מנכ"ל קמטק: "אין לי ספק: בשנתיים הקרובות נגדל משמעותית"

יש חברות שרוכשות אחרות לאחר שהגיעו למסקנה כי הגידול האורגני שלהן נעצר. יש אחרות שנהנות מפעילות אורגנית משגשגת אך לא מסתפקות בה ורוכשות פעילויות נוספות, ויש חברות שפותחות את ארנקן בעיקר בעתות משבר - כשממש אין להן ברירה - ורוכשות בנזיד עדשים פעילויות שתוך כמה שנים הופכות לליבת עסקיהן.

קמטק (Camtek), אחת החברות הישראליות הוותיקות בשוק ההון האמריקני, נמנית עם הקבוצה האחרונה. שנה לאחר שהונפקה בימי הבועה העליזים, וכשהיא מנסה לשרוד את שנות המשבר הכלכלי הקודם, רכשה קמטק את Inspechtech הישראלית תמורת מיליוני דולרים בודדים, וכיום - כמעט עשור אחרי - פעילותה של האחרונה מהווה את עיקר הפעילות של קמטק.

שש שנים לאחר רכישת Inspechtech מצאה עצמה קמטק במצב דומה. משבר האשראי היכה בחברה, ובצוק העיתים פתחה שוב את ארנקה ורכשה שתי חברות שרכישתן הושלמה במהלך 2009, ושהחברה מקווה כי גורלן יהיה זהה לזה של Inspechtech.

"זמן משבר הוא הזמן הנכון לקנות", אומר רועי פורת, המנכ"ל הטרי של החברה, כשאנו מנסים לברר אם מדובר ביד המקרה או באסטרטגיה עסקית שלפיה רוכשת קמטק חברות בעתות שפל כלכלי. "You have to buy when it's low and sell when it's high", הוא מוסיף בראיון מיוחד ל"גלובס".

גבוה או נמוך, שוק ההון עדיין מתקשה להאמין כי שתי הרכישות האחרונות של החברה (פרטים בהמשך) אכן יתבררו כמוצדקות. מחיר המניה נקבע ביום שישי האחרון על 3.05 דולרים - שווי חברה של 89 מיליון דולר ועלייה של 22% בשנה האחרונה, אך כמעט ללא שינוי לעומת שווי החברה בימים שלפני פרוץ משבר האשראי.

לזהות פגמים בתהליך הייצור

קמטק, שזכתה במהלך השנים לכינוי "אורבוטק הקטנה", מפתחת מערכות אוטומטיות לבדיקה אופטית ממוחשבת (AOI - Automated Optical Inspection) של מעגלים משולבים על גבי פרוסות סיליקון של מוליכים למחצה (Semiconductor Wafers) ושל מעגלים מודפסים (PCB - Printed Circuit Boards). מערכות אלו מזהות פגמים בשלבים השונים של תהליכי הייצור בתעשיית האלקטרוניקה וכך משפרות את תפוקת הייצור.

בתחום הראשון מיועדות מערכות החברה לשימוש בשלבים הסופיים של ייצור השבבים (Back End). בשוק זה קיימת מגמה שלפיה השבב הופך לצפוף ומורכב יותר, ולכן הרגישות של פרוסות הסיליקון לפגמים גדלה, וכך גוברת הדרישה למערכות בדיקה אוטומטיות. בתחום השני, מגמת המזעור של רכיבים אלקטרוניים גורמת להגדלת צפיפות המוליכים והרכיבים על גבי המעגל המודפס ולעלייה במספר השכבות, ומכאן נוצר הצורך במערכות בדיקה. מעגל מודפס הוא הרכיב התשתיתי שמצוי כמעט בכל מוצר קצה אלקטרוני, דוגמת טלפון סלולרי.

היציאה מהמשבר, השימוש הגובר בטלפונים חכמים - דוגמת אייפון - והרה ארגון שבוצע בחברה, באו בשנה האחרונה לידי ביטוי בתוצאות החברה (ראו גרף). לאחר שלוש שנות הפסד רצופות, חזר הצבע השחור לשורה התחתונה של קמטק. "בעקבות המשבר הכלכלי קמטק הפכה לחברה בריאה, רזה וממוקדת יותר", אומר פורת, שנכנס לתפקידו באוגוסט האחרון לאחר ששימש בתפקידים שונים בחברה.

