מיוחד: ההיי-טק פסח על חרדים, ערבים, דרוזים ואתיופים

מרבית מנהלי חברות ההיי-טק רוצים באופן תיאורטי לשלב מגזרים שונים בחברות שלהם - ערבים, חרדים, אתיופים ותושבי פריפריה. בפועל, אחוז המועסקים מסקטורים אלה, מסיבות שונות, נמוך.

כשמחפשים סיבות לכך מוצאים שלל גורמים שבהם אפשר לתלות את האשם - חינוך לקוי בבית הספר; שילוב לא מוצלח באקדמיה; תנאי פתיחה כלכליים נמוכים, גזענות ודעות קדומות.

גופים רבים מעדיפים לנתב את האנרגיה מחיפוש אשמים לשילוב המגזרים הללו, הנחשבים לחלשים באופן מובנה, בחברות הטכנולוגיה. מדוע דווקא שם? משום שהסקטור נמצא בצמיחה. בתחילת שנות ה-90, לפני שההיי-טק זכה לתואר "קטר הצמיחה של המשק", המועסקים מהתחום היוו רק אחוז בודד מכלל החברה הישראלית. היום הם מהווים 5.5% (כ-160 אלף עובדים) - קצב צמיחה אדיר. הצמיחה הדרמטית הזו הקרינה על החברה והכלכלה. הרציונל הוא שאם יצטרפו עוד עובדים ממגזרים אלה למעגל העבודה ולתעשיית ההיי-טק, חוקי השוק יתחילו לפעול. עד אז יש צורך בגופים שיסירו חסמים, יעודדו העסקה, יפעלו בקרב המגזרים ויחשפו את התעשייה לפוטנציאל בעובדים מסקטורים שונים.

בחלק מהמקרים, העמותות שואפות להביא את מרכזי ההיי-טק אל האזורים שבהם האוכלוסיות המוחלשות יושבות - כמו המהלך של עמותת צופן, הפועלת לקידום האוכלוסייה הערבית בהיי-טק, להפוך את פארק התעשייה החדש בכפר קאסם לייעודי לתחום הטכנולוגיה.

גם באקדמיה צריך להתבצע שינוי. "היינו רוצים לשלב מגזרים חרדים או ערבים בתוך הלימודיים האקדמאיים שלנו, אבל אנחנו עדיין לא עושים זאת מספיק", אומר ד"ר ניסים הראל, ראש החוג למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל. "יש לנו בחוג תלמידים אתיופים שאנו מעניקים להם שיעורי עזר כדי שיצליחו בלימודים".

בעיה שהראל מעלה היא שבישראל קיים פער כבר במוכנות ללימודים אקדמאיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. כך, אחוז המועסקים שסיימו בית ספר יסודי ולא תיכוני הוא כ-35%, ו-65% מהאנשים לא סיימו לימודים אקדמאיים בישראל. לעומת זאת, 70% מהאנשים שיש להם השכלה משתייכים למעגל המועסקים. לדבריו, תחום ההיי-טק מסוגל לייצר משכורות גבוהות יותר, ובכך הוא מהווה יתרון לעומת ענפים אחרים.

גישור על הפערים החברתיים, חיזוק הפריפריה והעסקת סקטורים שונים הם סיסמאות מצוינות. "גלובס" מציג חלק מהגופים שיוצקים תוכן, ששואפים לקדם שינוי חברתי דווקא בהיי-טק, לא רק לטובת האוכלוסיות המוחלשות אלא לטובת כלל החברה.

חרדים

עובדי היי-טק ללא תואר שרוצים לצאת ממעגל העוני

יותר ויותר חרדים מבינים שהשילוב בשוק העבודה הוא הכרחי בישראל 2011. תבת-ג'וינט מפעילה בחמש השנים האחרונות מחלקה שמתמקדת במגזר זה ומפעילה תוכניות שמסייעות לחרדים להשתלב בעולם ההיי-טק.

