. לימים הפך בית החולים לאחד מהמוסדות הרפואיים הגדולים בארץ, ולאחד ממרכזי המו"פ הרפואיים המובילים בישראל. לפני כרבע מאה, כשענף הטכנולוגיה וההון סיכון המקומי החל לפרוח, החליט בית החולים שגם מרכז המו"פ שבנה יכול להפוך ליצרן של אקזיטים והקים את "הדסית" (כיום אחת מבעלי המניות בחברה הציבורית הדסית ביו).

המטרה של הדסית הייתה די פשוטה - לקדם ולמסחר את הקניין הרוחני ואת יכולות המחקר והפיתוח בתחום הרפואי והביו טכנולוגי שמקורם - במלואם או בחלקם - בבית החולים ובחוקריו. מסחור הקניין הרוחני ו/או יכולות המו"פ נעשה, ברוב המקרים, באמצעות מתן רישיונות לחברות פארמה/חברות ביוטכנולוגיה לעשות שימוש באותו קניין/יכולות תמורת דמי תמלוגים עתידיים.

כדי להפוך רעיון למוצר מסחרי, איך לא, צריך כסף ולא מעט, ולכן לפני שש שנים הקימה הדסית חברה בת - הדסית ביו - הנפיקה אותה בשוק ההון המקומי וגייסה עבורה 8 מיליון דולר. בהמשך הדרך, ובמסגרת הנפקת אג"ח להמרה, הנפקות פרטיות והנפקת זכויות, גייסה הדסית ביו 19 מיליון דולר נוספים ויצאה לדרך.

הדסית ביו נועדה לענות על צורך מימוני לא פתור והוא "חצייה של עמק המוות בתהליך של פיתוח תרופות", כפי שהחברה מגדירה זאת. בשלב הראשוני, סטארט אפ זקוק לסכום שנע בין חמישים אלף דולר לחצי מיליון דולר, וזאת כדי לבצע ניסויי מעבדה ראשוניים, לרשום את הפטנט ברשם הפטנטים ועוד. מקורות ההון בשלב זה הם בעיקר אנג'לים ומוסדות אקדמיים. בשלב השני והמתקדם יותר, זקוק הסטארט אפ לסכומים הגבוהים מחמישה מיליון דולר, וזאת כדי לבצע ניסויים קליניים. מקורות ההון בשלב זה הם בעיקר קרנות סיכון, וענקיות פארמה.

בין שני שלבים אלו יש תתי שלבים הזקוקים למימון נוסף (דוגמת ניסויים בבעלי חיים, הגשת בקשה למינהל המזון והתרופות האמריקני לאישור תחילת ניסויים בבני אדם), ועבורם קשה יותר למצוא גורמים מממנים, ומכאן - עמק המוות. "זה השלב שבו אנו נכנסים לפעולה", מסביר אופיר שחף, מנכ"ל החברה.

הדסית ביו דואגת לממן לחברות הפורטפוליו (אותן היא בוחרת מתוך ההיצע של הדסית - החברה האם) ניסוי ראשון בבני אדם, ומיד אחר השלמתו (בממוצע כחצי שנה אחרי תחילתו) פועלת החברה למציאת שותף אסטרטגי (לרוב חברת פארמה) שתיקח את חברת הפורטפוליו לשלב הבא בחייה.

כרגע כולל הפורטפוליו של הדסית ביו 8 חברות בשלבי פיתוח שונים - 4 החלו Phase I/II והנותרות ייחלו Phase I/II תוך שנה עד שנה וחצי (ראו טבלה). 8 החברות פועלות באחד משלושה תחומים בהם בחרה הדסית להתמקד - אונקולוגיה (חקר הסרטן), מחלות אוטו אימוניות (מחלות בהן המערכת החיסונית תוקפת את תאי הגוף עצמו במקום תאים של פולשים חיצוניים), והנדסת רקמות ותאי גזע.

אופי הענף והתחרות בו

המודל העסקי לפיו פועלת הדסית ביו די חריג בנוף המקומי ואף בנוף העולמי. בשוקי ההון - ולא רק הישראלי - יש חברות ביומד/ביוטק/ביופארמה, ואף קרנות הון סיכון (דוגמת תעוזה ותמיר פישמן) אך אין חברת החזקות שבבעלותה תיק של סטארט אפים ומאחוריה גוף מחקרי בעל שם ומוניטין דוגמת הדסה.

