חברת Prime Sense הישראלית, שדורגה במקום השני מבין החברות המבטיחות של "גלובס" וכן כאחת המועמדות להנפקה ראשונה בנאסד"ק, גייסה 50 מיליון דולר בשוק הפרטי מקרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית SilverLake, כך נודע ל"גלובס".
בראיון בלעדי ל"גלובס" ינון ברכה, מנכ"ל פריים סנס, אומר כי החברה צומחת במהירות, וגיוס ההון אפילו יאיץ את התהליך: "באמצע 2010, ארבע שנים לאחר גיוס ההון הראשון הגענו למצב שבו תזרים ההכנסות חיובי והחברה רווחית. כדי לצמוח באגרסיביות צריך לפעול באגרסיביות. כדי להוביל בשוק שלנו יש להמשיך לגדול, וזה עולה כסף".
מדובר בהשקעה ראשונה של קרן הפרייבט אקוויטי הענקית מארה"ב בחברת סטארט-אפ ישראלית. עד לאחרונה קרנות בגודל של סילברלייק, שמנהלות מיליארדי דולרים, לא הביעו עניין בחברות כמו פריים סנס בשל גודלן הקטן. לרוב קרנות אלה לא יכולות להשקיע סכומים הנמוכים מ-100 מיליון דולר, שכן חברות קטנות בדרך כלל לא מייצרות תשואה המתאימה לגודל הקרן, ומצד שני מצריכות כוח ניהולי. בנוסף, המודל שונה ממודל ההון סיכון המוכר בישראל. הקרן משקיעה בחברות לתקופה של בין שלוש לחמש שנים ומוכרת בשוק האמריקני כמשקיע פרייבט אקוויטי המעודד את החברות שלו לבצע אסטרטגיית צמיחה אגרסיבית, הכוללת רכישה ומיזוג של חברות אחרות.
"אפשר להגיע לנאסד"ק חסון או מרוט"
חמישה יזמים - אביעד מייזלס המכהן כנשיא החברה, אלכס שפונט, דמיטרי רייס, אופיר שרון וטמיר ברלינר - הקימו את פריים סנס בשנת 2005. ינון ברכה, מנכ"ל החברה, הצטרף בשלב מוקדם. מאז הקמתה פריים סנס גייסה 29 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון הישראליות ג'נסיס, ג'מיני ומקרן ההון סיכון האמריקנית קיינן ונצ'רס. הזרמת ההון הנוכחית יביא אותה לסך גיוסים של 79 מיליון דולר.
פריים סנס פועלת בתחומי המשחקים והמדיה האלקטרונית.שניים מהמייסדים הם גיימרים שביקשו לשפר את חוויית המשתמש ולהפוך את המשחקים לאינטואיטיביים וקלים יותר. על-ידי פיתוח של טכנולוגיה ושבב ייחודיים, מכשירים אלקטרוניים שונים יכולים "לתפוס" את העולם בתלת-ממד, ולפיכך להפוך ידידותיים יותר לשימוש. במילים אחרות, המוצרים האלקטרוניים מסוגלים לסרוק את המשתמש, וכך הוא יכול להפעילם על-ידי מחוות וללא שימוש בשלט.
הפוטנציאל עלה מהר על-פני השטח, ולמרות הזמנים הקשים בתעשייה, בתוך חמש שנים ועם הון מצומצם יחסית לחברות שבבים, פריימסנס הגיעה להישגים ולרווחיות.
* על-פי ההתנהלות של פריימסנס נראה שבקרוב היא זו שתתחיל לבצע רכישות. אתם מתכננים ללכת להנפקה בקרוב?
ברכה: "אנחנו ממשיכים באותו הקו מאז הקמת החברה. אפשר להגיע לנאסד"ק שרירי וחסון ואפשר גם להגיע מרוט; אפשר להמשיך לצמוח גם כחברה ציבורית, או להתמוטט ולגמור את האוויר אחרי כמה רבעונים. לשמחתי, הגיוס הנוכחי מספק את הצרכים של החברה בשלב הזה".
* ומה הם הצרכים האלה?
"אנחנו גדלים במהירות והצמיחה היא אורגנית. ההכנסות גדלות בהתאם. אנחנו מעסיקים כרגע 140 עובדים, ובשנה הבאה נעסיק עוד 80. אנחנו חברה מאוזנת ורווחית, אבל הגיוס הנוכחי מאפשר לנו לבחון גם אפשרויות של צמיחה לא אורגנית. לכן היינו צריכים את הכסף ".
* מה מתוכנן לשלב הבא?
"להביא את המוצרים שלנו לא רק לסלון הביתי, אלא גם למחשבים ניידים. בשלב מאוחר יותר נתרחב לכל מכשיר אלקטרוני כדי להפוך אותו ידידותי למשתמש".