"התעסוקה היא לא יעד בפני עצמו, אלא דרך להוציא אנשים מעוני", אומר ראובן גורבט, ראש תחום חרדים בתבת-ג'וינט. "אפשר להיות חרדי וגם להשתלב בעבודה בהיי-טק, ובשביל לעשות זאת, אנחנו מממנים את הלימודים עד לגובה של שכר לימוד אוניברסיטאי ומלווים את הסטודנטים במהלך הלימודים כדי למנוע נשירה, מכיוון שלרוב אלה אנשים בעלי משפחות".

תבת-ג'וינט אף הקימה מרכזי תעסוקה המשמשים כמרכזי ייעוץ וקורסים לכתיבת קורות חיים, להכנה לראיונות עבודה ויש בהם גם מחשבים לחיפוש עבודה. מלבד זה, ניתן לקבל כהכנה גם קורסים באנגלית ומתמטיקה.

גורבט מציין כי השכר ההתחלתי הוא 4,500 שקל לנשים ולגברים שעובדים בחממות או במקומות המעסיקים, למשל, נשים ללא תואר אקדמי בבדיקות תוכנה.

אחרי שנתיים, הן יכולות לקבל תפקיד לפי חוזה אישי ולהעלות את השכר ל-6,000 שקל. גברים שאין להם רקע הנדסי יקבלו 7,000 שקל אחרי שנתיים.

גורבט מציין שנושא השכר נפתח למו"מ רק אחרי שנתיים, משום שהמעסיקים לוקחים בעצמם סיכון כאשר הם מקבלים עובדים ללא ניסיון תעסוקתי, שלעיתים זו העבודה הראשונה בחייהם.

גוף נוסף הפועל בסקטור בשנים האחרונות הוא מנפאואר בראשית, שלוחה של חברת מנפאואר. "עד כה איישנו 3,000 משרות במגוון רחב של מקצועות בהיי-טק, בבנקים, בביטוח ובשירות", אומר חיים גוגנהיים, מנהל מנפאואר בראשית. "יש למגזר קשיים להתקבל לתחום ההיי-טק. יש את המחסום התרבותי והחזותי שהעובד החרדי צריך לעבור ובנוסף, חלק ניכר מהציבור החרדי לא מגיע עם הכשרה אקדמאית, ואז הם צריכים להתמודד בשוק עם בוגרי יחידות אקדמאיות. מחסום נוסף הוא נשים עם ילדים, אימהות עובדות שקשה לתת להם שעות נוספות", אומר גוגנהיים.

בצד זה, למגזר החרדי יש יתרונות רבים להיי-טק כמו תפוקה גבוהה, מהימנות ולמידה מהירה. "אנחנו מייצרים לעסקים ערך מוסף של הכשרות מותאמות, שכוללות גיוס והכשרה לטכנולוגיה ספציפית שהלקוח צריך. למשל, צוותי פיתוח". לדבריו, השכר הממוצע ההתחלתי של עובדים חרדים בתחומי תוכנה כמהנדסים צעירים הוא 6,500-7,000 שקל לחודש.

ערבים

"יש כשל שוק אם רק אחוז מהמהנדסים המועסקים הם ערבים"

לא קל לבצע השמה של אקדמאים ערבים לתעשיית ההיי-טק, אומרת סמדר נהב, מנכ"לית צופן, הפועלת לחיבור החברה הערבית להיי-טק. "60% מהערבים בגליל ואין להם אופציה לעשות רה-לוקיישן למרכז הארץ. גם כאשר הם מתקבלים לעבודה, הם נאלצים לנסוע שלוש שעות בכל יום, והתהליך קשה".

מתוך 85 אלף איש העובדים בתוכנה, בחומרה ובבדיקות האיכות, מועסקים רק 500 מהנדסים ערבים - חלק זערורי. "הם מהווים פחות מאחוז מהתעשייה הזו, מה שמצביע על כשל שוק", אומרת נהב. מתוך כלל המועסקים בהיי-טק, כולל תעשייה ושירותים, רק 6,000 הם ערבים.

