"השקל ימשיך להתחזק; אין פעילות חריגה של ספקולנטים"

גוברת הביקורת סביב מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט''ח. בשבועיים האחרון ירד הדולר משער של 3.6 שקלים, והא קרוב כבר לשער של 3.5 שקלים - חרף ההתערבות הכמעט יומית ואינטנסיבית של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ. רק בסוף השבוע יחשוף בנק ישראל את היקף הרכישות שביצע בדצמבר - חודש שהיה עמוס בקניית דולרים.

בבנק ישראל הבהירו היום (ג') בשיחות עם "גלובס" כי אין שום שינוי במדיניות מאז אוגוסט 2009, כאשר הבנק המרכזי הודיע כי ירכוש דולרים: "במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות".

בבנק ישראל סירבו בתוקף להתייחס לשינוי במדיניות, והדגישו כי הבנק "שומר על עמימות". "יש כאן משחק מאוד דומה לפוקר. השאלה מי יישבר ראשון. בנק ישראל נמצא בשוק גם כדי להפגין נוכחות כלפי שחקנים שמנסים לגרוף רווחים מהירים. חשוב שהם יבינו שאנו פה", אמר מקור בבנק.

עוד הבהירו בבנק ישראל כי מתקיימים דיונים בתדירות יומית סביב הסוגיה, ובכולם מעורב הנגיד בעצמו. עוד הדגישו בבנק המרכזי, כי יש להתייחס לתנודות של מדד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי |, ולא רק של הדולר. בשבועיים האחרונים התחזק השקל אל מול סל המטבעות בכ-1.5% - חרף התערבותו של בנק ישראל במסחר במט''ח. הדבר מראה כי השקל מתחזק מול כל המטבעות.

באוצר לא מודאגים מהסוגיה, וכרגע אין שם רצון ואינטרס לסייע ליצואנים שאותם מייצג שרגא ברוש, יו''ר התאחדות התעשיינים. ברוש ויו''ר ההסתדרות, עופר עיני, החליטו בתחילת השבוע - באופן חד-צדדי ובלי לעדכן את שר האוצר - להעלות את שכר המינימום.

- אין בעיה?

"זה לא הדולר - זה השקל", מסכים ד''ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בהראל ביטוח ופיננסים. "יש התחזקות של השקל מול רוב המטבעות המרכזיים בסל בחודשים האחרונים. בשבוע האחרון התרחשו שני אירועים די משמעותיים שתמכו בהתחזקות השקל - נתוני צמיחה מעודכנים טובים מאוד, וגילוי מאגר 'לוויתן'", הסביר שראל. גם פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, וד''ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מסכימים עם הניתוח. לפי התיאוריה הזו, מכירות הגז שהתגלה באחרונה למדינות זרות צפויות להציף את המשק הישראלי במטבע חוץ.

נזכיר כי בשבוע שעבר מסרה הלמ''ס את הערכת הצמיחה ל-2010 כולה, ולפיה צמח המשק הישראלי בשיעור של 4.5% - מעל התחזיות של בנק ישראל (4%) ומשרד האוצר (3.8%). יתרה מזו, מדובר בצמיחה גבוהה יותר לעומת מרבית מדינות ה-OECD. גם תחזית האבטלה נותרה נמוכה - 6.7% בלבד מכוח העבודה האזרחי.

"אין מה לעשות, כי אין בכלל בעיה - ולכן אין מה לפתור. המצב של היצוא לא נורא כפי שהיה נראה קודם, הצמיחה והאבטלה נראות בסדר גמור ולכן אין צורך בעידוד מיוחד או מדיניות מרחיבה במיוחד", הסביר שראל, אשר אינו מבין את מדיניות בנק ישראל. "לעומת זאת, יש לחצים אינפלציוניים ובנק ישראל כבר הודה שהאינפלציה ברוב 2011 תהיה מעל היעד. המדיניות המוניטרית חייבת להתרכז ולפעול להקטנת לחצי האינפלציה, וזה צריך לעבור דרך הביקושים.

"אם מנסים להגן על היצוא באמצעות שער חליפין, אז הירידה בביקושים חייבת לבוא מפגיעה גדולה ברכיבי הביקוש האחרים - צריכה פרטית והשקעות - באמצעות העלאת ריבית מהירה יותר. לא ברור מדוע בנק ישראל מעניק את היחס המיוחד ליצוא. אין לנו בעיה במאזן תשלומים וגם לא בשיעור האבטלה שיותר רגיש ליצוא. ההעדפה הזאת לא ברורה לי", סיכם שראל.

אין פעילות חריגה

לדברי ליידרמן, "משיחות עם גורמים בשוק אנו מגיעים למסקנה שההתחזקות האחרונה אינה קשורה לפערי הריביות הקיימים בין ישראל לשאר המדינות המפותחות, כאשר שער הריבית לא השתנה לאחרונה. יתר על כן, הפעילות בשוק המט''ח סדירה ואין פעילות חריגה של קרנות גידור או גורמים ספקולטיביים אחרים. כרגע צפוי שהמומנטום להתחזקות השקל יימשך. כפי שבנק ישראל מודע לכך ואמר כבר, קשה להילחם נגד המגמה הבסיסית של שער החליפין, וזאת כרגע מגמה של ייסוף".

לדברי בפמן, "שמענו שבנק ישראל לא מעלה ריבית כי זה גורם לתיסוף השקל. הנה, השקל מתווסף והריבית לא זזה זה תקופה ארוכה. לכן, מתברר כי הסיפור הריאלי הוא הסיפור האמיתי. אם מדובר בתהליכים ריאליים ארוכי טווח שמשפיעים על שער החליפין, אז יכול להיות שהפתרון הנכון איננו צעד נומינלי קצר טווח (רכישות מט''ח יומיות - א.פ.)".

בפמן הציע פתרון מערכתי יותר שכולל את הממשלה והאוצר - ולא פסל על הסף צעדים אדמיניסטרטיביים - "מיסוי על תנועות הון לטווח קצר, כפי שנקטו ממשלות ברזיל, צ'ילה, תאילנד ודרום קוריאה; לפחות כצעד ביניים וזמני. בשנתיים האחרונות ראינו את הכול קורה, אז אולי כדאי לחשוב גם על זה".

 דולר