אינטל: "המחשב האישי יהיה דומיננטי אצלנו בשנים הבאות"

מולי אדן, סגן נשיא בחטיבת המחשבים האישיים באינטל, לא מאמין שסופו של המחשב האישי(PC) מתקרב. זאת, למרות שהשוק מלא עד גדותיו במוצרים מחליפים או משלימים כמו טאבלטים (מחשבי לוח), טלפונים חכמים ונטבוקים (מחשבים ניידים רזים).

"אף אחד לא באמת יודע אם הטאבלט יהיה תחליף למחשב האישי או משלים לו", אמר אדן ל"גלובס". "אנשים לא אוהבים היום מכשיר שעושה הכול כמו שעון שווייצרי, אלא דווקא מוצרים משלימים. לכן, אנשים רוצים טלפון חכם עם הרבה יכולות, והוא עדיין חיי בצורה טובה לצד המחשב. אני מאמין שטאלבט יהיה מוצר משלים בעיקר לצריכה של תוכן, ולא ליצירה שלו. מקלדת היא דבר חשוב לצרכן ליצירה".

* מהיכן הביטחון לומר דבר כזה?

"בין היתר מכך שבסופו של דבר, הקניבליזציה של הנטבוק למחשבים הניידים הייתה קטנה".

אלא שהצרכן הרוצה לקנות, לצרוך וליצור תוכן, מוצף במוצרים שונים. לא מן הנמנע שמכירות המחשבים הרגילים כן ייפגעו. "בעבר, עבדתי חמש שעות על המייל במחשב שלי", אומר אדן, "היום אני עובד שעתיים במייל באייפון וגם שלוש שעות במחשב, משום שהם מוצרים שחיים היטב האחד ליד השני. אני לא אפסיק להשתמש במחשב, כי אני צריך אותו בשביל לעבוד על מצגות ולראות סרטים. את זה אני לא אעשה על האייפון שלי".

כמות הטאבלטים והמוצרים המשלימים האחרים שמספקים ללקוח פתרונות שונים, יכולים לפגוע בצמיחה של אינטל בתחום המחשבים האישיים. "המחשוב האישי עדיין יוצר צמיחה אדירה", אומר אדן, "ואינטל רוצה להרחיב את הביזנס שלה גם לפתרונות לטלפונים חכמים. גם לטאבלטים יש לנו פתרונות, אבל המחשב האישי יהיה המוצר הדומיננטי אצלנו בשנים הבאות".

בתערוכת ה-CES למוצרי האלקטרוניקה שמתקיימת בלאס וגאס בימים אלה, השיקה אינטל את ארכיטקטורת הסנדי-ברידג', שפותחה בחיפה. לדברי אדן, הנוכחות בחיפה מהווה את מרכז הפיתוח הגדול ביותר של אינטל מחוץ לגבולות ארה"ב. "בשביל לשמור על כך שהמרכז בישראל יישאר משמעותי גם כאשר יש עובדים זולים בסין ובהודו, המרכז צריך לייצר מוצרים מורכבים מאוד", אומר אדן. "הסיבה לכך היא שלדברים פשוטים ניתן לעשות אאוטסורסינג למקומות יותר זולים. אם מפתחים מיקרו-מעבד ואז דוחים את ההצגה שלו בחודש, זה גורם לנזק רב יותר מאשר הרצון לחסוך במשכורות. כך שאם המהנדסים בישראל יהיו מבריקים וחדשניים, המקום שלהם מובטח. חשוב אבל גם שהם יהיו צנועים. מה שהחזיק את ישראל כל השנים אינה העלות אלא היצירתיות".

1,000 מתכנתים ומיליארד טרנזיסטורים שולבו במוצר החדש שפותח באינטל חיפה

"לכולנו היה ברור שהדבר החדש שפיתחנו בחיפה הוא מזן אחר", כך אומרת שלומית וייס על ארכיטקטורת סנדי-ברידג' (Sandy Bridge), שעל פיתוחה באינטל היא הייתה אחראית במשך ארבע השנים האחרונות.