צופן אף מקדמת הקמת מרכזי פיתוח שקרובים פיזית לאוכלוסייה הערבית. "התחלנו לפני שלוש שנים בנצרת", אומרת נהב, "עם חברות שמתבססות על העסקת אקדמאים ערבים כמו גליל סופטוור ו-MITSoft". נהב עבדה בעבר במספר סטארט-אפים והחליטה להקים את צופן ביחד עם יוסי כותן, ממייסדי מרכז הפיתוח של אמדוקס בשדרות. שותף נוסף הוא סמי סעדי, רואה חשבון ויזם חברתי.

"אנחנו אומרים לחברות - בואו לגליל במקום לבצע מיקור חוץ במדינות אחרות", אומרת נהב ומציינת כי בנצרת נוספו 220 איש להיי-טק בשיטה זו.

בצופן אף עובדים עם קהילת אקדמאים ערבים במסלול הכשרה הכולל חשיפה לתעשייה וסימולציה של מקומות העבודה. לדבריה, בצ'ק פוינט שולבו עובדים שסיימו את המסלול הזה. המשימה הבאה של צופן היא הקמת מרכזי היי-טק במשולש (ואדי ערה), בצפון הנגב ובירושלים, וכן בגליל המערבי והעליון.

גוף נוסף משמעותי הוא "קו משווה" שהוקם לפני שנתיים ומשמש כקואליציה של מעסיקים לקידום שוויון לאקדמאים ערבים. את הארגון הקימו דב לאוטמן והתאחדות התעשיינים.

"שליש מההשמות שלנו הן להיי-טק", אומרת עו"ד עירית תמיר, מנכ"לית קו משווה. "אנחנו מנחילים כישורים עסקיים לאקדמאים הערבים, שהם לא מקבלים באופן טבעי בחינוך שלהם".

קו משווה נמצאת בפיילוט טרי בשלושה תיכונים, במטרה לגרום לתלמידים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך. "יותר מ-70% מהסטודנטים בוחרים ללמוד מקצועות לא עסקיים, כאשר מעל ל-50% הולכים ללמוד חינוך והוראה", אומרת תמיר. "התלמידים הערבים גם לומדים מקצועות סוציאליים וחברתיים, והיתר בוחרים ברוקחות וברפואה. הם לא תמיד יודעים מה מצב התעסוקה בשוק כאשר הם מתחילים ללמוד, ובמקרים רבים אלה הם תחומים רוויים. המטרה בתוכנית שלנו היא לגרום בתוך חמש שנים ליותר סטודנטים ללמוד את מקצועות ההיי-טק".

החברות לא מוסרות נתוני העסקה, אבל תמיר מציינת את SAP, נס ו-HP-אינדיגו כמתקדמות בתחום.

אתיופים

"מה שחסר לאתיופים הוא מנטור בהיי-טק, אח גדול ומקושר"

"כדי לעזור לאתיופים להשתלב בקהילה, יש צורך בתעסוקה הולמת עם שכר שיאפשר להם להתקיים בכבוד. ההיי-טק מתאים לכך", אומר אשר אליאס, מנכ"ל טק קריירה, הפועלת לשילוב המגזר האתיופי בתעשייה.

"אני בהכשרתי מהנדס תוכנה", אומר אליאס, "וזה אחד מהתחומים שידענו שיתפתחו ב-2003, כשייסדתי את העמותה. היו אז ארבעה עובדים אתיופים בתחום ההיי-טק, היום יש 4,500 אקדמאים בקהילה. אך עדיין, פחות מ-20% מהם בלבד מועסקים במקצוע שלהם".

