אתר האינטרנט TechLand של המגזין טיים.קום פרסם מיני-פרויקט חביב, שכותרתו "10 דברים שלא כדאי לכם לעשות בפייסבוק".
להלן "הרשימה השחורה":
1. לפרסם פוסט שבו אתה מתלונן עד כמה אתה שונא את העבודה שלך.
באתר מוזכר סיפורה העגום של ד"ר ג'ון טלבייט-סיפל, מורה בבית-ספר תיכון, שאולצה להגיש את התפטרותה אחרי שפרסמה סטטוס בפייסבוק שבו כינתה את הורי התלמידים בבית-ספרה "ארוגנטים וסנובים" - ואת התלמידים עצמם "שקיות חיידקים". במחי סטטוס אחד הפסידה המורה משרה של כמעט 100 אלף דולר בשנה.
2. להפגין תמיכה פומבית בשתיית אלכוהול לבני-נוער מתחת לגיל המותר על-פי חוק.
המשטרה, כפי שגילו כמה סטונדטים חסרי מזל מאוניברסיטת ויסקונסין-לה קרוס, מנחיתה קנסות הגונים על מי שמעלים לפייסבוק תמונות מפלילות. מורה (שוב מורה) פוטרה מעבודה לאחר שהעלתה תמונות שלה חוגגת - והרשימה ארוכה.
3. פרסום ראיות לבגידה בבת/בן-הזוג.
עורכי דין לענייני גירושים רוחשים ברשתות החברתיות. לפי סקר שהתפרסם לאחרונה בארה"ב, 81% מהם אף צוברים ראיות דרך פייסבוק.
4. לעדכן סטטוס תוך ביצוע שוד.
תתפלאו, אבל גם זה קרה. פושעים, מתברר, לא עומדים בפיתוי - ועושים לוג-אין לפייסבוק מתוך הבית שאליו פרצו. לא חכם.
5. לבקש עזרה בשיעורים בפייסבוק - ולהעתיק את התשובות שתקבל.
הטיפשות האנושית היא כנראה אינסופית. וכך, תלמידים מבקשים סיוע מחבריהם בפייסבוק, פעולה שאין כמובן חוק נגדה - אבל מעתיקים ומגישים ללא שינוי את התשובות המוצלחות שהתקבלו על הקיר שלהם. בנוסף לאלה קיימים כמובן גם מעתיקני הוויקיפדיה - זן אידיוטי לא פחות.
6. לפרסם תמונות עירום של האקס/ית.
אהוב עזוב מניו-זילנד נידון ל-4 חודשי מאסר בדיוק על זה. לא עזר לו התירוץ שהעלאת התמונות לרשת נעשתה מתוך שכרות וקנאה.
7. לסחוט אנשים דרך פייסבוק.
אנתוני סטנסי בן ה-18 נידון ל-15 שנים בכלא, לאחר שהורשע בסחיטת נערים באמצעות הרשת. הוא התחזה לבחורה, שידל כמה ממכריו לשלוח לו תמונות עירום נועזות שלהם - והתחיל לסחוט אותם. העקבות האלקטרוניים שהותיר אחריו לא הותירו לו שום סיכוי.
8. ליידע את כולם שלא תהיה בבית זמן מה.
גם הגנבים סורקים את פייסבוק כדי לבדוק מתי אתה, כן אתה, תצא לבלות. אשה מווירג'יניה שדיווחה בפייסבוק כי היא יוצאת לקונצרט - נשדדה. אין צדק בחיים.
9. להתפאר בכל המוצרים היקרים שזה עתה קנית.
ראו הסבר בסעיף 8...
10. להודות בפשע חמור מעל דפי פייסבוק.
בטיים.קום מביאים דוגמה לסטטוס שכותבו מודה למעשה בהריגת הומלס ואף מתייעץ על הקיר עם חבריו מה לעשות, האם לקבור אותו וכולי. כשאחד החברים מייעץ לו לצלצל למשטרה, הדביל עונה: "לא, אני לא מסוגל ללכת לבית סוהר!" תקשורת פייסבוקית כזו תקפה כראיה בבית המשפט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
