האחראים לזיהום קרקעות יחויבו לשקמן גם רטרואקטיבית, לאחר 25 שנה, כך נקבע בהצעת החוק למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, שאושרה היום (א') בוועדת השרים לחקיקה. הצעת החוק, שהוגשה ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, קובעת שבמידה שהמזהם הוא המדינה, האחריות לשיקום הקרקע תחול רטרואקטיבית ללא מגבלת שנים.
בישראל זוהו כ-3,300 אתרים בהם נמצאו קרקעות שחשודות כמזוהמות ובהן כ-23 אלף מוקדי זיהום. סך השטח שחשוד כמזוהם משתרע על כ-3,900 דונם כש-75% מפוטנציאל הזיהום מתרכז באזורי תעשייה.
העלות הכוללת המוערכת לסקירה וטיפול בקרקע שחשודה כמזוהמת היא 8.8 מיליארד שקל. עליית ערך הנכסים הסמוכים לאתרים מזוהמים בעקבות שיקומי הקרקע מוערכת בכ-35 מיליארד שקל. בדיקת התועלת משיקום קרקע באזורי תעשייה מעלה שהתועלת הישירה משיקום קרקע מזוהמת היא כחצי מיליארד שקל עקב מניעת אובדן הכנסות מהמתחם. כן נמצא שערך הנכס למגורים שמצוי במרחק חצי ק"מ מאתר מזוהם יורד ב-11%-12% בממוצע, ואם הוא מצוי במרחק של עד 1 ק"מ, ערכו יורד בכ-6% בממוצע.
הצעת החוק שאושרה קובעת לראשונה בחקיקה הגדרה לקרקע מזוהמת וקובעת הסדר למניעת זיהום קרקע, איתור קרקע מזוהמת, ניקיון קרקעות, הסדר מנגנוני מימון ויידוע רוכשי קרקעות על קיומן של הקרקעות המזוהמות. עוד נקבע בהצעת החוק שקיומם של הליכי תכנון ובנייה בקרקעות חשודות כמזוהמות יותנה בביצוע סקרי קרקע ובשיקום הקרקע. בנוסף נקבעים בהצעת החוק תמריצים לטיהור ושיקום קרקעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
