מרוסיה בדאגה

מן העיתונות למדנו השבוע כי נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, ביטל את ביקורו הצפוי בישראל בעקבות העיצומים של עובדי משרד החוץ. מדבדב היה אמור להיות מלווה על ידי כ-500 אנשי עסקים שלא יזכו להגיע לישראל כי לא היה מי שינפיק להם ויזות ולא היה מי שיתאם את ביקורם.

השבוע גם פרצה שביתה של עובדי הנמלים שסגרה את נמלי חיפה, אשדוד ואילת ללא הגבלת זמן.

עם מה מתמודד היצואן הישראלי? בשנת 2011 צפויה ירידה דרמטית בקצב גידול היצוא. האירו מדשדש, הדולר נחלש והסופר-שקל מתחזק. שווקי העולם נמצאים עדיין בהאטה והיצואן מבין שעתידו במדינות ה-BRIC - הכלכלות הנחשבות כמבטיחות ביותר בעולם בשנים הקרובות. רוסיה אגב, נכללת ביניהן.

ומה עושה הממשלה כדי לסייע ליצוא הישראלי, שלדעת כולם מהווה את "קטר הצמיחה של הכלכלה", ה"נס הכלכלי הישראלי", ה"מפתח לחוסנה של כלכלת ישראל"?

בעיתונות נכתב כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר השבוע בתגובה לעיצומים במשרד החוץ, שהביאו לביטול ביקורו ההיסטורי של נשיא רוסיה בישראל, כי מדובר ב"פגיעה אסטרטגית ביחסי החוץ של ישראל" ובד בבד הוסיף כי הוא "לא מתכוון להתערב במשבר".

אנו עדים בזמן האחרון לגל של שביתות בסקטור הציבורי, שפוגעות פגיעה חמורה בכלכלה ובמרקם החברתי. רק הסתיימה שביתת הפרקליטים והחלו איומי ההשבתה של השלטון המקומי. אינני מקל ראש בשביתת הרשויות המקומיות, איסוף זבל הוא דבר חשוב לתפקודנו השוטף ומקומם של הילדים בגנים ובבתי הספר. אולם דווקא תבערה זו כובתה במיומנות ובמהירות.

כיצד אם כן קורה שאיומי שביתת הרשויות המקומיות מניעים למעורבות ראש הממשלה, לכינוס דיונים קדחתניים אל תוך הלילה ולתסריט ידוע מראש של גיבוש פתרון ברגע האחרון שמביא לביטול השביתה - בעוד ששביתת הנמלים וביטול הגעתו של נשיא רוסיה בליווי משלחת עסקית בכירה מוזנחים ואינם זוכים ולו לדיון חרום אחד, בהשתתפות השרים שיכולים לפתור את הבעיה?

כמעט מיותר לציין כי השביתה בנמלים שפרצה השבוע פוגעת פגיעה אנושה ביצוא הישראלי. כל יום שביתה גורם לעיכוב במשלוחי יצוא בהיקף של מיליוני דולרים, משבש קשרים עסקיים, פוגע בפיתוח עסקים וביצוא העתידי. שלא לדבר על בעיות משפטיות, בעיות תדמית, עלויות מימון ועוד.

לישראל יש עניין רב בהגדלת הסחר עם רוסיה, בשיתופי פעולה עימה וביצירת קשרים עסקיים. היקף הסחר (יבוא ויצוא) של ישראל מול רוסיה הסתכם בשנת 2009 בכ-1.1 מיליארד דולר. בין החודשים ינואר-נובמבר 2010 הסתכם היקף הסחר בכ-1.4 מיליארד דולר, עלייה של 39% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. משלחות ממלכתיות ומשלחות עסקיות כמו זו שהייתה אמורה להגיע לישראל החודש מהוות ערוץ חשוב להאצת פיתוח העסקים, ליצירת הזדמנויות עסקיות חדשות, לפתיחת דלתות ולקשירת קשרים עסקיים.

היצואנים הישראליים אינם יכולים לספוג משברים נוספים מיותרים מבית. הלקוחות בעולם הם תובעניים במיוחד, אין להם עניין בסוגיות מקומיות ושביתות אזוריות דוחפות אותם לחפש אחר ספקים נוחים יותר.

ממשלת ישראל שאננה לנוכח דירוגה של ישראל במדד סביבת הסחר של פורום הכלכלה העולמי. ישראל מדורגת במקום 47 במדד איכות תשתית הנמלים לצד מדינות כמו זמביה המדורגת במקום 44, דרא"פ המדורגת במקום 45 וירדן המדורגת במקום 48.

אולי הגיע הזמן שהממשלה תטפל ביצוא הישראלי שנפגע מידי יום מכל השביתות השונות במשק באותה מידה של אינטנסיביות בה היא מטפלת בכמה תקבולים יעברו למדינה מתמלוגי הגז בעוד כ-10 שנים?

האם יגיע היום ההיסטורי בו נזכה לטיפול הכולל ישיבות ליליות במטרה לאפשר קיומו של ביקור של נשיא מדינה חשובה כמו רוסיה יחד עם 500 אנשי עסקים אשר מתעניינים בתעשייה הישראלית? האם יגיע היום בו יובהר כי השבתה של נמלי ישראל, הפוגעת אנושות ביצוא, ראויה למרתון ישיבות ליליות כדי להביא לסיומה בין לילה? או שנמשיך במצב בו ברור כי בסדרי העדיפויות של הממשלה, השבתת הנמלים נופלת בחשיבותה מאיסוף הזבל ברחובות.

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא