"ניו-יורק טיימס": וירוס הגרעין נוסה בכור בדימונה

תולעת סטאקסנט, שחיבלה במאמצי הגרעין של איראן ודחתה בכמה שנים את יכולת האיראנים לייצר נשק גרעיני, היא מיזם אמריקני-ישראלי משותף. בשנתיים שחלפו, שימש הכור הגרעיני בדימונה אתר הניסויים של התולעת. כך מגלה היום (א') "ניו יורק טיימס", על סמך דיווחים של מקורות צבאיים ומודיעיניים.

מאחורי גדרות התיל של הכור בדימונה, אומרים המומחים, הפעילה ישראת צנטריפוגות זהות למעשה לחלוטין לאלה שפועלות עתה במרכז הגרעיני של נטאנז, מרכז מאמצי העשרת האוראניום של פרוייקט הגרעין האיראני. הצנטריפוגות הזהות האלה שימשו מעבדה לבחינת היעילות של תולעת סטאקסנט, תכנית מחשב הרסנית שככל הנראה הוציאה מכלל פעולה כ-20% מהצנטריפוגות בנטאנז וסייע לעכב, אם כי לא לחסל, את יכולתה של איראן לייצר את הנשק הגרעיני הראשון שלה.

"כדי לבחון את יעילות התולעת, יש צורך להכיר את המכונות (שהתולעת מיועדת להשמידן)", אמר ל"טיימס" מומחה אמריקני למודיעין גרעיני. "הסיבה לכך שהתולעת היתה כל יעילה היא, שהישראלים ניסו אותה".

למרות שגורמים רשמיים בישראל ובארה"ב סרבו לתת הצהרות פומביות על מה שמתרחש בדימונה, יודע העיתון לספר שפעילויות שם, וכן מאמצים מקבילים בארה"ב, הן חלק מהרמזים הברורים והחדשים ביותר לכך, שהתולעת נולדה בפרוייקט אמריקני-ישראלי משותף, שנועד לחבל בתכנית הגרעין האיראנית.

בשבועות שחלפו, אמרו מאיר דגן, שמסיים את תפקידו כראש המוסד, ושרת החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון, כי מסתמן עיכוב של כמה שנים במאמצי איראן לפתח נשק גרעיני. קלינטון ייחסה את העיכוב לסנקציות על איראן, שפגעו ביכולתה להשיג רכיבים לפרוייקט ושיבשו את עסקיה ברחבי תבל.

דגן אמר בכנסת, שאיראן נתקלה בקשיים טכנולוגיים שעשויים לדחות את ייצור הפצצה הגרעינית הראשונה שלה עד 2015. הערכה זו היא שינוי חד בהשוואה להערכות קודמות של ישראל, שטהראן כבר נמצאת על סף הייצור של נשק גרעיני.

הגורם היחידי הגדול ביותר שגרם להשהיית התהליכים בפרוייקט האיראני הוא ככל הנראה סטאקסנט, שה"טיימס" מגדיר אותה כ"נשק הקיברנטי המתוחכם ביותר שפותח אי פעם".

מומחים בארה"ב ובאירופה, שבחנו את התולעת, מתארים אותה, לפי העיתון, כסבוכה, וגאונית, יותר מכל תכנית שהיה אפשר להעלות על הדעת מאז שהיא החלה להופיע בחלל הקיברניטי באמצע 2009. תעלומות רבת נותרו בעינן, כשהחשובה בהן היא מי בדיוק תכנן את התולעת, אם כי נראה שיש לה כמה אבות בכמה יבשות. בכל זאת, בעקבות הדיגטיליים שהיא הותירה מאחוריה, טמונים שברירי ראיות מעניינים.

החברה הגרמנית "סימנס" שיתפה פעולה עם המעבדה הלאומית של איידהו, יחידה של משרד האנרגיה האמריקני, בפרוייקט שנועד לגלות נקודות תורפה במערכות ביקורת למכונות תעשייתיות, שהחברה מוכרת לגופים ברחבי תבל. שיתוף פעולה זה התרחש ב-2008. מתברר שסוכנויות מודיעין אמריקניות גילו כי מערכת הבקרה האלה הן ציוד מרכזי במערכות העשרת האוראניום של איראן.

"סימנס" אומרת, שתכנית שיתוף הפעולה עם המעבדה הלאומית של איידהו היתה חלק ממאמץ שגרתי לאבטח את מוצירה מפני התקפות קיברנטיות. אבל הפרוייקט המשותף עם סימנס נתן לאמריקנים הזדמנות לחשוף נקודות תורפה חבויות היטב במערכות סימנס שנמכרו לאיראן.

הצנטריפוגות משסעות עצמן לגזרים

לפי ה"טיימס", בתולעת יש שני רכיבים מרכזיים: האחד נועד לתת הוראה לצנטריפוגות האיראניות להסתחרר באופן פרוע, בלי שמפעיליהן יוכלו לשלוט עליהן. הרכיב האחר נראה כאילו נלקח מתסריט הוליוודי: התולעת מקליטה בחשאי מה שנראה כפעילות נורמלית של הצנטריפוגות, ואז היא משדרת את הפעילות ה"נורמלית" הזו למפעילי הצטנריפוגות, כך שהם יתרשמו שהכל כשורה במפעל ההעשרה, בעוד שלמעשה הצנטריפוגות משסעות עצמן לגזרים.