האתיופים הם חלק ממעגל העבודה בישראל, אבל לדברי אליאס בעיקר באבטחה או כקופאים, אפילו שחלקם אוחזים בתואר שני. "אלו הנתונים שדחפו אותי להקים את טק קריירה, תוכנית לצעירים להכשרה טכנולוגית. יש לנו תוכנית העשרה הכוללת פיתוח אישי, ניהול זמן, תקשורת בינאישית ועבודת צוות. בנוסף, אנחנו עורכים סיורים בחברות היי-טק". בטק קריירה מלווים את העובדים בהשמה, עד לחתימת חוזה העבודה.

פיילוט שמתחיל בימים אלה הוא חיבור בין עובדים למנטורים בהיי-טק. "חסר לצעירים בכניסה לשוק העבודה ליווי אישי. מנטור שמכיר את העולם, יודע לפתוח דלתות וגם עוזר בעידוד. אח גדול ומקושר", אומר אליאס.

לדבריו, השכר הגבוה ביותר של עובד שהגיע דרך העמותה הוא 25 אלף שקל בחודש, לתפקיד מתכנת ראשי בצוות מפתחים, אך השכר ההתחלתי לרוב למתכנתים ובודקי תוכנה הוא 7,500 שקל בחודש.

"עולים ביחד" היא עמותה נוספת לשילוב עולים בהיי-טק, שאחת המטרות שלה היא לקדם אקדמאים אתיופים בחברות מובילות בשוק. יפעת עובדיה, מנכ"לית העמותה, מציינת כי הרעיון הוא לייצר נטווריקינג בין העולים לבין עצמם ובין מנטורים במשק, וכך להסיר חסמים שיש בקבלת אתיופים לעבודה. "החסמים הללו נובעים מבורות המעסיקים, שיש להרגיל אותם לקבל לעבודה עולים וכך ישולבו האתיופים באופן עמוק יותר בחברה".

עולים ביחד פעילה ארבע שנים ויש לה 300 בוגרים שמועסקים בחברות. גם אצל האתיופים אחוזי ההשמה נמוכים מאוד - רק אחוז מהאקדמאים מוצאים עצמן משולבים במקצוע שלהם.

פריפריה

תנועת נוער ללימוד העולם הטכנולוגי

תושבי הפריפריה זקוקים אף הם לתוכניות הכשרה ושילוב בעבודה - גם היהודים שבהם. IVN היא עמותה שהוקמה לפני תשע שנים, במטרה למצוא משקיעים למיזמים חברתיים ועסקיים כך שניתן יהיה לגשר על פערים בחברה הישראלית בתחומי פיתוח החינוך ופיתוח כלכלי.

את העמותה הקימו אנשי ההיי-טק אריק בן-חמו, בני לוין, איציק דנציגר ושלמה דוברת והצטרפו אליהם עשרות אחרים. "אנחנו כמו קרן הון סיכון חברתית", אומרת דפנה מורביץ', מנכ"לית IVN. "אנחנו מאתרים כשלים חברתיים בחברה הישראלית בתחומים שונים ומשקיעים בפתרונות חברתיים. המיקוד שלנו הוא באוכלוסיות עם קשיי תעסוקה, בדרך-כלל בפריפריה".

עמותה נוספת לסקטור זה היא אפל סידס, הפועלת משנת 2000 לחיבור בין אנשים לטכנולוגיה. העמותה פועלת בתחומי הפריפריה להפעלה של תנועות נוער ומפעילה תוכנית בשם נטע, המיועדת לתלמידים מכיתות ט' עד י"ב באמצעות מרכזים הפועלים בשעות אחה"צ ללימוד העולם הטכנולוגי. אפל סידס אף מפעילה תוכניות הכשרות טכנולוגיות לנשים, לחרדים, לעולים חדשים, לערבים ולדרוזים.

"הייחוד הוא בשותפויות עם המגזר הציבורי והעסקי", אומרת איה לאור, סמנכ"לית אפל סידס. המייסד והיו"ר הפעיל שלה הוא ליאון רקנאטי, ובוועד המנהל יושבים מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל; דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל; ובועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל.

