פרויקט דירות היוקרה "נוף ציון" שבמזרח ירושלים יישאר בידיים יהודיות. בעלת הפרויקט, חברת דיגל , פרסמה אתמול (ד') את תוצאות ההצבעה של מחזיקי האג"ח, שנדרשו להכריע בין הצעת קבוצה שמובילים רמי לוי ושותפו היהודי-אוסטרלי קווין ברמייסטר, לבין זו של איש העסקים הפלסטינאי בשאר אל מסרי. רוב מוחץ של גופים מוסדיים תמך במכירה לקבוצת לוי-ברמייסטר, ואף לא אחד מהם תמך במכירה לאל מסרי, הגם ששתי ההצעות נקבו בתשלום דומה למחזיקי האג"ח.
ההכרעה הברורה הושגה לאחר שבועות של לחץ מצד פעילי המגזר הדתי-לאומי, שאף איימו במשיכת כספים מגופים מוסדיים שיתמכו במכירת החברה לפלסטיני, כמו גם מבנק לאומי המממן את פרויקט נוף ציון. ברמייסטר (Bermeister), כפי שנחשף שלשום ב"גלובס", פעיל בתחום הטכנולוגיה והיה ממייסדי תוכנת שיתוף הקבצים קאזה.
לוי עצמו הפך בימים האחרונים (אם לשפוט על-פי הטוקבקים באינטרנט) ליקיר המגזר הדתי-לאומי, כשנחלץ לעזרתו ברכישת הפרויקט הבעייתי. בשיחה עם "גלובס", התייחס לוי, חבר מועצת העיר מטעם סיעתו של ראש העיר ניר ברקת, לעניין, ואמר כי "אני ירושלמי ואוהב ישראל, שמשקיע לא מעט כסף בנדל"ן בירושלים. אנשים אוהבים את זה שאני בונה ועושה בירושלים, ואני שמח שהם מפרגנים.
"אני מאמין שאם אני מבצע משהו בצורה אמינה וביושר, אין סיבה שהוא לא ייצא לפועל. כשנגמור את הפרויקט הוא יהיה שווה כ-120 מיליון שקל, ואני מאמין שבכל מקרה נרוויח ממנו".
"הכסף היהודי ניצח הפלסטיני"
מאבק השליטה בחברת הנדל"ן דיגל, שבשליטת יהודה לוי ומאיר שמיר, נפתח בחודש שעבר לאחר ש"גלובס" חשף את זהותו של אל מסרי, המיוצג בידי עו"ד דב ויסגלס. בתחילה, כשעוד היה גורם אנונימי, הביעו מחזיקי האג"ח תמיכה בהצעתו להשקעה בחברה, שכללה תשלום של 60 אגורות לכל 1 שקל ע.נ אג"ח (סך הכול 36 מיליון שקל). בהמשך, הם הסיטו את תמיכתם להצעה נגדית שהתארגנה בתוך מספר שבועות.
עוד לפני הרכישה האחרונה, פורטפוליו הנדל"ן של רמי לוי בירושלים אינו זניח, ושוויו מתקרב ל-400 מיליון שקל. בבעלותו מספר קרקעות בבירה, המיועדות ברובן למגורים (יותר מ-400 יחידות דיור בסך-הכול) וממוקמות בין היתר בגבעת המטוס, דרך חברון ומתחם הרכבת.
ישראל זעירא, מנכ"ל חברת "באמונה", המתמחה בשיווק נדל"ן לציבור הלאומי-דתי בכל רחבי הארץ ואשר נטלה חלק פעיל במאבק על דיגל, מסר היום כי "הכסף היהודי ניצח את הכסף הפלסטיני. הצלחת קבוצת המשקיעים שגייסנו לרכוש את האג"ח של דש איפקס, סללה את הדרך להצלת הפרויקט כולו מנפילה לידי הפלסטינאים".
דש איפקס, בית ההשקעות שבשליטת אלי ברקת (אחיו של ראש עיריית ירושלים), היה עד אתמול מחזיק האג"ח הגדול בדיגל - 20 מיליון שקל ע.נ. - כשליש מסדרת האג"ח.
