או-טו-טו יתחילו לצוץ יותר-ויותר אנשים שיתהו בקול האם לא החמרנו עם קבוצות הרכישה. איך מאבק של קבלנים ותיקים התמזג ב-2010 עם המאבק הציבורי כנגד העלייה במחירי הדירות, והצליח לירות חץ מדויק דווקא כנגד מי שלמעשה, עד אותה עת, ייצר את תכנון המס שהביא לעולם את הפתרון הכי טוב - גם אם מסוכן בהרבה - לקבל דירה במחיר נמוך יחסית.
אז עכשיו המדינה סגרה את הפרצה, והוסיפה מע"מ ומס רכישה על רוב רובן של קבוצות הרכישה.
במקום חלילה להשוות את התנאים של מארגני הקבוצות ושל היזמים הקלאסיים באמצעות הקלת מס לאחרונים, נוספה חבות מס לקבוצות הרכישה ותפילת האשכבה שלהן (שלכל היותר תשאיר אחריה כמה מארגני קבוצות בהיקפים נמוכים בהרבה) כבר מהדהדת מכל עבר.
הראשונים להבין ששכרם יוצא בהפסדם הם הבנקים. הם התאהבו מזמן בקבוצות הרכישה, שאפשרו להם להעניק אשראי לפרויקט בנייה מכור מראש, שגם כלל מראש מאות לווים, במקום להלוות הון בעבור רכישת קרקע ממונפת לקבלן אחד.
כל בנקאי מעדיף להעניק אשראי בהיקף 330 מיליון שקל לקרקע במגדל שיקום ברחוב ארלוזורוב בתל אביב ל-160 קונים שכוללים את גליה מאור, אלי יונס, אהוד ברק, דליה טל, הראל ויזל ואחרים, במקום לראות מול העיניים שעיה בוימלגרין אחד.
לכן, בישורת האחרונה של 2010 הבנקים נתנו יד לפרויקטים ענקיים שהוציאו לדרך קבוצות רכישה. מגדל הגימנסיה (קנדה ישראל ואקרו נדל"ן), מגדלי אסותא (דרור הלוי), מגדלי הצעירים (חג'ג' ואור סיטי), מגדלי ת"א (חג'ג' ואקרו נדל"ן) ועוד דאגו שהקבוצות לפחות "יתנו שואו" ביציאה מהמגרש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.