בין קרנות הון סיכון לחברה כמו הדסית ביו יש לא מעט הבדלים. קרנות ההון סיכון מוגבלות בטווח ההשקעה שלהן, וחייבות לייצר תשואה במהלך תקופה שאורכה נקבע מראש. יש להן בסיס הון רחב יותר, שמאפשר להן להשקיע בהרבה חברות בו זמנית, אך מונע מהן להיות מעורבות בניהול היומיומי שלהן.

להדסית ביו, לעומת זאת, יש אורך נשימה ארוך יותר (אך כחברה ציבורית גם היא מחויבת לייצר תשואה לציבור משקיעיה), יכולת להיות מעורבת בניהול היומיומי של חברות הפורטפוליו ולא פחות חשוב - Deal Flow כמעט אין סופי של סטארט אפים בזכות היותה חברת המסחור של בית החולים הדסה.

"גם קרן ההון סיכון הכי טובה תמיד תצטרך לעבוד קשה כדי לשכנע את היזם הכי מבריק שייתן לה להשקיע בהמצאה שלו. להדסית ביו אין את הבעיה הזו", מסביר שחף. ואכן, להדסית ביו יש בלעדיות על כל פיתוח עתידי שנולד בין כותלי בית החולים, אך החברה בוחרת באלו פיתוחים להשקיע לפי קריטריונים שקבעה מראש.

אך ההבטחה הטמונה במודל העסקי של הדסית ביו אינה נובעת דווקא מהגב ששמו "הדסה". ענקיות הפארמה העולמית - דוגמת טבע ופייזר - שינו בשנים האחרונות גישה, ובמקום לרכוש חברות לאחר שאלו הוכיחו את יעילות הפיתוחים שלהן על בני אדם, הן רוכשות אותן או משקיעות בהן הרבה לפני שלב הניסויים הקליניים, וזאת במטרה להגדיל את היצע המוצרים שלהן ולהקטין את הנזק שייווצר להן בעתיד כתוצאה מפקיעת פטנטים על תרופות אינובטיביות שפיתחו.

דבר המנכ"ל - "השנה נתפנה להשקעה בחברות נוספות"

לאופיר שחף, מנכ"ל הדסית ביו, אין דוקטורט ברפואה (הוא עו"ד במקצועו) אך תפקידו הפך אותו למבין עניין במושגים רפואיים שקשים לעיכול עבור רובנו. שחף הוא האיש שמחליט באלו מהפיתוחים של הדסית - החברה האם - תשקיע הדסית ביו, וזאת לפי ארבעה קריטריונים עיקריים. הראשון - לפיתוח יש שוק יעד ענק ששוויו מתקרב למינימום מיליארד דולר; השני - המרחק עד הניסוי הקליני הוא בין שנה עד שנה וחצי ולא יותר; השלישי - הפטנט צריך להיות צעיר ולא לאחר ש"שרף" את עיקר שנותיו (פטנט ניתן לעשרים שנה), והרביעי - הפיתוח עבר בהצלחה את שלב ההיתכנות.

שחף מודע לעובדה שציבור המשקיעים בשוק ההון די חסר סבלנות, ומעדיף שחברות הפורטפוליו של הדסית ביו יימכרו ולא יחכו ליום בו יקבלו דמי תמלוגים. "אני שחקן אקוויטי", הוא אומר. "ולכן תמיד אעדיף למכור חברה - במלואה או רק את חלקי - לשחקן כמו טבע".

למכור או לא, להדסית אין עדיין מספיק קבלות אך שחף מרגיש מספיק בנוח עם 3 מתוך 8 החברות שבפורטפוליו - Enlivex שמצויה במו"מ להכנסת משקיע נוסף; Cell Cure שטבע השקיעה בה מיליון דולר ו- BioMarCareשמתקרבת אף היא לשיתוף פעולה עם צד שלישי.

שחף מציין כי במהלך 2011 צפויה הדסית לבצע השקעה בלפחות חברה נוספת תוצרת הדסה, והחברה בוחנת אפשרויות השקעה נוספות גם בתחום המכשור הרפואי. "אסטרטגית ההשקעה שלנו נקראת 'דלת מסתובבת'", אומר שחף.

"מצד אחד, אנו לא רוצים לקפוא על השמרים. מצד שני, אנו לא רוצים לגדול באופן לא אחראי. במהלך 2010 קידמנו שתי חברות - Cell Cure ו- ProtAb - ועכשיו יש לנו אפשרות להתפנות לחברות נוספות".

שחף מוסיף כי ייתכן והשנה תיפרד הדסית ביו מאחת מחברות הפורטפוליו ("צריך גם לדעת מתי לסגור את הברז").