פריים סנס מצויה בעיצומו של תהליך חדירה לשוק. הלקוח המרכזי שלה הוא מיקרוסופט, שהתקינה את הטכנולוגיה של פריים סנס בתוך המוצר Kinect, שמתחבר לקונסולת המשחק XBOX 360, כך שבעת המשחק מתאפשרים זיהוי תנועה ובקרה ללא שימוש בשלט.
שלושה הסכמים שת"פ חדשים
מלבד מיקרוסופט, פריימסנס משתפת פעולה מגוון חברות אלקטרוניקה עולמיות. בשבוע שעבר הודיעה החברה על הסכם שת"פ עם חברת המחשבים אסוס. "חתמנו איתם על פיתוח מערכת של מצלמה שתתחבר לטלוויזיה בסלון, ותאפשר שליטה בממשק המדיה של המחשבים WAVI Xtion", אומר ברכה, "הממשק החדש ישנה את חוויית השימוש המוכרת עד כה". השבוע הכריזה פריימסנס כי חתמה על הסכמי שת"פ גם עם חברות האלקטרוניקה הייסנס ו-Haier.
אבל למרות ההסכמים הרבים, מיקרוסופט הוא הלקוח הראשון והחשוב: "מיקרוסופט תכננה למכור מאות יחידות של הקינקט. מאז נובמבר היא מכרה מאות אלפי יחידות בכל יום. מיקרוסופט בעצם עשתה עם הקינקט מהפכה בשימוש, באינטראקציה של המשתמשים עם מכשירים אלקטרוניים".
* מה השאיפות שלכם לפריימסנס?
"אנחנו רוצים להיות חברה גדולה. בעקבות העסקה עם מיקרוסופט והשקת הקינקט אנחנו מכוונים לשליטה בפלח השוק של ה'סלון האינטראקטיבי'. כיום צריכים להשתמש בשלט, במקלדת, בעכבר, וזה מסרבל את השימוש.
"אנחנו רוצים לעשות לסלון הביתי את מה שמיקרוסופט עשתה ל-PC. היא זיהתה את הממשק שבין המשתמש למכונה, והפכה אותו לאינטואיטיבית ופשוטה לתפעול. זה בדיוק מה שפריימסנס עושה - טכנולוגיה שיכולה לשפר משמעותית את חוויית המשתמש, בעיקר במכשירי מולטימדיה".
ברכה מאמין שפריימסנס מתאימה להוביל את המהפכה כי היא יוצאת דופן: "החברות המתחרות בתחום שלנו מייצרות שבבים שיודעים לתכנן את החיישן באופן אופטימלי, אבל הן לא התעסקו במערכת האקולוגית סביב השבבים. אנחנו תכננו מערכת שונה במהותה. הצלחנו להתגבר על מכשול המחירים והביצועים הגבוהים, כך שמיקרוסופט הצליחה להוציא לשוק מכשיר בעלות של 149 דולר עם משחק. זו פריצת דרך משמעותית". <U82/>
סילברלייק ממשיכה לחפש ישראליות להשקעה
סילברלייק היא אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הגדולות שמכוונות לשוק הטכנולוגי בארה"ב. דיוויד רו, ג'ים דווידסון וגלן הצ'ינס הקימו אותה בשנת 1999, וכיום היא מנהלת 14 מיליארד דולר. כל המייסדים הם בעלי ניסיון עשיר בשוק הטכנולוגי האמריקני, בין שבתור יזמים, בכירים או נשיאים של חברות ענק.
הקשר של סילברלייק לחברה ישראלית נעשה בעקיפין בשנה שעברה, כאשר השקיעה בחברת spansion שרכשה בעבר את חברת סייפן הישראלית של בועז איתן. סילברלייק מינתה את יהודה דורון האחראי לשוק הישראלי. דורון פועל במסגרת קרנות המימון לחברות בשלבי הביניים Silver Lake Sumeru.
דורון הוא בעל ניסיון של 20 שנה של פעילות בשוק הטכנולוגי. בין השאר הוא אנג'ל פעיל, יועץ בענייני אסטרטגיה; הוא היה מעורב בעסקת הרכישה של HP את חברת בריסטול טכנולוגיות והקים בעבר את חברת התוכנה טקסל (Texel) שנמכרה לחברת אלקו. בחודשים האחרונים דורון סוקר את השוק המקומי במטרה למצוא חברות המתאימות לסילברלייק.
סילברלייק לא פרסמה את אסטרטגיית ההשקעות שלה, אך נראה שהיא תשקיע בשנה הקרובה בעד ארבע חברות טכנולוגיה ישראליות, סכומים שינועו בין 50 מיליון דולר ל=200 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
