כאל לא תתנגד לסליקה צולבת בכרטיסי דיינרס

כאללא תתנגד לפתיחת כרטיסי דיינרס לסליקה צולבת כחלק מהחקיקה החדשה לסליקה צולבת של כרטיסי אשראי. כך נודע ל"גלובס". דיינרס נמצאת בבעלות כאל (51%), וריבוע כחול שבבעלות דודי ויסמן (49%). בתגובה נמסר מכאל כי "החברה שוקלת את העניין וטרם התקבלה החלטה". מנכ"ל כאל הוא ישראל דוד והחברה נמצאת בבעלות דיסקונט והבינלאומי.

על פי הערכות, הרקע למהלך הוא הקושי הגובר והולך של כאל להסביר מדוע היא מתנגדת לפתיחת כרטיסי דיינרס לסליקה צולבת, בשעה שהיא פועלת באמצעות לוביסטים לפתיחת כרטיסי החברה המתחרה ישראכרט לסליקה צולבת. "הוא (ישראל דוד - ע.פ) מבין שאי אפשר לטעון שסליקה צולבת בישראכרט תסייע לתחרות ולעסקים קטנים, ובאותה נשימה להתנגד לסליקה צולבת בדיינרס", אמר בנקאי מנוסה.

שני יתרונות

במערכת הבנקאית מעריכים כי מול אובדן ההכנסות העתידי, רואים בכאל שני יתרונות לפתיחת דיינרס לסליקה צולבת: (1) הגדלת נגישות הכרטיס לבתי עסק נוספים, וכפועל יוצא מכך הגדלת השימוש בו. (2) פתיחת דיינרס תביא למצב שבו גם כרטיסי אמריקן אקספרס שבבעלות ישראכרט יחויבו בסליקה צולבת.

דיינרס נמצאת בנסיגה בשנה האחרונה; מספר הכרטיסים ירד ב-17% והגיע ל-187 אלף. זאת, בניגוד לצמיחה בענף כרטיסי האשראי. היקף השימוש בכרטיסי דיינרס עמד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 על 3.5 מיליארד שקל - ירידה של 10% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2009.

החוק להגברת התחרות בשוק כרטיסי האשראי ולסליקה צולבת מלאה של כרטיסי אשראי עבר לפני כמה שבועות את ועדת השרים לענייני חקיקה, וצפוי להגיע במושב הנוכחי לקריאה ראשונה בכנסת. לאחר מכן תדון בו ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן. ההמלצה העיקרית בהצעת החוק היא חיוב חברות כרטיסי האשראי לאפשר סליקה צולבת. כיום מתקיימת סליקה צולבת רק במותגים ויזה ומאסטרקארד.

הצעת החוק קובעת, כי מנפיק המחזיק 10% או יותר משוק כרטיסי האשראי ייחשב מנפיק גדול, ויחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו בכרטיסיו. הכרטיס היחיד שעומד בקריטריון זה הוא הכרטיס המקומי של ישראכרט (המחזיק 17% מהשוק), וזו הסיבה שהחוק מכונה "חוק ישראכרט". עם זאת, מותגים קטנים כאמריקן אקספרס (5.5% מהשוק) וכדיינרס (3.5% מהשוק) לא יחויבו על פי טיוטת הצעת החוק לאפשר סליקה צולבת. קידום החקיקה היא הצלחה מבחינת כאל ולאומי קארד, הואיל והיא פוגעת במתחרה ישראכרט, וצפויה להעביר הכנסות בסך 100 מיליון שקל בשנה מישראכרט אליהן. שתי החברות - ובמיוחד כאל - הפעילו לחץ רב ושכרו לוביסטים על מנת לקדם את החקיקה. ישראכרט מבחינתה התנגדה, ובמשך שלוש שנים הצליחה לעכב את החקיקה.