אג"ח אחר

ב-2010 המשיך שוק קרנות הנאמנות את מגמת הצמיחה. בין 2008 לנובמבר 2010 צמחה תעשיית קרנות הנאמנות ב-63% על-פי לוחות בנק ישראל (המעודכנים לסוף נובמבר).

מנקודת השפל ב-2008, שבה היקף ההשקעה באמצעות קרנות נאמנות הייתה 98 מיליארד שקלים בלבד, גדל השימוש במכשיר פיננסי זה להיקף של כ-160 מיליארד שקלים בסוף 2010. מספר זה מהווה כ-15% מסך חסכונות הציבור המנוהלים על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח.

בקצה השני של הסקאלה יש קרנות המתמחות בקטגוריית השקעות ספציפית - קרנות אג"ח מדינה, קרנות מק"מ, קרן מניות חו"ל וכן הלאה. בבסיס ההשקעה באמצעות תעודות וקרנות הסל אפשרה מיקוד יותר ספציפי בקטגוריות השקעות - לא סתם קרן מנייתית כי אם קרן סל הנותנת חשיפה ממוקדת לת"א 25, ת"א 100, מדד מניות הנדל"ן, נאסד"ק או כל מדד אחר.

הבעיה העיקרית עם קרנות התיק היא יכולת ההשוואה. גם בלגו זה לא ממש פשוט - אמנם יש תמונה יפה על הקופסא שמרמזת על הנמצא בפנים ועדיין, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - כמה קוביות, כמה מגדלים, כמה אנשים וכו'.

העטיפה של מרבית קרנות הנאמנות היא הפרסומת בעיתון שבדרך כלל מתמקדת בתשואה. גם כאן הפרטים הקטנים הם החשובים - מה פרופיל הסיכון של הקרן, כמה פעמים בשנים האחרונות היא החליפה מנהל ואסטרטגיית השקעה, האם העובדה שיש לה סימן קריאה או אפשרות להשקיע גם במניות במקום רק באג"ח מהווה יתרון או חיסרון ואיך יודע המשקיע במה היא מושקעת כיום.

ההיגיון באסטרטגיה של המשקיע הבוחר לקנות קוביות לגו בודדות ולא ערכה מוכנה, קרי לנהל בעצמו את הקצאת נכסיו, עשוי להיות שאין מנהלי השקעות שטובים בהכל - יש מנהלים המתמחים באג"ח מדינה, יש המתמחים באג"ח קונצרני, יש המתמחים במניות יתר וכן הלאה. ככל שרמת ההתמחות גבוהה יותר סיכויי ההצלחה טובים יותר.

המשקיע הזה כמובן צודק - ככל שרמת ההתמחות גבוהה יותר סיכויי ההצלחה טובים יותר ולכן יש קרנות מתמחות טובות מאוד. יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון שמרבית הגופים מתנהלים כך שגם בקרנות התיק מומחיות זו באה לידי ביטוי בכך שכל אפיק בתיק נתרם מהמומחה הרלוונטי והתרומה העיקרית של מנהל הקרן בפועל הינה בהקצאת הנכסים.

יש משמעות להרכב ההשקעות הספציפי בכל קטגוריה אבל משקלו קטן ביחס לבחירה הבסיסית בהקצאת הנכסים. ב-2008 בתיק אג"ח מדינה אמריקאי הרווחת כנראה יותר כסף אם משקל האג"ח הארוך היה גדול יותר בעוד שאם החזקת בכיל במשקל גדול בתיק המניות שלך ב- 2008 כנראה שהפסדת פחות או שאם החזקת במניות אפריקה ישראל הרי שהפסדת יותר.

מלכוד 22

כמו בלגו יש כאן catch 22. אני רוצה לקנות ערכת לגו מוכנה, ללכת בהתאם להנחיות ולהגיע לטירה הקסומה אבל כשפותחים את החבילה ורואים את מורכבות ההנחיות לפעמים מרגישים שהיה הרבה יותר פשוט לקנות לילד סתם קוביות לגו ולתת לו לבנות מה שבא לו.

אנחנו מבינים שהקצאת הנכסים בעייתית ושכדאי לתת למנהל השקעות מקצועי ומנוסה לעשות את ההחלטות הקשות במקומנו, אבל כשאנחנו מגיעים להנחיות של איך משווים ובוחרים אנחנו מתייאשים ומחליטים שהרבה יותר פשוט לקנות קוביות בודדות שלא צריך להתלבט איך לחבר אותן.

אולי הטירה תהיה פחות יפה אבל יהיה הרבה יותר פשוט לבנות אותה.

