משה רבינוביץ' רכש נכס בפתח תקוה, ובמשך שנים רבות, עד ליום 1.4.2008, היה הנכס ריק, ללא שימוש, במצב של מעטפת שלד וללא חיבור לחשמל ולמים.
העירייה החלה לחייב את רבינוביץ' בארנונה בינואר 2008, והוא הגיש השגה בטענה שבנייתו של הנכס לא הסתיימה, והוא לא היה הראוי לשימוש. מנהל הארנונה דחה את ההשגה משום שהנכס היה בבניין מאוכלס ומחובר לכל התשתיות לרבות מים וביוב.
ממצאי הביקורת של העירייה היו, שהנכס לא נהרס או ניזק עלות השמשתו היא קטנה, ויש טעם כלכלי להשמשתו. הערר לוועדת ערר של הארנונה נדחה, למרות שהנכס היה במצב של שלד ומעטפת בלבד וחובר למערכות המים והחשמל ביום 1.4.2008.
בית המשפט לעניינים מנהליים דן בשאלה - מתי ניתן לקבוע כי בנייתו של בניין הסתיימה וניתן לחייבו בארנונה? נפסק, כי לצורך פרשנות המושג "בניין" בסעיף 269 לפקודת העיריות, יש להיעזר בסעיף 330 לפקודת העיריות בדבר נכס שנהרס או ניזק. פרשנות היוצרת אבחנה בין בניין שבנייתו הסתיימה לבין בניין שניזק היא לא הגיונית, ומבחן יכולת השימוש צריך להיות זהה. הערעור התקבל, החיוב בוטל, והעירייה חויבה בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 שקל.
בניין 'עוברי', בניין 'גריאטרי' ומה שביניהם
כאשר בונים בניין חדש, יוצקים תחילה את יסודותיו, ולאחר מכן בונים קירות ותקרות, מתקינים מערכות חשמל, מים, ביוב וקומוניקציה, ומסיימים בטיח, ריצוף, נגרות, כלים סניטריים רצפה ופרזול. דומה הדבר לחזון העצמות היבשות בספר יחזקאל פרק ל"ז:
א הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת. ב וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם, סָבִיב סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד. ג וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ. ד וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא עַל-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם--הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה. ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַ--וִחְיִיתֶם. ו וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. ז וְנִבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי; וַיְהִי-קוֹל כְּהִנָּבְאִי, וְהִנֵּה-רַעַשׁ, וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת, עֶצֶם אֶל-עַצְמוֹ. ח וְרָאִיתִי וְהִנֵּה-עֲלֵיהֶם גִּדִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר, מִלְמָעְלָה; וְרוּחַ, אֵין בָּהֶם. ט וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּחַ {ס} כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ. י וְהִנַּבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם--חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד.
ולמדנו, כי כל עוד לא נפח אלוהים רוח חיים, לא היו העצמות היבשות לבני אדם. כך גם בניין עוברי, כל עוד לא הסתיימה בנייתו ולא חוברו מערכות המים, החשמל והקומוניקציה, לא נפחה רוח חיים בבניין, והוא בחזקת בניין שבנייתו לא הסתיימה.
כאשר מועלית טענה, כי בניין פלוני מתאים לשימוש למרות שבנייתו לא הסתיימה או כאשר הוא ניזק, אנו נוהגים להציע להעביר לבניין זה את לשכתו של ראש העירייה, על מנת שינהל משם את ענייני עירו.
להבדיל מבניין עוברי שטרם נולד, בניין שניזק במידה שלא ניתן להשתמש בו הוא בניין גריאטרי. הוא עדיין לא נפח את נשמתו, אולם הוא אינו יכול לתפקד למטרות קיומיות.
בית המשפט מצא לנכון ליצור הקבלה בין בניין עוברי לבין בניין גריאטרי, משום שלא נקבעו בדיני הארנונה מבחנים לקביעת יום סיום הבנייה, ופסיקה זו היא בבחינת השלמת החסר. גם אם מבחינה עיונית יש הבדל גדול בין בניינים אלה, אזי מבחינה מעשית ניתן לברך על ההשוואה, משום שניתן לייבא הלכות מעניין אחד למשנהו.
עמ"נ 37796-05-10 משה רבינוביץ נגד מנהל הארנונה של עיריית פתח תקוה, בית המשפט לעניינים מנהליים - מרכז, השופטת זהבה בוסתן, ניתן ביום 26.12.2010.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