הסנדי ברידג' היא כרטיס הביקור שמספקת אינטל לדור הבא של המחשבים האישיים, שאמורים לתפקד בשוק שבו יש לצרכן דרישות מוגברות מהמחשב האישי. מעבר לכך, היא אמורה לסייע לאינטל ולמחשבים האישיים עם התחרות החדשה אחרי דומיננטיות של יותר משלושה עשורים - הטאבלטים (מחשבי לוח).

הלילה תודיע אינטל בתערוכת ה-CES בלאס וגאס על הארכיטקטורה החדשה - כלומר, התשתית שמחברת את הרכיבים השונים שמהווים כיום את המוח של המחשב. ההכרזה תכלול 29 מעבדים שונים שיסתמכו עליה, מתוכם 15 למחשבים ניידים ו-14 למחשבים אישיים. הארכיטקטורה החדשה תבוא לידי ביטוי בכל קווי המוצרים שקשורים למחשבים הסטנדרטיים (Core i3/i5/i7), ובעתיד תשולב ככל הנראה גם בשרתים.

מהפכה, לא רק התקדמות

תחת ניהולה של וייס התבצע אחד ממאמצי הפיתוח המרשימים ביותר שהיה בשוק השבבים מעולם. לדבריה, הפרויקט כלל כמות גדולה של עובדי תוכנה - מעל ל-1,000 בשיא - מספר גבוה יותר מאשר בתכנונים מקבילים שביצעה אינטל בעבר. בסך הכול העבודה על הארכיטקטורה החדשה ארכה ארבע שנים.

רוב הפיתוח נערך בחיפה. המשמעות היא לא רק באמון ובחשיבות שמייחסת אינטל ליכולות שמספק מרכז הפיתוח הישראלי, אלא גם במגוון היכולות שנדרשו מהצוות. המוצר מורכב בהרבה ממה שאינטל הייתה רגילה לשלב על גבי המעבד, ולכן בחברה מציינים כי זוהי "מהפכה" ולא "התקדמות". בין התוספות החשובות יש מעבד גרפי (GPU) שמשולב בתוך יחידת העיבוד עצמה, וכן פונקציות מתקדמות רבות.

זו הפעם השנייה שבה פיתוח אסטרטגי בסדר גודל שכזה מתבסס על היכולת של מרכז הפיתוח הישראלי. הפעם הקודמת שבה פותחה ארכיטקטורה חדשה בישראל שפנתה לכל שוק המחשבים האישיים, כולל הניידים, הייתה עם ארכיטקטורת Core 2 Duo שיצא ב-2006. לפני כן, בלטה החשיבות של המרכז המקומי עם קו מוצרי הסנטרינו שיצא ב-2003 והביא לשינוי במפת הדרכים האסטרטגית של אינטל.

"אנחנו כל הזמן אומרים לעצמנו שלהיות בראש הגבעה זה קשה, אבל להישאר למעלה קשה אף יותר, כי גם רמת הציפיות של החברה עולה והתחרות גדלה", אומר רוני פרידמן, סגן נשיא בחברה ומנהל הפיתוח מעבדים וערכת שבבים. התחרות היא פנימית, מול מרכזי הפיתוח אחרים של החברה ובעיקר מול אלה שבארה"ב.

המורכבות של המוצרים נגזרת מהמעבר לייצור. במוצר החדש יהיו יותר ממיליארד טרנזיסטורים והוא מיוצר ברזולוציה של 32 ננומטר (כלומר, זהו עובי המעגל האלקטרוני שמשולב על גבי המעבד). טכנית, טוענת אינטל, יהיו המעבדים החדשים מהירים בעשרות אחוזים בתחומים שונים. למעבד יש יכולות לביצועים טובים בתחום האבטחה, שכוללים הצפנה לתכנים שעל המחשב, וכן פתרון שיאפשר צפייה בסרטים עם הגנת זכויות יוצרים.

הסנדי-ברידג' לא יכנס לאזור הנחשק יותר של מעבדים המיועדים לטלפונים חכמים והתקני מחשוב ניידים כגון הטאבלטים. הם ימשיכו להתבסס על ארכיטקטורת Atom, שמכוונת לצריכת אנרגיה יותר נמוכה.