"ההיי-טק ישלם מחיר כבד - ואין תגלית גז שתפצה על כך"

חברות היי-טק מגובות הון סיכון גייסו בישראל 11.1 מיליארד דולר בעשור החולף, כך עולה מדוח ה-Money Tree שפירסמה פירמת רואי החשבון PwC ישראל, לשנים 2001-2010. בארה"ב, לשם השוואה, החברות גייסו 247 מיליארד דולר בעשור החולף. ב-2010 החברות מגובות הון סיכון גייסו 884 מיליון דולר, עלייה של 20% לעומת 2009 וירידה של 37% מסכום הגיוס ב-2008.

לפי הנתונים, השקעות ההון סיכון לנפש בישראל הן מהגבוהות בעולם - "הדוח מדגים את תרומתו של הכסף הזורם לישראל מתעשיית ההון סיכון האמריקנית והמקומית, וממחיש את עוצמתו של ההיי-טק הישראלי", מציינים הכלכלנים.

הדוח מציג ירידה חדה במספר הקרנות הפעילות בישראל לאורך העשור, אך גם מציין כי משקלן של ההשקעות של קרנות זרות בחברות ישראליות גדל. בנוסף, הנתונים מראים עלייה בהיקף ההשקעות של קרנות ישראליות בחברות זרות לאורך העשור - מגמה מטרידה לדברי הכלכלנים, שמראה כי הקרנות הישראליות אינן מוצאות די הזדמנויות השקעה בישראל.

ההשקעות בסטארט-אפים ירדו לאורך העשור במשקלן לעומת השקעות בשלבים מתקדמים יותר של חברת ההיי-טק. לדברי הכלכלנים, המשקל הרצוי שיבטיח המשך צמיחה וגידול של חברות חדשות, הוא 20%-30% שיוקצה להשקעות ראשונות ביחס לסך ההשקעה.

רכבת הרים מטורפת

רובי סולימן, שותף וראש מגזר משותף בתחום טכנולוגיה ב-PwC ישראל, ציין כי "העשור החולף היווה נסיעה ברכבת הרים מטורפת עבור שחקני ההיי-טק השונים. מהתפוצצות הבועה בראשיתו ועד למשבר האשראי לקראת סופו, ידע ההיי-טק הישראלי עליות ומורדות עוצרי נשימה".

לדבריו, "היזם והמהנדס הישראלי הוכיחו חוסן מרשים לאורך העשור ביכולתם למשוך ארצה משקיעים זרים, למרות אטרקטיביות הולכת וגדלה של המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו. יחד עם זאת ניתן לראות, כי חלה שחיקה איטית ומתמשכת ביתרוננו היחסי לאורך העשור. בסיומו של עשור זה עלותו של המהנדס הישראלי יקרה בפי שתיים עד פי שלוש מעלותו של מהנדס סיני או הודי. כמובן, גודלי האוכלוסיות ופוטנציאל השוק האדיר גם הם אינם פועלים לטובתנו. פערים אלו נותנים אותותיהם בעשור החולף וחלק ניכר מהכספים העולמיים מופנים לסין והודו, חלקם על חשבון השקעות בחברות ישראליות".

עוד הוסיף סולימן כי, "מלימוד מהעשור החולף נראה כי הגענו בסופו לשפל בכמות ההשקעות והשאלה היא כמה זמן השפל יימשך ומתי יחזרו העליות. התשובה לשאלה זו ברובה אינה בשליטתנו, שהרי ההשקעות בהיי-טק הישראלי כמעט שאינן מושפעות מאירועים מקומיים. מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה ופיגועי טרור מקומיים, ומן הצד השני חוסנה של הכלכלה הישראלית במשבר האחרון, הם נקודות אשר השפעתן על ההשקעות בהיי-טק הישראלי זעומה ביחס לשינויים ולמגמות העולמיות.

"מה שכן בשליטתנו ובאחריותנו הוא לדאוג לכך כי כאשר רמת ההשקעות העולמית תעלה, ישראל תוסיף להיות במוקד ההשקעות. האקזיטים בתחילת העשור הקרוב קריטיים בקביעת רמת ההשקעות בהמשך העשור. העשור הקרוב וזה שאחריו תלויים בעיקר במה שעשינו בזה שחלף. עוצמת ההיי-טק הישראלי היא רק באנשים, בחינוך, במצוינות וביזמות. אם הזנחנו את אלו בעשור החולף, אנו נשלם מחיר כבד בעשורים הבאים ואין תגלית גז שיכולה לפצות על כך".