רגע לאחר שנפרד מהתאחדות הקבלנים, מפתיע יוסי גורדון ואומר בראיון ל"גלובס" כי הפתרון הכי יעיל ואפקטיבי להוזלה מהירה של מחירי הדירות טמון בתחום המיסוי. רק שהפעם לא מדבר על הוזלת מיסים - מנטרה עליה נלחם בארבע שנים בהן כיהן כמנכ"ל ההתאחדות - אלא דווקא באמצעות הטלת מס חדש. למעשה, מדובר בהחזרת מס ישן, מס רכוש, שמוטל על בעלי קרקעות ובוטל בשנת 2000.
"בגדול, אני כן חושב שצריך להוריד את המיסוי על הענף. אבל אם רוצים להגדיל היצע, צריך להחזיר לכמה שנים את מס רכוש. יש הרבה מאוד בעלי קרקעות פרטיים שירשו קרקע והם אומרים בפירוש שלא בוער להם, כי הקרקע תמיד עולה. שיהיה לנכדים. אם הם היו צריכים לשלם כל שנה איזה סכום, זה היה דוחף אותם להוציא קרקעות לבנייה. זה הדבר הכי משמעותי שיכול להשפיע על ההיצע בטווח קצר מאוד".
- הצעדים האחרונים של הממשלה ובנק ישראל לא עשו את השינוי?
"אני לא חושב שבתקופה הקרובה יש איזה שהוא נתון שיכול להשפיע על כיוון של ירידת מחירים. אני מאמין שב-2011 אנחנו נראה עדיין עליות, אבל יותר נמוכות סביב 3% עד 5%. בשנתיים אחר כך נראה יציבות. מעבר לזה, זה באמת תלוי יותר במה הממשלה תעשה. כרגע, מי שמכיר את הפייפ-ליין יודע שאחרי השיווקים של הטווח הקרוב אין כלום מתוכנן. ברגע שאין לזה המשכיות, החשש הוא דווקא מגל של עליות בעוד שנתיים שלוש, ולא כל כך מירידות".
- שר השיכון יוצא מגדרו להוריד מחירים.
"זה שר שיכון שבניגוד לקודמיו שהתייחסו לתפקיד כאל עונש הוא בא בתחושה של שליחות. אבל בין ההצהרות שלו בהתחלה לבין מה שהוא עושה בפועל יש פער גדול. באמת הוא שר תקשורת. יש לו הרבה ניסיון בתקשורת ואנחנו לא רואים בענף מהפכה אמיתית בתחומים שהוא אחראי עליהם, אבל כן רואים מוטיבציה ורצון".
- והכפלת שיווקים.
"הרבה מזה על הנייר. הרבה מזה הם דברים שבאמת היו בפייפ-ליין ואולי קצת הוקדמו, אבל הטרקטורים יעלו באותו שלב שהם אמורים היו בכל מקרה לעלות לשטח. ואנחנו עדיין לא רואים מהצד השני של הפייפ-ליין שנכנסים היקפים מאוד משמעותיים לתכנון ושיהיה לזה תוצאות מעבר לגזירת סרטים של השנתיים הקרובות. בוא נגיד ששר השיכון משאיר הרבה מאוד עבודה למחליף שלו וזה לא שיפתרו דברים בענף בתקופה הקרובה".
טועים במיקרו
לפני כעשרה ימים, בסוף 2010, פרש גורדון מהתאחדות הקבלנים, אליה הגיע אחרי עשר שנים במשרד אוצר, בסופן שימש כסגן הממונה על התקציבים.
"ארבע שנים זו התקופה שמנהלים כיהנו בהתאחדות. זה היה יכול להיות יותר, אבל לא חשבתי שזה תורם לי כבר. קיבלתי את ההחלטה באזור ראש השנה ויום כיפור, אבל נשיא ההתאחדות, ניסים בובליל, ביקש שאני אחכה ולא אצא בהודעה כדי שלא יהיו עליו לחצים למנות כל מיני אחרים".
- מה רואים מההתאחדות שלא רואים מהאוצר?
"הייתי מבדיל בין המיקרו למאקרו. התפיסה האוצרית של להוריד מיסים, להוריד הוצאות ממשלה, לעשות רפורמות שמשחררות פעילות למגזר העסקי - שזה התפיסה הבסיסית, במאקרו זה עובד. במיקרו הם הרבה פעמים טועים".
- במאבק על העובדים הזרים?
