שנת 2010 לא הייתה מרובת-הישגים בכל הקשור לתחום ההון סיכון ומימון הסטארט-אפים, אך בכל זאת הסתיימה בטון חיובי. ברבעון הרביעי של השנה בוצעו 32 הנפקות ראשוניות של חברות מגובות הון סיכון בנאסד"ק, כפול מאשר ברבעון השלישי. ב-2010 כולה, לפי נתוני תומסון רויטרס, בוצעו 72 הנפקות של חברות מסוג זה, מה שהפך את השנה לפעילה ביותר מאז 2007.
גם בזירת המיזוגים והרכישות המצב השתפר, כאשר בוצעו 400 רכישות של חברות מגובות הון סיכון - המספר הגדול ביותר מאז החלו בתומסון רויטרס למפות את הנתונים הללו, בשנת 1985.
על רקע זה, בנקאי ההשקעות האמריקניים מגלים עניין הולך וגובר גם בחברות הטכנולוגיה הישראליות, והעובדה שרק מעטות מהן כבשו את וול סטריט באחרונה, לא מפריעה להם להיפגש עם החברות וקרנות ההון סיכון המממנות, בניסיון לסגור עסקאות.
אחד מהבנקים שמתכננים השנה לבצע עסקאות, בעיקר עם חברות טכנולוגיה ישראליות, הוא וולס פארגו, המנהל 1.2 טריליון דולר. העסקה הראשונה של הבנק בישראל הייתה ב-2007, ומאז הוא פועל מתחת לרדאר וביצע עסקאות נוספות - עם חברת טאואר-ג'אז, שלוותה מוולס פארגו 45 מיליון דולר; במכירת חברת האבטחה אלדין לקרן וקטור קפיטל תמורת 160 מיליון דולר; וכן היה מעורב במכירת חברת Raytel לפיליפס ב-110 מיליון דולר.
וולס פארגו פעיל בישראל באמצעות שותפות אסטרטגית עם Avalon Capital, שהוקמה ב-2004 בידי ג'ונתן שוורץ וג'וזף סאבט. אבלון מציעה שירותי בנקאות השקעות, נוסף על הפעילות המשותפת עם וולס פרגו.
לסאבט ניסיון בתחום בנקאות ההשקעות וההון סיכון. בעבר היה שותף בקרן ההון סיכון קטליסט של בית ההשקעות קוקרמן, ולפני כן ייעץ לחברות בתחומי הסכמים אסטרטגיים, הפצה ורישיונות. שוורץ היה בעבר מנהל הפיתוח העסקי בחברת Pronto Diagnostics.
"יש ישראליות שנבדקות היום"
אבלון קיוותה בתחילת 2010 כי במהלך השנה תוכל לחבר בין וולס פרגו לחברות ישראליות לביצוע רכישות או הנפקות, אך הדבר לא התרחש בסופו של דבר. "אנחנו עובדים בימים אלה על מספר עסקאות בתחום המכשור הרפואי", אומר סאבט בראיון ל"גלובס", "ונראה שאחת מהן לפחות תבשיל בשבועות הקרובים".
שוורץ מוסיף כי "2011 תהיה שנה טובה, יש לנו צנרת עסקאות מבטיחה. עבור וולס פרגו ישראל היא שוק מטרה. ב-2010 היו סימני התאוששות ובשנה הקרובה השוק ייפתח. יהיו השנה להערכתי מיזוגים ורכישות אך גם הנפקות במחצית השנייה של השנה".
* אתה מתכוון למכירות חיסול? למכירות חברות בסכומים נמוכים?
סאבט: "בכלל לא. ארגוני הענק האמריקניים ייהנו מהשיפור במצב הכלכלי ויקנו עוד חברות כדי להוציא לשוק עוד מוצרים במהירות. מוצרים כאלה אפשר למצוא בישראל".
לדבריו, כאשר ארגוני ענק מבצעים רכישות של חברות שלהן מכירות של עד 50 מיליון דולר, הדבר נעשה על בסיס הטכנולוגיה. "הכנסות כאלה לא מזיזות את המחוג של הארגונים הגדולים", הוא אומר, "אם הם אוהבים את הטכנולוגיה ומאמינים שבתוך שנתיים-שלוש הם יוכלו לשלש את ההכנסות, הם שמחים לשלם ולקנות. יש היום כמה חברות ישראליות כאלה שנבדקות על-ידי קונים פוטנציאליים".
אבלון ישראל הייתה מעורבת בעבר גם בהנפקת לידקום בבורסת ה-AIM בלונדון, ובהמשך ייעצה בהנפקות הראשונות של פורמולה טלקום וסקופוס בנאסד"ק. בשנה שעברה היא הייתה מעורבת ברכישה של חברת Dekolink על-ידי Axell. "מאוחר יותר הגיע המשבר הכלכלי, ושוק בנקאות ההשקעות השתנה בעקבות כך. באותו מועד חתמנו על הסכם שותפות עם וולס פרגו", מציין סאבט.
לדבריהם, מאז הסכם השת"פ מגיעים לישראל בכירים מוולס פרגו מדי רבעון, ומגלים עניין בחברות הישראליות. המיקוד של הבנק הוא בחברות התוכנה מהתחום הפיננסי. "כלקוח של חברות ישראליות - כמו סופרדריביטיז, OpTier ופיוניר - הבנק מכיר את הטכנולוגיה ומגלה בה עניין", אומר סאבט. בנוסף, וולס פרגו מתעניינים בחברות בתחומי אבטחה, חברות בתחום התעופה, חברות תעשייתיות, וכאלה המתמחות ב-IT לעולם הרפואי.
לשיתוף הפעולה בין וולס פרגו לאבלון יש גם אפקט משני, שעובד לטובת כולן, אבל בעיקר לטובת אבלון: "יש מקרים שבהם החברה קטנה מדי עבור וולס פרגו", אומר סאבט, "ואז אנחנו מבצעים את העסקאות במסגרת אבלון. כולם מרוויחים - וולס פרגו שומרת על קשר קרוב עם חברות מעניינות שאולי יצמחו; החברה נשארת בקשר עם וולס פרגו; ואבלון מרוויחה אף היא מהביצוע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.