חיפש מאמן, הביא מכביסט

1. "מיטש גולדהאר מתייחס למכבי ת"א כמו אל עסק", זוהי המנטרה שחזרה על עצמה בימים האחרונים מאז פיטר את אבי נמני. "הוא מונע רק משיקולים קרים ועסקיים". מיליארדר הקניונים, איש ה-SmartCenters, הוא יודע איך עושים את זה נכון. יש רק בעיה אחת עם התיאוריה הזאת: כמות ההחלטות העסקיות השגויות שגולדהאר הספיק לקחת במכבי ת"א בתוך שנה וחצי בלבד במועדון.

לשלם לשחקנים ישראלים 500 או 600 אלף אירו בשנה, זו לא החלטה שלוקח בעלים עם רציונל עסקי, אלא בעלים שמתייחס לכסף שלו כאל הפקר. לתת לנמני לשחק עם כל כך הרבה כסף כמו שיש במכבי העונה אחרי שהאחרון הוביל את מכבי בשנים האחרונות לרצפי כישלונות - זו החלטה שהתועלת היחידה שלה היא ריצוי האוהדים.

אי אפשר היה לבוא בטענות אל גולדהאר אחרי כל הטעויות האלו. אז הוא עדיין היה חדש בעסק הזה. אבל עכשיו, אחרי שכבר צבר קילומטראז' בביצה, אפשר היה לצפות למינוי יותר טוב משל מוטי איווניר.

2. כשגולדהאר ממנה מנכ"ל לסניף חדש של וול-מארט שנפתח בקנדה, הוא ודאי נותן עדיפות למועמד עם קורות החיים המרשימים יותר. למועמד שכנראה יש לו יכולת גבוהה יותר להביא מכירות. קורות החיים של איווניר בהשוואה לאלו של רוני לוי די משמימים. בין השניים האלו התלבט גולדהאר עד שעות אחר הצהריים המאוחרות אתמול (א'). ללוי יש שלוש אליפויות רצופות עם מכבי חיפה, העפלה לשמינית גמר גביע אופ"א, ולאחרונה גיחה לרומניה, ליגה אירופית טובה יותר מליגת העל. איווניר מעולם לא אימן קבוצה גדולה, טרם זכה בתואר. הוא מגיע למכבי אחרי ארבע שנים בהן כלל לא עבד במועדונים, ובילה בחממת הנבחרות הצעירות בהתאחדות, שם לא כל כך משנה אם תעפיל לטורניר כזה או אחר עם נבחרת עד גיל 17 או לא תעפיל.

בשנים האחרונות הצליח איווניר לשמור על מעמדו גם בזכות תצוגות פרשנות רהוטות בערוץ הספורט. משם גם ההילה המסוימת שנוצרה סביבו. אפילו איל ברקוביץ' כמעט קיבל את הנבחרת בזכות יכולות רדיופוניות. מה שקצת נשכח בין כל המילים היפות והשליטה המלאה ברזיה של הסרייה A האיטלקית, הוא המועדון האחרון שאותו אימן איווניר: נצרת עילית. אנטיתזה מובהקת למכבי של היום. איווניר הצליח שם עד שלב מסוים, אבל בסוף ירד ליגה.

ההחלטה הרציונלית, העסקית והקרה עליה ויתר גולדהאר היתה ללכת על רוני לוי.

3. או שאולי הרציונל של גולדהאר כל כך מתוחכם עד שאנחנו לא מצליחים להבין אותו. אולי מוטי איווניר קיבל חוזה לחצי שנה בלבד כדי שאפשר יהיה להיפטר ממנו בקלות, במידת הצורך, בתום העונה. אולי גולדהאר הבין שאת האדמה החרוכה שהשאיר נמני הוא לא יצליח לעבד העונה. אז הוא הלך על האופציה הזולה יותר, וחשוב יותר: זאת שהסכימה להסתפק בחוזה מובטח של חצי שנה. השיחות של גולדהאר מול רוני לוי התמקדו בחוזה לעונה וחצי לפחות - לוי לא הסכים להתדיין על פחות מכך.

אולי גם גולדהאר מבין ששוק המאמנים דומה לשוק השחקנים: יותר קל להחתים שמות נוצצים בקיץ. אנשי המקצוע הטובים באמת לא פנויים בינואר כי הם עסוקים בלעבוד.

מחצי שנה עם איווניר גולדהאר לא יכול להפסיד. לא יצליח? לכו תדעו איזה שם גדול ינחת בקרית שלום בקיץ (אפשרות לא דמיונית: אלי גוטמן מסיים חוזה בהפועל ת"א). ומה יקרה אם הניסוי יצליח, והאיש הרהוט מהטלוויזיה יתברר גם כמאמן שמסוגל להביא אליפות? במקרה כזה ירוויח גולדהאר את כל הקופה. הקופה הגדולה היא כמובן דעת הקהל של אוהדי מכבי, שאולי ספגה מכה קלה אחרי פיטוריו של נמני. זאת שדוגלת כי איווניר, ומאמנים מסוגו הם ראויים, מהסיבה הפשטנית שהם "מכביסטים".

איווניר נחשב למכביסט בגלל שגדל במכבי ושיחק שם לאורך כל שנות ה-80'. אבל אנשים שוכחים שני דברים: זה היה העשור הכי שחון מבחינת תארים בהיסטוריה של מכבי. העשור היחיד בהיסטוריה שלה שבו לא זכתה באליפות, ועל רקע הדברים האלו לא ברורה התרומה של איווניר למונח "מכביזם"; העניין השני הוא העובדה שעל כל שנה שלו במכבי, נתן איווניר שנה אחת בקבוצה אחרת.

מכבי לא צריכה מכביסטים. היא צריכה מאמני כדורגל טובים. אברם גרנט לא בדיוק מכביסט, אבל הוא לקח שתי אליפויות במכבי. דרור קשטן ממש לא מכביסט, וזכה בדאבל עם מכבי. מכביסט או לא מכביסט, איווניר צריך להביא אליפות, אחרת בקיץ גולדהאר עשוי לדפדף גם אותו.