"אם לפני המשבר נקודת האיזון שלנו הייתה הכנסות רבעוניות של 20 מיליון דולר, כעת מדובר על 18 מיליון דולר, וזאת למרות שביצענו שתי רכישות. זו האינדיקציה הכי טובה ללקחים שהפקנו פוסט המשבר", מוסיף פורת.

ואכן, העתיד של קמטק תלוי בעיקר באותן שתי רכישות שביצעה, ושאותן מגדיר פורת כמנועי הצמיחה העיקריים.

בספטמבר 2009 רכשה קמטק את סלע הישראלית - שנמנתה עם פורטפוליו החברות של אלרון - תמורת תשלום עתידי של עד 9.5 מיליון דולר, שמותנה בתוצאות העתידיות של החברה. סלע פיתחה ציוד אוטומטי להכנת דגמים עבור SEM (Scanning Electron Microscope) ועבור TEM (Transmission Electron Microscope) בתעשיית המוליכים למחצה.

במילים קצת יותר קלות לעיכול, סלע עושה דבר די פשוט אך מהותי בתהליך הייצור של שבבים. בתהליך זה - באופן די שגרתי - מתגלות תקלות, והיצרן צריך לגלות איך הן נוצרו, ולתקן אותן תוך כדי התהליך. כדי לגלות את התקלה, יש צורך בשיוף השבב, והמכונות של סלע משייפות אותו עד שמתגלה מקור התקלה. סלע כבר התקינה 275 מכונות כאלו אצל יצרני שבבים.

"השוק של סלע מגלגל מחזור שנתי של 300 מיליון דולר, ולכן פוטנציאל הגידול בו הוא די משמעותי", אומר פורת. פורת מסרב להעריך איזה נתח שוק תיקח סלע וכמה זמן זה ייקח ("אפשר להתווכח על זה") אך מקווה כי הטכנולוגיה תנצח. "המכונות המתחרות בסלע פועלות על בסיס טכנולוגיית FIB (Focused Ion Beam) ואילו המכונה של סלע פועלת על בסיס טכנולוגיית AIM (Adaptive Ion Milling).

"AIM טומנת בחובה יתרון גדול יותר מכיוון שהיא מדקקת את דוגמת השבב לעובי של 20 ננומטר מבלי לפגוע בו, וכך משיגה איכות תמונה טובה יותר. המגמה המתמשכת של הקטנת רכיבי אלקטרוניקה והגדלת מורכבותם מגדילה את השוק הפוטנציאלי של סלע".

* אז מה כן עוצר בעדכם מלממש את אותו פוטנציאל?

"כשרכשנו את סלע לא היה לה מלאי של מכונות, ולקח לנו זמן להצטייד במכונות חדשות. לחלק מרכיבי המכונות יש זמן אספקה של תשעה חודשים, ולכן תהליך הייצור שלהן מאוד איטי. למרות זאת, אני מתחיל את 2011 כשיש לי ביטחון רב בטכנולוגיה של החברה. זו טכנולוגיה שביום מן הימים תתברר כנוק אאוט".

* ובכל זאת אין לך יכולת להעריך איזה נתח שוק תיקחו ותוך כמה זמן?

"לא, כי מדובר במוצר תחרותי בשוק שהוא חדש עבור קמטק".

ובעוד המכונה של סלע עושה את דרכה לעוד לקוחות מרוצים, הרכישה השנייה עדיין רחוקה מלהוכיח עצמה. כמה חודשים לפני רכישת סלע רכשה קמטק את Printar - סטארט אפ ישראלי שבעלי מניותיו התייאשו ממנו - תמורת סכום מקסימלי של 2.5 מיליון דולר. "ביום שבו רכשנו את Printar כל עובדיו קיבלו מכתבי פיטורים".

* ואתם בכל זאת האמנתם בו.

