המופע המבייש של נתניהו וישי

מה עבר בראשם של אלי ישי ובנימין נתניהו כשהגיעו לטקס הממלכתי לזכר הנספים באסון הכרמל? שיתקבלו בתשואות? שקרובי אלה שנשרפו חיים יפלו על צווארם בדמעות ויבקשו מהם נחמה? הרי הביזיון שעברו היה צפוי מראש, אבל משום מה שני אלה שנושאים באחריות לאסון הכרמל היו בטוחים שהם עומדים לעשות "וי" על עוד טקס ממלכתי, עם הפק"ל של ארשת הפנים הרצינית והמשתתפת, ושאר השטיקים של פוליטיקאים בכירים שיושבים בחליפות בשורת המכובדים כיאה למעמדם.

איך אמר פעם סבא שלי? מי שרוצה כבוד, צריך לתת כבוד. ישי ונתניהו לא רק שלא נתנו כבוד להורים השכולים, לאלמנות, לאלמנים, ליתומים, הם ירקו להם בפרצוף ושפכו להם חומצה על הפצעים.

הבריונות הרגשית הזאת נפתחה בהכרזה של נתניהו על יום אבל לאומי, שהתפוגג בין שיחות הטלפון המצולמות שניהל עם מנהיגי עולם בבקשות עזרה, לסיורים המוסקים שלו, לעיני המצלמות מעל אזור האסון. המשפחות האבלות הרגישו שהן זקוקות ליום ההתייחדות הזה, לחיבוק הקולקטיבי, אבל הן לא היו בראש שלו.

נתניהו כנראה חשב בליבו, "כולה יום אבל לאומי, מה עושים מזה עניין?". אבל זה בדיוק העניין ביבי. וכבן למשפחה שכולה אתה צריך להבין את זה טוב מכולם. בני אדם שאיבדו קרובי משפחה יקרים, זקוקים לתשומת לב, לחום אנושי, לקרבה ולא ליחסי ציבור על גבן.

ונגיד שבאמת היית נורא עסוק בניהול מבצע הכיבוי ולא היה לך זמן להקדיש לזוטות כמו הבטחות שלא קוימו, ברגע שהאש כובתה במקום לתקן את העוול שגרמת להן, פנית מייד לעניינים פוליטים דחופים יותר. לך, כמובן. העובדה שלא הגעת לבקר את המשפחות, ואפילו לא טרחת להרים טלפון, מעידה על אוטיזם רגשי. לא פחות. והתרגיל המלוכלך שעשית לניצבים קליין וחן, איתם נפגשת שנייה לפני שעלית לשידור בערוץ 10, הייתה המניפולציה ששברה אותם ואת 43 המשפחות האחרות.

אז נכון ששרה ביקרה בבתי האבלים, אבל לא בכולם, אתה יודע שהיה מספק זמן לעשות את זה. חודש ימים. אבל זה לא היה דחוף לך. הרבה יותר דחוף היה להשקיע אנרגיה בסיכול הקמת ועדת חקירה ממלכתית. גם את הוועדה הזאת לא נתת להם. לא צריך לחקור, אמרת, צריך לעשות. אז למה לא הכבאים עדיין לא קיבלו את הכסף? למה עוד לא נקנו מטוסי כיבוי?

וישי? כמו שלא התייצב בחמ"ל בשעת השריפה, אפילו שהיה מדובר בפיקוח נפש, היה עדיף הרי שלא יגיע לטקס. מה הוא חיפש שם אחרי שסרב לקחת אחריות ולהתפטר, למרות המסקנות הקשות של המבקר, שגלגל את האחריות לפתחו? משפחות הנספים לא קנו את המאבק שלו להקמת ועדת החקירה הממלכתית. גם להן זה הריח כמו תרגיל לקניית זמן שאול עד שיוגשו המסקנות הסופיות שיאלצו אותו ללכת הביתה. הופעתו בבית אורן היא עוד סימן שאין לשר הפנים בושה. וגם לראש הממשלה, שלא פיטר אותו לאלתר.

ומסתבר שאפשר היה להתנהל אחרת, באמפטיה, בהפגנת סולידריות אותנטית, במתן תשומת לב לכל אחת מהמשפחות, בלי רעש, ובלי צלצולים - כמו שמעון פרס.