פעמים רבות במהלך שנתיים האחרונות נשאלתי על מה אני מבסס את תחזיות העלייה שלי, למשל כאשר "כל" הנתונים הכלכליים "מצביעים" על הימשכות המשבר הכלכלי העולמי. כך, אני נשאל על החזקות מסוימות בתיק ש"לא מתיישבות" עם כותרת זו או אחרת, למשל מניות סיניות בעת העלאת ריבית בסין. לעיתים אני נשאל לדעתי על כלכלת מדינה כלשהי, מהלך כלכלי מסוים, הודעה של חברה או אף עתידה של ארה"ב.
אבל מהי דעה, לעומת מציאות, ומה חשיבותה? האם ניתן להרוויח בלי שתהיה דעה, ואולי חשובה רק דעת השוק המהוונת מציאות עתידית? כמה פעמים קראתם דעות ותחזיות שלא התגשמו? זה גרם לכם להפסיק לקרוא, להיבהל או להתלהב מאותם בעלי דעה מאכזבים?
היום אני מבקש לחדד כמה נקודות הקשורות במעטפת המנטלית-תודעתית של מודל קניון המניות.
לא חושבים, רואים
אתחיל בסוגיית התחזיות. נכון שיש לי מחשבות משל עצמי ביחס לנושאים רבים, אבל הן טיפה בים המחשבות העולמי. אז להניח שהן מפרשות את המציאות בצורה המדויקת ביותר? באמת תודה על המחמאה. כמו כן, תחזית שורית אינה תחזית אופטימית (למרות שהיא מייצרת אופטימיות) ותחזית דובית היא לא פסימית. גם רגש אינו מעורב בתחזיות. אז אם לא מחשבות אישיות ולא רגש, מה כן?
מודל קניון המניות מבוסס על תהליך של הרכבת פאזל, כאשר התמונה לא ידועה. חלקי הפאזל מגיעים מהמידענות הפיננסית, מהגרפים של המניות, הסקטורים והמדדים, ומורכבים על פי קווי היסוד של המודל. התמונה מתגלה ומשתנה מעצמה, ומה שחשוב לשאול זה 'מה אני רואה?'. הגרפים מראים לאן הולך הכסף, לאן נושב סנטימנט המשקיעים ומאיזה בלון יוצא האוויר. תהליך המידענות הפיננסית חושף הזדמנויות השקעה, מציף חברות מעניינות ומאפשר לגבש תובנות שניזונות ממקורות מגוונים. בסוף, מסתכלים על התיק כמכלול, ורואים אם הוא משקף בצורה מאוזנת את פוטנציאל הרווח הכלכלי.
תיק הקניון לא נמדד במדדי שארפ, ביטא, סטיית תקן וכדומה. עקרון הפיזור מוחל עליו באופן כללי והגיוני, אבל אינטואיטיבי. אחרי משבר הסאב-פריים הבנו שאינטואיציה והגיון בריא מנצחים מודלים שמנותקים מהמציאות. כל המדדים הסטטיסטיים הללו בודקים את העבר - איך הייתה סטיית התקן בעבר, מה היו הביצועים בעבר. אותנו מעניין לבחון האם התיק משקף היטב פוטנציאל הגלום בהווה.
בשביל לראות ולהבין את המציאות, יש לנקות כל הטיות ומחשבות וכמובן את האגו. בכל פעם שמחשבות נכנסות לתמונה, כמו למשל "הגירעון בארה"ב ימוטט את כלכלתה", היכולת לראות את האפשרות השנייה והשלישית נפגעת. לרוב, שוקי המניות רואים רחוק יותר מבעל מחשבה יחיד (תיאוריית ההמונים), ולכן חשיבותו של הניתוח הטכני בקבלת החלטות השקעה ומסחר גדלה דווקא בימים שהעולם עובר שינויים משמעותיים, שאת תוצאתם אין לנו יכולת לדעת.