"כן, ורק ימים יגידו אם קיבלנו החלטה נכונה".

Printar פיתח שני קווי מוצר, והראשון הוא מסכת הלחמה - שכבה אפוקסית המכסה באופן סלקטיבי את המעגל המודפס בצבע ירוק וכך מונעת היווצרות של קצר חשמלי. הקו השני הוא לג'נד (Legend) - מכונה להדפסת כתוביות זיהוי על המעגל המודפס. Printar התקינה עד כה 45 מכונות לג'נד ברחבי העולם, ואילו מסכת ההלחמה מצויה עדיין בשלבי פיתוח.

פורת מקווה כי הניסיון של קמטק בתחום המעגלים המודפסים יסייע למוצר של Printar להפוך למסחרי. "הכישלון של Printar נבע מכך שהמכונה של החברה לא הצליחה להדפיס את הצבע על גבי המעגל המודפס במקום הנכון, מבלי לפגוע במקום שבו צריך להרכיב את השבב, וכאן קמטק נכנסת לתמונה. זו המומחיות שלנו".

* ומה הלוח הזמנים להשקת הפיתוח של Printar?

"יש לנו הערכה, אך בפעם הקודמת שנתתי הערכה כזו טעיתי, ולכן כרגע אני נזהר".

ואכן, בפעם שעברה כשנדרש להעריך מתי יחלו מכירות ראשונות של המוצר לעיל, הימר פורת על סוף 2010, אך הערכה זו התבדתה. "עכשיו אני צופה שבמהלך המחצית השנייה של השנה נתחיל למכור מסכות הלחמה ראשונות".

לבסוף, ממחיש פורת את השינוי שעברה קמטק דרך גודל השווקים שאליהם היא פונה. "פעם פנינו לשוק ששוויו הוא רבע מיליארד דולר, ואילו היום - דרך הרכישות - אנו פונים לשוק של מיליארד דולר".

* אך לא בטוח ששוק ההון מבין זאת.

"קטונתי מלהבין את השיקולים של המשקיעים. עד היום ביצענו את מה שהצהרנו עליו, ונמשיך לעשות זאת. לכן, אני מרשה לעצמי להגיד בצורה מפורשת - בשנתיים הקרובות נגדל באופן משמעותי ונשמור על שורה תחתונה חיובית".

"המיזוג עם אורבוטק כבר לא רלוונטי. לא לנו ולא לאורבוטק"

קשה לראיין את פורת מבלי ששמה של אורבוטק, העמיתה והמתחרה הישראלית, יעלה (ולאו דווקא מצדנו). זה למעלה משני עשורים ששתי החברות הללו מפלרטטות זו עם זו, והעובדה שחלק מעסקיהן חופפים גרמה לשתיהן לשבת לא פעם לשולחן המו"מ בניסיון למזג ביניהן. "אופציית המיזוג בין שתי החברות הייתה לא פעם באוויר", מודה פורת. "היו לא מעט שיחות בין שתי החברות ובחלקן אף השתתפתי", הוא מספר.

אורבוטק, שנסחרת כרגע לפי שווי 479 מיליון דולר (פי חמישה מהשווי של קמטק), מתמחה, בדומה לקמטק, בפיתוח מערכות AOI עבור קווי ייצור של מעגלים מודפסים, אך בשנים האחרונות - וגם בעקבות רכישת Photon Dynamics האמריקנית - גדלה פעילותה בפיתוח מערכות דומות עבור קווי ייצור של מסכים שטוחים.

"כיום מיזוג עם אורבוטק פחות מעניין את קמטק ואני חושב שהוא גם פחות מעניין את אורבוטק", מעריך פורת. "פעילות מערכות AOI עבור מעגלים מודפסים מהווה אצל אורבוטק כעשירית מסך הפעילות, ואילו אצל קמטק מדובר על נתח גדול יותר", הוא מסביר, ומוסיף כמעט באותה הנשימה כי "היה חכם למזג את שתי החברות לפני עשר שנים. עכשיו כבר לא".

* אז לאורבוטק אין כרגע מה לחפש בקמטק.