רשמית, מסרבים פקידים אמריקניים וישראליים אפילו להגות את השם "סטאקסנט", אומר ה"טיימס". אבל פקידים ישראליים מחייכים מאוזן לאוזן כאשר שואלים אותם על הנזקים שהסבה התולעת לתכנית הגרעין האיראנית. גארי סאמור, האסטרטג הראשי בממשל אובמה למאבק בכלי נשק להשמדה המונית, סרב להתייחס ישירות לשאלה על התולעת, אך הוסיף בחיוך: "אני שמח לשמוע שלאיראנים יש בעיות עם הצנטריפוגות שלהם, וארה"ב ובעלות בריתה עושות כל מה שביכולתן כדי לסבך לאיראנים את החיים עוד יותר".

פקידי רשות אמריקניים אמרו באחרונה ל"טיימס", כי לדעתם הכשלונות שנחלה איראן בתכנית הגרעינית שלה לא זכו לדיווחים מלאים במערב.ייתכן שזו הסיבה לכך שקלינטון נתנה פומבי להערכתה על העיכובים בתכנית האיראנית במהלך ביקורה במדינות המפרץ בשבוע שעבר.

לדברי כמה מדעני מחשבים, מומחים להעשרה גרעינית ופקידי רשות לשעבר, המירוץ החשאי לפיתוח התולעת היה פרוייקט משותף בין האמריקנים לישראלים, עם עזרה מסוימת, ביודעין או שלא ביודעין, מהגרמנים והבריטים.

הפרוייקט הכה את שורשיו הפוליטיים הראשונים בחודשים האחרונים של ממשל בוש. בינואר 2009, דיווח ה"טיימס" שהנשיא בוש נתן אור ירוק לתכנית חשאית לפגוע במערכות האלקטרוניות ומערכות המחשבים סביב נטאנז. ברק אובמה, שקיבל דיווח על הפרוייקט עוד לפני שנכנס לבית הלבן, נתן הוראה להחישו לאחר שהושבע. כך עשו גם הישראלים, לדברי גורמים רשמיים. ישראל חיפשה זה מכבר דרכים לשתק את יכולתה הגרעינית של איראן בלי להסתכן בהוקעה או במלחמה, שהיתה עלולה להתחולל בעקבות מבצע צבאי נגד המתקנים האיראניים.

לפני כשנתיים, כאשר ישראל סברה שהפיתרון היחידי חייב לשאת אופי צבאי, היא פנתה לבוש בבקשה שיספק לה פצצות חודרות בונקרים ונשק אחר. פקידים ישראליים אמרו אז לממשל בוושינגטון שהתקפה אווירית תביא לדחיית היכולת הגרעינית של איראן בכשלוש שנים. ממשל בוש דחה את הבקשה.

עתה עולה, לפי הצהרתו של דגן, שישראל סובבה לאיראן את השעון אחורה בשלוש שנים, כפי שהיתה עושה הפצצה אווירית.

ראלף לנגלר, מומחה לאבטחת מחשבים מהמבורג, שניתח את התולעת, אמר כי מתכנניה דאגו לכך שהיא תיכנס לפעולה רק כאשר תאבחן קונפיגורציות מסוימות של מערכות בקרה, שקיימות רק במפעלים להעשרת אוראניום. עובדה היא, שסימנטק, חברה לאבטחת מחשבים מסיליקון ולי, גילתה את "סאטקסנט" במערכות מחשבים בהודו, באינדונזיה ובמדינות אחרות, אך התולעת לא גרמה שם כמעט שום נזק. "התוקפים עשו מאמצים רבים כדי לוודא שהתולעת תפגע רק במטרות המיועדות שלה; זו היתה עבודה של צלף", אמר לנגלר. "ניתוח של התכנית מראה שהיא נועדה להשמיד את מטרותיה באופן הנחוש ביותר, כמו במבצע צבאי".

לא ברור כיצד השיגה ישראל את הצנטריפוגות הזהות לאלה שבידי איראן (צנטריפוגות מהדור הראשון, שתוכננו בהולנד בשנות ה-70, נגנבו ע"י מטלורגיסט פקיסטאני, א.ל. חאן, והועברו לפקיסטאן, שם שימשו בסיס לפיתוח נשק גרעיני). האם היא השיגה אותן באירופה, באמצעות הרשת של חאן (שמכרה את הצנטריפוגות בשוק השחור לאיראן, לוב וקוריאה הצפונית), או בדרך אחרת? איש לא יודע. אך מומחים גרעיניים אומרים, שצנטריפוגות אלה ניצבות, שורות שורות, בכור בדימונה.

"הצנטריפוגות האלה מהוות מזה זמן רב חלק חשוב מהקומפקלס (בדימונה)", אמר ל"טיימס" ד"ר אבנר כהן, אקדמאי ישראלי שפועל בארה"ב ושמתמחה בתכנית הגרעין הישראלית. לדבריו, המודיעין הישראלי ביקש מאנשי הכור בדימונה שיצאו לגימלאות לסייע במאבק נגד תכנית הגרעין האיראנית.

"אין לי מידע ספציפי (על התולעת)", אמר כהן. "אבל אני רואה חותמת ישראלית ברורה ואני חושב שהידע על הצנטריפוגות היה קריטי".