גורו שהיה הוא לא גורו שיהיה
האם אתם חשים אכזבה מהגורואים הוותיקים של וול-סטריט, שנוטים למחזר את מרכולתם שמזמן פג תוקפה? האם העובדה שאדם מסוים צדק בתחזית של אירוע מסוים נותנת לתחזיותיו העתידיות סיכויים טובים יותר להצלחה? לא פעם מתפרסמים מאמרים שמראים כי הגורואים אינם "מובהקים סטטיסטית" לאורך זמן. אחת הסיבות היא שהגורו מתחיל להאמין יותר מדי בעצמו ובתחזיותיו, ומבטל את המציאות שסותרת אותן. קיטון באבטלה? "זה זמני", עלייה ברווחי החברות? "זה בגלל המטבע והמלאים", ירידה ב-VIX? "הוא עוד יעלה", וכך הלאה. נראה לפיכך, שסיכוייו של מי שצדק 'בגדול' להיות הכוכב של המשבר/הראלי הבא, נמוכים מאלו של מי שעמל כרגע על תהילתו הזמנית העתידית.
זה שהגורואים מקבלים זמן ושטחי מדיה, לא אומר שאנו חייבים לצרוך את המדיה הזו. עדיף לחפש את הקול החדש, אנשים שמתחילים להרהר על המציאות ממקום נקי, רענן ומקורי, המבוסס על ניתוח מגמות לתוך העתיד ולא על שכתוב העבר. מרדית' וויטני צפתה את המשבר הפיננסי גם בזכות אנשים שחשפו בפניה את התופעה, כשהיא הייתה קשובה/חכמה/נועזת לומר שהמלך הוא עירום. אבל, ברגע שאתה הופך להיות מומחה למלכים עירומים, אתה מאבד את תבונת הילד שבאמת מאפשרת לך לזהות מלך כזה.
הגורואים שלי היו ונשארו אלו שמנהלים כסף ומייצרים תשואות: וורן באפט בראשם, ועוד מנהלי קרנות מצליחים שמתראיינים בעיקר בבארונ'ס וחושפים את משנתם ואחזקותיהם. הם משלבים ניסיון, אינטואיציה וחשיבה עצמאית המוכוונות לשורה התחתונה. נמנים איתם גם בעלי עניין שקונים את מניותיהם, ואותם אנליסטים שבאמת מכירים את השוק שהם מסקרים ויכולים לתת רעיונות יצירתיים וביטחון פונדמנטאלי להשקעה.
הגורואים שלי הם גם ברק אובמה ובן ברננקי. פעמים רבות נשמעת ביקורת על האופטימיות שלהם ועל יכולתם לראות את המציאות, אבל המבקרים שוכחים דבר אחד: השניים הללו משפיעים על המציאות, כך שיכולתם "לראות" אותה טובה משל כולנו. בין מי שמנתח מציאות על סמך מספרי עבר ונתוני הווה, מי שמנתח אותה על בסיס פוטנציאל המעשים וההשפעה שלו עצמו - אני מעדיף את השני.
חולשה בצרכנות המחזורית
דוגמה למסחר על פי ראייה, הוא המהלך להקטנת האחזקה במניות הצרכנות המחזורית שבתיק הקניון. אלו קיבלו מקום רב בתיק בשל התאמתן לסיפור המסגרת וגם כי הסקטור היה חזק בהשוואה ל-S&P500. אבל, דווקא בעיצומה של תקופת הקניות, הנחשבת לשעתן היפה, הן החלו להיחלש. לכן, מכרנו מניות מהסקטור בעונת הקניות כדי לחסוך מעצמנו את תשואת החסר שלהן ולפנות מקום לסקטורים החזקים, לרבות ענף הפיננסים המתחזק. אז למרות שכתבתי לפני זמן מה שאני לא מתרגש מהסקטור, הגרף הכתיב לי הגדלת חשיפה.
עדיין, חיפשתי מניות עם "נשמה יתרה", משהו מיוחד לומר עליהן או ערך מוסף, ואלו המניות שדרכן הוגדלה החשיפה לפיננסים: NTSP, CBG, TROW, HIG, L.
זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician -CMT. יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.