"התפיסה האוצרית התגבשה כשהיו פה עשרות אלפי עובדים זרים והם באמת לקחו מקומות של ישראלים. היום אנחנו במקום אחר. העבודה הרטובה בענף, שזה בעיקר הקמת השלד, זו עבודה מאוד קשה וישראלים, גם בשכר מאוד גבוה, לא רוצים לעשות את זה. זה קורה בכל המדינות שבהם ההכנסה לנפש דומה לשלנו. אתה מוצא טורקים בגרמניה, פולנים ורומנים באנגליה ומקסיקניים בארה"ב. לכן אני חושב שחייבים מכסה קבועה. היא לא צריכה להיות עשרות אלפים, אבל 8,000-10,000 עובדים זרים בענף הבניין היא החלטה בלי השפעות כלכליות שליליות".
- גם בהתנגדות למענקים טועים באוצר?
"צריך לזכור שבתחום הבנייה אנחנו נמצאים בשתי מדינות נפרדות. יש לנו את מדינת המרכז שהבעיה בה היא בעיה של היצע, ומצד שני הפריפריה במצב הפוך. אין בעיה להגדיל היצע ולהוציא עוד מכרזים בבאר שבע, בנצרת עילית, בכרמיאל. שמה המגבלות זה הביקוש ואחת המטרות של מדיניות ממשלתית נכונה זה לפזר את הביקושים".
- את זה יודעים גם בירושלים.
"צריך לזכור שבעבר נעשו כל מיני ניסיונות שקראו להם מבצעים. אני גם חושב שלא צריך לעשות מבצעים בפריפריה, כי בענף הבנייה לוקח הרבה מאוד זמן לייצר היצע. כשאתה נותן מבצע לתקופה קצרה ואי אפשר להשפיע על ההיצע וזה באמת משפיע ישירות על המחירים. אבל כשאתה נותן משהו קבוע להרבה שנים, בסופו של דבר חלק די משמעותי מזה הולך לצרכן ומעודד באמת, גם ברמה הפסיכולוגית של הכלכלה. נותנים לך מתנה. למרות שהמחירים שם יחסית זולים, אנשים לוקחים את המתנה הזאת וקונים שם דירה וחלק גדול מהם נשאר לגור במקומות האלה. זה מדיניות נכונה".
- אם יזם בא אליך אתה ממליץ לו לקנות קרקע במחיר של היום?
"כן".
- איפה?
"אני מאמין מאוד גדול באזור המרכז. בפריפריה יש לממשלה יותר יכולת להגדיל היצע בצורה משמעותית. מי שזוכר מה קרה בבאר שבע בתחילת העשור, המינהל ומשרד השיכון שיווקו הרבה מאוד קרקעות, עשו תחרות ביניהם מי ישווק יותר והביאו לנפילת מחירים. במרכז זה לא יכול לקרות".
"כסא החשב הכללי תפוס"
גורדון עוד לא יודע מה יהיה תפקידו הבא. לדבריו "יש כמה אפשרויות והצעות ועוד לא סגרתי. גם בתחום וגם בבנקאות. הנקודות של המעברים זה הזדמנות לעשות שינוי. אני בוחן את האפשרויות ואני מניח שתוך חודש וחצי אקבל החלטה".
אחד הדברים שאמורים להעיק על גורדון הוא כתב האישום שהוגש לאחרונה נגד ההתאחדות - ובכלל זה נגדו באופן אישי - בגין המלצה שנתנה ההתאחדות לחבריה להימנע ממכרז למיגון בעוטף עזה בשל חוסר שביעות רצון מהתנאים.
"זה לא קשור בכלל לעזיבה שלי. להיפך, זו הייתה יכולה להיות תעודת ביטוח. באופן אישי חשבתי שאני לא אהיה בכלל בתמונה, אבל דאגתי לגבות את כל נושא מימון התביעה לפני שעזבתי. גם במקומות שאני בוחן כעת זה לא יוצר חסם, כי מי שקורא את זה מבין שבאופן אישי אין שם שום דבר שקשור אלי ובכל מקרה אני מעריך שזה יסתיים בלא כלום".
- הסקטור הציבורי עוד קורץ לך?
"יש מעט מאוד תפקידים שהייתי רוצה לחזור אליהם והם לא פנויים. כמו הממונה על התקציבים או החשב הכללי. זה התפקידים היחידים שהיו מעניינים אותי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.