אתמול מכר בית ההשקעות לנציגי המגזר הדתי-לאומי אג"ח בהיקף של 13 מיליון שקל לפי 60 אגורות ל-1 שקל ע.נ., מחיר דומה לזה שיקבלו המחזיקים בהסדר החוב הצפוי בדיגל. על פי ההערכות הרוויח דש איפקס, שאסף את האג"ח במחירי שפל, עשרות אחוזים על ההשקעה. כעת נדרש הסדר החוב גם לאישורו של בנק לאומי, לו חייבת דיגל כ-80 מיליון שקל. המסגרת מאבק השליטה בחברה החליפו בשבועות האחרונים ידיים כ-20% מהאג"ח של דיגל, ומחירה טיפס כמעט פי 6 מהשפל של דצמבר 2008.
דיגל נקלעה למשבר קשה והיא אינה עומדת בהחזר החובות לנושים. הפרויקט העיקרי שלה הוא "נוף ציון" שבמזרח ירושלים, ודיגל נכשלה בפיתוחו.
הגירעון בהון העצמי של דיגל עומד על 18 מיליון שקל, ובדוחותיה הכספיים מתנוססת הערת "עסק חי", לאחר שאת המחצית הראשונה של 2009 היא סיימה עם הפסד של כ-12 מיליון שקל.
רמי לוי - בקרוב באינטרנט
עם שוך הרעש סביב פרשת דיגל, מתפנה לוי להתייחס גם לעתיד רשת הקמעונאות שלו, שעושה בימים אלו צעד נוסף בהתפתחותה, עם הרחבת היצע המוצרים וכניסה לנישות חדשות.
בראש התכניות ניצב תחום הביטוח, במסגרת זו הוא חבר לשלמה ביטוח של שלמה שמלצר והחל לשווק ביטוחי רכב ודירה, וכן תחום הסלולר, שם הוא מתכנן להפוך למשווק של חברת פלאפון הרוכש ממנה שירותים ומוכר אותם לצרכנים.
ניסיונות ההתמודדות של רשתות קמעונאות המזון הגדולות מול המהלכים של לוי אינם דבר חדש, ותכניותיו האחרונות ודאי מוסיפות להן סיבות לדאגה.
עם מחזור מכירות שנתי המהווה 12%-20% ממכירות שתי הרשתות המובילות - שופרסל ורבוע כחול - רשת הקמעונאות של לוי רחוקה מלרשת את מקומה של אחת מהן מבחינת נתחי שוק. ואולם, המגמה החיובית העקבית שמציגה הרשת בדוחותיה הכספיים רבעון אחרי רבעון בוודאי מדירה שינה מעיניהן של ענקיות הקמעונאות, ובעוד הוא מצליח לשרשר לרווח הנקי כ-5% מהמכירות שלו, הרווח הנקי ברשתות הגדולות מהווה בין 1% ל-3% מהמחזור.
מנגד, ההתרחבות המואצת עלולה להגדיל את הוצאות הרשת בהיקף משמעותי, ולשחוק את הרווחיות שלה. אחד היתרונות של לוי במבנה הרשת הנוכחי שלו, בהשוואה לרשתות הגדולות, טמון ביעילות התפעולית ממנה הוא נהנה, בזכות צוות עובדים מצומצם. ואכן, הוא בולט לאורך תקופה לא קצרה עם שיעורי רווחיות תפעולית של יותר מ-7% מהמכירות, בעוד המתחרות שלו מתקשות להגיע ל-5%.
לוי אינו מודאג מכך. "ככל שמחזורי הפעילות שלי יגדלו, אחזק את העסקים שלי וארוויח יותר כסף", הוא אומר. "המחשבה הזו שהגדלת הרשת תקטין את הרווחיות, היא שגויה, ועלויות התפעול דווקא יהיו יותר נמוכות. עד 30 חנויות אין צורך בכלל להגדיל את הוצאות ההנהלה והכלליות. מעבר לכך, המטה לא יגדל בצורה משמעותית. אבל גם אם אכפיל את כמות העובדים אצלי במטה (הכולל היום 20-30 עובדים, א.ל.), לא תיגרם מכך פגיעה ברווחיות התפעולית.
"הרשת שלי לא משקיעה במטה, והוא מאוד מצומצם. ברגע שאני מקים חנות, הרווחים ממנה מכסים את עלויות התפעול, ואף יותר מזה. וכמה שאני גדל יותר, אני יכול לבקש מהספקים מחירים נוחים יותר ולשפר גם את הרווחיות הגולמית שלי".
