"עיני העולם נשואות בדאגה לגורל הנפקות האג"ח בפורטוגל, ספרד ואיטליה", זו פחות או יותר הייתה הרוח שבה חוברו כל הכותרות הכלכליות בשבוע שעבר. אנליסטים השתעשעו ביניהם על הסתברויות ההצלחה והכישלון להנפקות וכלכלנים הביעו דאגה מהשלכות כישלונן, אולם מי שעיניו בראשו, יכול היה לדעת, עוד הרבה לפני שהוכרזו התוצאות, שאין סיכוי שהנפקות אלה ייכשלו.
פורטוגל גייסה 1.25 מיליארד אירו, ספרד 3 מיליארד ואיטליה 6 מיליארד - בסך הכול כ-10 מיליארד אירו. כישלון אחת מהנפקות אלה היה מוביל כמעט בוודאות לתוהו ובוהו בשווקי אירופה וריקושטים בעולם כולו.
תוצאה מעין זו לא התאימה לגורמים רבים ובראשם הבנק המרכזי של גוש האירו ECB. על כן הערכות בשוק מצביעות עליו ועל בנקים מרכזיים נוספים של מדינות בכל העולם, כמי שתרמו תרומה נכבדת להצלחת ההנפקה, בכך שקנו את האג"ח שהוצע.
אני סבור שאי-אפשר להכתיר הנפקות אלה כהצלחה. הצלחת הנפקה אמורה לבטא אמון משקיעים, במקרה זה, אמון בכלכלת המדינות המנפיקות, מדינות PIIGS הבעייתיות. כפי שזה נראה כרגע המשקיעים לא מאמינים. מוחמד אל אריאן, מנכ"ל פימקו - המנהלת את קרן האג"ח הגדולה בעולם, אף יצא באזהרה כי המשקיעים באג"ח מדינות גוש האירו עלולים לחטוף "תספורות" משמעותיות ויפסידו כסף רב בהשקעתם.
יוון ספגה הורדה נוספת בדירוג האג"ח שלה שצנחו לדרגת אג"ח זבל.
בניגוד להצהרות האופטימיות אותן משחררים מנהיגי מדינות הגוש, אני סבור שלא נעשה שם די על מנת להתמודד עם הבעיות האמיתיות. הכסף נשפך להנפקות, רכישות אג"ח וחבילות חילוץ, אך מדינות הבעייתיות אינן מיישמות את תוכניות הקיצוץ שהן מתבקשות לבצע. כתוצאה מכך נקלע הגוש בין הפטיש לבין הסדן: תכניות קיצוצים וצמצומי גירעון אינן מצליחות להתממש, וגם אם יצליחו, פירושו של דבר - האטה כלכלית לפחות בשנים הראשונות.
מצד אחד איני רואה את פירוק הגוש, אולם מצד שני אני שואל את עצמי כמה זמן עוד ימשיכו אזרחי גרמניה, המדינה היחידה שכלכלתה מתפקדת כראוי, לסחוב על גבם את כל הגוש.
התחזקות האירו מעיבה גם היא על ניסיונות ההתאוששות של הגוש. אירו חזק אינו מיטיב עם משקי המדינות שבהן הוא המטבע, אבל כמובן שאת הגופים הפיננסיים זה לא ממש מעניין ואלו ממש "חגגו" את הצלחת ההנפקות.
איני סבור כי בעניין המטבע יש לקברניטי כלכלת הגוש סיבה לדאגה. בהנחה שלא תתרחש קטסטרופה כלשהי בארה"ב אני לא צופה שהתחזקות האירו תמשך. האינדיקאטור החשוב ביותר לכך מגיע משוק האג"ח האמריקאי, שם הגיע בסוף השבוע הפער בין אג"ח לשנתיים לבין האג"ח ל-30 שנה לשיא של 3.96%.
פער כזה מרמז על אמון בהתאוששות הכלכלה, עלייה בציפיות האינפלציה וכתוצאה מכך הקדמה אפשרית של מועד העלאת הריבית שם. כרגע עדיין לא מדברים על כך בקול רם שכן באבטלה טרם נרשם שיפור משמעותי, אולם סביר מאד להניח כי עם התגברות ההערכות להעלאת הריבית בארה"ב, תצבור התחזקות הדולר תאוצה.
לכן, חשוב מאד לעקוב אחר הנתונים שיתפרסמו שם בחודשים הקרובים. כל נתון חיובי יגביר את הציפיות ויספק רוח גבית לדולר.
בשבוע שעבר הופתעו מהמרי המט"ח מעוצמת ההתערבות שהפגין בנק ישראל ועוד יותר משיתוף הפעולה בינו לבין האוצר (ואין זה משנה כלל ועיקר אם היה זה מתואם או לא).
גם התבטאותו החריגה של המשנה לנגיד בנק ישראל צבי אקשטיין שאמר כי בנק ישראל מודאג בשל הערכת היתר לה זוכה השקל, מן הראוי שתדליק נורה אדומה אצל המשקיעים בו.
בשלב זה לא ניכרת תכונה מיוחדת והתחזקות סל המטבעות נבעה בעיקר מהתערבות בנק ישראל והאוצר ומה"מיני דרמה" שהתרחשה בדולר/אירו וגרמה לסגירת פוזיציות רבות של מהמרי שקל/אירו. המהמרים ה"כבדים" לטובת השקל עצרו אומנם על מנת לכלכל את צעדיהם אולם טועה מי שחושב שהם אמרו את מילתם האחרונה.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