"אנחנו עוזרים לקהלים שלנו לקבל מיומנויות מחשב, יחד עם תוכניות העצמה - כמו לדעת איך לכתוב קורות חיים, איך לחפש עבודה באינטרנט ואיך לדעת במה הם חזקים יותר או פחות", אומרת לאור. "אנחנו עושים היי-טק בפריפריה דרך התוכניות שלנו".

דרוזים

תואר בהנדסה במקום בספרות

הסטודנטים במגזר הדרוזי, כמו הערבים, נוטים ללמוד נושאים שאינם קשורים לשוק העבודה. "תואר פופולרי למשל הוא ספרות", אומרת יפעת ברון, מנכ"לית ITWorks, שהוקמה ב-2006 במטרה להכניס את הדרוזים לשוק העבודה דרך עולם הטכנולוגיה.

ברון הקימה את העמותה בהתנדבות, במהלך העבודה שלה כמנהלת תוכניות האקדמיה של סיסקו. "אנחנו עורכים לדרוזים הסבות שקשורות לשוק העבודה, כמו עזרה בכתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, ותיווך עם המעסיק".

לדבריה, השכר הממוצע של הדרוזים נע בין 8,000 ל-10,000 שקל ברוטו. את תוכניות העמותה סיימו עד היום אלפי סטודנטים ומנתוניה עולה כי שיעור ההשמה הוא 70%-80% בתקשורת וב-IT.

"אחת הבעיות שנתקלנו בהן היא הסעה למקומות העבודה. אנחנו מראים למעסיקים ששווה להשקיע ביצירת קו הסעה גם מעבר לכרמיאל", אומרת ברון.

ITWorks מפעילה גם תוכנית בשם WEP לנשים יהודיות וערביות מכל הארץ הנמצאות מחוץ למעגל העבודה. הנשים מקבלות בתוכנית תפקידים, כמו עובדות תמיכה באינטרנט, שלא דורשים תואר ראשון. בין החברות שמשתתפות בתוכנית גם 012 סמייל, 013 נטוויז'ן ובזק.

"הכניסה לתפקידי תמיכה, מאפשרת לעובדות להיכנס בהמשך למכרזים אחרים וגם לקבל מענקים", אומרת ברון. "יש לנו דוגמה לסטודנטית מנתניה, שעבדה בתמיכה טכנית ושנה לאחר מכן החלה לנהל תיקי לקוחות וגם ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב במכללת נתניה". הנשים מגיעות לתוכנית ללא רקע, ואחרי שנה הן משולבות בחברות מובילות.

מיזם נוסף הוא תבת (תנופה בתעסוקה), שהקים ג'וינט ישראל בשותפות עם הממשלה בשנת 2006. "בישראל לומדים לתואר ראשון 1,020 סטודנטים דרוזים וצ'רקסים ו-215 סטודנטים לומדים לתואר השני", אומרת סיגל שלח, ראש תחום מיעוטים ועולים בתבת-ג'וינט. "רבים מהסטודנטים ממשיכים ללימודי תואר שני, אולם התואר במדעי הרוח והחברה או בהוראה לא משפר משמעותית את מצבם".

לכן, בשנתיים האחרונות תבת-ג'וינט ממקדת מאמצים בפיתוח ובהפעלת תוכנית תעסוקה בשם ExcelHT לדרוזים ולצ'רקסים בתחום הטכנולוגיה. "מטרת המהלך היא לקדם תעסוקה במקצועות ההיי-טק והטכנולוגיה במגזרים שבהם המיקוד התעסוקתי הוא במגזר הציבורי, במקצועות ההוראה, בשירותי הביטחון, ובתעשייה שאינה עתירת טכנולוגיה", אומרת שלח. תבת-ג'וינט עורכת גם מסלול מנהלים ביחד עם עמותת ITWorks לטיפוח מנהיגות בקרב סטודנטים מצטיינים מהמגזר הדרוזי הלומדים גם בתחומי הטכנולוגיה.