"נכון. יותר מזה. אני כבר לא רואה במערכות AOI עבור מעגלים מודפסים תחום פעילות שיש בו אפסייד. זהו תחום יציב, שימשיך להניב לנו תזרים מזומנים נאה, אך פוטנציאל הגידול בו אינו מהותי ולכן אני בונה את העתיד של קמטק על שתי הרכישות האחרונות שביצענו".

ולמרות שלאורבוטק כבר אין עניין בעמיתה הישראלית - לפחות לפי דברי פורת - עננה ממשיך לרבוץ מעל ראשה של קמטק. "התחרות מול אורבוטק אילצה אותנו להעביר את פעילות ההרכבה של אותן מערכות AOI לסין הרחוקה", מודה פורת. ואכן, לפני קצת פחות משנתיים העבירה קמטק פעילות זו לעיר סוג'ואו (Suzhou) שבמזרח סין. "רוב השקעות ההון בתחום המעגלים המודפסים נעשה בשנים האחרונות בסין, ולכן היה חשוב לנו להיות כמה שיותר קרובים ללקוחות שלנו", מסביר פורת.

"לפני עשר שנים היה די קשה להקים חברה כמו קמטק או אורבוטק, ואילו היום הרבה יותר קל. סף הטכנולוגיה בתחום של מערכות AOI עבור מעגלים מודפסים ירד, ואני מניח שביום מן הימים יקום מתחרה סיני שיהיה טוב לפחות כמו אורבוטק וקמטק, וישנה את פני המפה התחרותית בתחום".

* ולכן בחרתם להקדים תרופה למכה?

"כן. לא רצינו לחכות ליום שבו יקום מתחרה סיני, והחלטנו להפוך ולהיות שחקן סיני מקומי. זו הסיבה שהעברנו את הפעילות הזו לסין".

התביעה שמאיימת על קופת החברה

לקמטק יש כיום בקופה נכסים נזילים בשווי של 13.1 מיליון דולר - סכום צנוע שעלול להצטמק בקיץ הקרוב אם וכאשר תיאלץ החברה לפצות מתחרה בגין הפרת פטנט.

סיפור שהיה כך היה. לפני כחמש שנים תבעה את קמטק רודולף טכנולוגיות (Rudolph Technologies) - אחת ממתחרותיה האמריקניות - בטענה כי קמטק הפרה פטנט לאחר שחדרה לשוק מערכות הבדיקה עבור תעשיית המוליכים למחצה - שוק שבו לרודולף הייתה נוכחות דומיננטית. חבר מושבעים שהתכנס במיניאפוליס שבארה"ב קבע בתחילת 2009 כי קמטק אכן הפרה פטנט, וגזר עליה לפצות את רודולף בסכום של 6.8 מיליון דולר.

קמטק לא התייאשה וערערה לבית המשפט הפדרלי לערעורים שאמור לקבל החלטה בנידון בקיץ הקרוב. "זה די מגוחך שחבר מושבעים היה זה שגזר את דיננו, אך זה החוק בארה"ב", אומר פורת. "בבית המשפט הפדרלי, לעומת זאת, יושבים שופטים מומחים לדיני פטנטים, ולכן אני מקווה שבית המשפט יהפוך את החלטת חבר המושבעים".

אם תקוותו של פורת לא תתגשם, תיאלץ קמטק לפתוח את ארנקה, הרזה יחסית, ולשלוף ממנו 9 מיליון דולר בקירוב (כולל ריבית פיגורים). עבור חברה שבקופתה נחים רק 13.1 מיליון דולר לא מדובר בסכום פעוט - יהיה אשר יהיה השיפור בתוצאותיה הכספיות.

ואכן, קמטק זיהתה צורך זה, ובקיץ האחרון נטלה קו אשראי מבנק ישראלי בגובה של 11.5 מיליון דולר - 2.6 מיליון דולר מתוכו כהלוואה בנקאית שברובה החברה כבר עשתה שימוש, ואילו יתר הסכום - 8.9 מיליון דולר - הוא ערבות בנקאית בגין אותו פיצוי שאמורה החברה לשלם לרודולף.