לא סתם השוק הזה גדל. יש הגיון רב בהשקעה באמצעות קרנות נאמנות כשבראש וראשונה המכשיר מאפשר פיזור ונזילות שקשה להשיג בתיק ניירות ערך לא גדול. ישנן אסטרטגיות שונות לשימוש בקרנות נאמנות בתיק השקעות אבל השתיים הבולטות יותר נמצאות בשני הצדדים של הסקאלה בשאלה מי עושה את הקצאת הנכסים בין אפיקי ההשקעה השונים. בצד אחד של הסקאלה ניתן לבנות תיק קרנות המבוסס על קרנות תיק.

מנהל הקרן הוא זה שלמעשה מבצע את הקצאת הנכסים בין אפיקי ההשקעה השונים. בקרנות גמישות כמעט ואין לו מגבלות והוא יכול לעבור בין האפיקים השונים בהתאם להבנתו את התנהגות השווקים אבל מרבית הקרנות קובעות מגבלות תשקיפיות על שיעור החשיפה למניות (10%, 20% וכו') כך שדרגות החופש של מנהל ההשקעות מוגבלות והלקוח בכל זאת צריך לקבל החלטות ברמה מסוימת לגבי הקצאת הנכסים בין האפיקים השונים בהן הוא מעוניין.

המשקיע שבוחר באסטרטגיה של ניהול באמצעות קרנות תיק יכול להרוויח פיזור נוסף במידה והוא בוחר להשקיע בקרנות תיק של מספר מנהלים שונים.

למעשה השוק מציע את כל צבעי הקשת - אם נדמה את שוק הקרנות לחנות צעצועים אזי אפשר לקנות לילדה טירה מפליימוביל, אפשר לקנות לה טירה עם הוראות הרכבה של לגו ואפשר לקנות סט לגו עם קוביות מגדלים שונים שהיא תוכל לבנות באמצעותה כיד הדמיון השורה עליה.

אם נמשיך באנלוגיה: אז במקום פליימוביל ניתן לרכוש קרנות מנוהלות מהמוכן המביאות בפני המשקיע את כל הידע והמומחיות של מנהל ההשקעות, ניתן לקנות קרן נאמנות מתמחה במקום ערכת לגו לבניית טירה כמו קרן מניות או או קרן אג"ח שהן אמנם ספציפיות אבל יש בהן מרכיב ניהולי משמעותי וגמישות די רבה למנהל הקרן בתוך הקטגוריה המוגדרת. כמובן שאפשר לרכוש קוביות לגו בודדות כמו קרן מניות יתר או קרן סין שהן בעלות רכיב של ניהול אקטיבי או קרנות ותעודות סל שהן ללא רכיב ניהול ופשוט נצמדות למדד יחס.

לפני כמה ימים הוזמנתי לועדת השקעות של משקיע מוסדי חשוב ומכובד. אחד המשתתפים בוועדה צטט אמרה לפיה לפחות 95% מהתשואה נקבעת בתהליך הקצאת הנכסים ורק 5% מהתשואה מוסברת מבחירת ההשקעות הטובות ביותר בכל קטגוריה.

די ברור שהוא צודק.

מי שנכנס לל-2008 עם תיק ני"ע מוטה בחדות לאג"ח מדינה (בייחוד אם הוא היה מוטה לאג"ח של ממשלת ארה"ב) כנראה הרוויח כסף כשכל העולם הפסיד בעוד שמי שנכנס ל- 2008 עם תיק ני"ע עם הטיה לאפיק המנייתי (רוב המשקיעים) הפסיד.

מי שנכנס ל-2008 עם תיק ני"ע עם הטיה לאפיק המנייתי ויצא מ-2008 עם תיק ני"ע עם הטיה חדה לאפיק הממשלתי כנראה הפסיד כסף ב- 2008 וקיבע את ההפסד ב- 2009 כמעט בלי קשר להרכב הספציפי של התיק.

מי מחליט

מנתוני בנק ישראל עושה רושם שמרבית לקוחות קרנות הנאמנות אוהבים ערכות לגו ייעודיות. הקטגוריה הגדולה ביותר מבין הקטגוריות של קרנות הנאמנות הינה הקטגוריה שזכתה לשם קרנות אג"ח אחר.

ע"פ בנק ישראל זו הקטגוריה הגדולה ביותר המהווה כיום 35% מסך ההשקעות בקרנות. אם מסתכלים על השינוי בטעמי הציבור הקטגוריות שצמחו במידה הגדולה ביותר בין 2008 לסוף 2010 היו הקטגוריות של קרנות תיק - קרנות אג"ח אחר וקרנות מעורבות צמחו בשיעורים החדים ביותר. כנראה שהחלק בציבור שמעדיף פליימוביל מגיע לניהול תיקים והחלק שמעדיף קוביות בתפזורת עבר למסחר העצמאי.