חזי חרמוני ומשקיעים נוספים פנו בתחילת השבוע לדירקטוריון דקסיה ישראל, והגישו הצעה בכתב לרכוש מניות שאינן סחירות בשיעור המשקף 4% ממניות ההצבעה ו-1.5% מההון. זאת תמורת 9.75 מיליון שקל ולפי מחיר של 77 שקל למניה. שיעור המניות המבוקש לרכישה הוא השיעור המרבי שניתן לרכוש כדי לא לחרוג ממגבלת ההחזקות המרבית המותרת בבנק, ללא קבלת אישור בנק ישראל (4.99% מהמניות).
חרמוני, לשעבר מנכ"ל תדיראן קשר, ביקש מדירקטוריון דקסיה להעביר את ההצעה לידיעת בעלי המניות, אולם ראשי דקסיה ישראל דחו את הפנייה והודיעו לחרמוני כי "הם אינם עוסקים בנושאים מסוג זה ומן הראוי שיפנה לבעלי המניות באופן ישיר". בנק דקסיה לא הוציא דיווח רשמי בעניין ההצעה שקיבל.
דקסיה ישראל נמצא בבעלות קבוצת דקסיה הצרפתית/בלגית (DCL) (65%). הבנק מתמחה באשראי מוניציפלי ומנוהל על-ידי דוד קאפח. מבנה המניות של דקסיה ישראל כולל חמישה סוגי מניות עם זכויות הון והצבעה שונות: מניות הון סחירות, מניות הון לא סחירות ושלושה סוגים של מניות המקנות זכות למינוי דירקטורים. מבנה זה מקפח את בעלי המניות שאינם בעלי השליטה. ברם, למרות הצהרות בעניין, דקסיה לא פעל עד היום להשוואת זכויות.
"ההצעה היא צעד טקטי"
"ההצעה שהגשתי לרכישת המניות היא צעד טקטי שנועד לגרום למהלך של השוואת הזכויות במניות הבנק. מהלך זה הוא באינטרס של בעלי השליטה וגם של מחזיקי המניות האחרים, כמו מרכז השלטון המקומי שמחזיק בנכס של עשרות מיליוני שקלים כאבן שאין לה הופכין", אמר חרמוני ל"גלובס".
לאחר שירכוש את המניות שביקש ויגרום להשוואת הזכויות, בכוונת חרמוני לפעול לכך שבנק הודי ירכוש את השליטה בבנק דקסיה וייכנס לפעילות בישראל. "המהלך האסטרטגי הוא להביא בנק הודי לארץ. יש התעניינות של גורמים בנקאים בהודו שרוצים להיכנס לישראל ורכישת דקסיה הוא אופציה טובה כמו כל אופציה אחרת. עסקית זה נכון וזה מעניין את ההודים", אמר חרמוני, ואישר כי עד כה הבנק ההודי טרם הגיש הצעה לקבוצת דקסיה העולמית לרכישת דקסיה ישראל. חרמוני סירב לחשוף את שמו של הבנק ההודי.
רוצה לצאת מישראל
בנק דקסיה נמצא על המדף זה זמן רב. כבר ביוני האחרון חשף "גלובס" כי קבוצת דקסיה העולמית החלה במגעים עם בנקים ישראליים למכירת דקסיה ישראל, על רקע רצונה לצאת מפעילותה בישראל. אז נערכו גישושים עם מזרחי-טפחות ועם בנק ירושלים, אך המו"מ לא התקדם מעבר לכך.
יציאת דקסיה מישראל היא חלק מהתייעלות קבוצת דקסיה בעקבות המשבר, והתמקדותה במדינות הליבה אשר ישראל אינה נמנית עמן. קבוצת דקסיה הולאמה בספטמבר 2008 על-ידי ממשלות צרפת ובלגיה, לאחר שעמדה בזמן המשבר לפני פשיטת רגל. סיבה נוספת למכירה היא לחצים פנימיים בתוך בלגיה להפסיק את פעילות דקסיה בישראל, על רקע פוליטי.
דקסיה הוא בנק זעיר עם סניף אחד, המתמחה באשראי בסקטור המוניציפלי. סקטור זה מהווה 88% מהאשראי שנותן הבנק. דקסיה מוביל את תחום האשראי לרשויות מקומיות עם נתח שוק של 38% לפני הפועלים (32%) ובנק לאומי (23%), ובשנים האחרונות הגדיל מאוד את נתח השוק שלו בתחום המוניציפלי, תוך ניסיון להתרחב למימון תשתיות.
הרווח של דקסיה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 עמד על 50 מיליון שקל, והתשואה על ההון הייתה 12.3%. לדקסיה כאמור תלות בעייתית במגזר אחד (רשויות מקומיות), אשר בו התחרות גדלה והולכת. כפועל יוצא נאלץ הבנק להחזיק הלימות הון גבוהה מאוד של 22.9%, בהשוואה ל-13.5% שהוא הרף המינימלי שנקבע לבנק על-ידי בנק ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