במקביל לפתיחת הסניפים החדשים, לוי החל לאחרונה לגשש גם בזירה האינטראקטיבית, והפעיל תכנית פיילוט למכירות מקוונות באזור צפון תל אביב.
גם בהקשר זה לוי הודף את הטענות על גידול אפשרי בהוצאות, ורואה בכך צינור נוסף להגדלה משמעותית של מחזורי הפעילות ללא קפיצה בהוצאות התפעול. "זה פרויקט לא פשוט, אבל בגלל זה התחלתי בקטן, בלי להשקיע מיליארדים. בתור אחד שבא מלמטה, אני משתדל להתחיל כל דבר הכי קטן והכי יעיל שאפשר, וכך גם פה", הוא אומר.
"אני מאמין שתוך 10 שנים כ-20% ממכירות המזון יהיו באינטרנט. אנחנו עכשיו לומדים את הבעיות שיכולות להיווצר בסניפים, ואחרי שנסיים את הפיילוט, עם כל התקלות שנגלה והלקחים שנפיק, אדע טוב יותר איך להפעיל אותו".
גם כיום, כשהרשת שלו שווה 1.5 מיליארד שקל, לאחר שהמניה קפצה פי 3.5 מאז הונפקה במהלך 2007, והחזקותיו של לוי בה מתקרבות למיליארד שקל, הוא סבור כי המחזיקים ימשיכו ליהנות גם בעתיד מעליית ערך. לדבריו, "הציבור מחזיק המניות שמגיע לחנויות שלי, רואה איך אני מתנהל ומאמין בי. לפי רמות המכפילים והרווחיות, אני מקווה שעוד יש לנו לאן לצמוח. אם אצליח להכפיל את מחזורי הפעילות אצלי, ואצליח להגדיל גם את הרווח באותם מכפילים, שווי החברה יגדל. לא אני המצאתי את זה, ככה עובדת הבורסה. אני לא מסתכל על כמה אני שווה, אלא על מה שאני עושה כל יום. נשארתי אותו רמי לוי מאז שהתחלתי את העסק".
נאמן חברת נידר דורש שכ"ט של 9 מיליון ש'
הנאמן של חברת נידר שקרסה, עו"ד אמיר ברטוב ממשרד ליפא מאיר, דורש שכר טרחה של 9 מיליון שקל, נוסף לשכ"ט של 1.8 מיליון שקל שדורש הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) מקופת חברת הנדל"ן שקרסה.
הנושים העיקריים, מחזיקי האג"ח (150 מיליון שקל) ובנק לאומי (80 מיליון שקל), אמורים לחלוק ביניהם את היתרה המוערכת, כ-40 מיליון שקל. מחזיקי האג"ח של נידר התכנסו היום כדי לדון בהסדר חוב חדש שהוצע להם, וכולל את השכ"ט הגבוה.
קריסתה של נידר בקיץ 2008 הייתה הסנונית הראשונה שבישרה לא את בואו של האביב, אלא מבול של חברות נדל"ן שלא יעמדו בהחזר החובות לנושים. זיכרון הדיפולט האחרון בשוק ההון היה אז של חברת חפציבה שקרסה שנה לפני כן. בני משפחת רחמין ניצלו את הגאות לגיוס הון בקלות ומשכו משכורות חודשיות של יותר מ-100 אלף שקל.
נידר, שהייתה בשליטת משפחת רחמין, נקלעה להקפאת הליכים, ומרבית נכסיה מומשו. אחד מהם הוא הקרקע בפרויקט הולילנד, בשטח של 9 דונם המיועדת לבניית 265 יחידות דיור וכ-1,600 מ"ר מסחר. הקרקע נמכרה בפברואר 2010 לרמי לוי ולשותפתו חברת האוטובוסים דן, תמורת 145.5 מיליון שקל במזומן. הפרויקט עשוי להניב להם הכנסות של 400-600 מיליון שקל.
יאיר רחמין, ששימש יו"ר ומנכ"ל החברה, דחה על הסף את סימני האזהרה הרבים שהיו, ושלושה חודשים בלבד לפני שהחברה ביקשה הקפאת הליכים, אמר ל"גלובס": "לציבור אין ממה לחשוש. מחירי הקרקע שרכשנו לא יכולים לרדת. מי שמכר את האג"ח לא ביצע אנליזה טובה של החברה ומי שבדק יכול להיות שקט ובטוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
