אתמול (יום ב') התבשרנו שהבנק המרכזי הסיני העלה שוב את דרישת הרזרבות מהבנקים המקומיים. זהו עוד סימן לתהליך הקורה בימים אלו, ואשר תיארתי שבוע שעבר:
קובעי המדיניות במדינות המתפתחות מנסים לרסן את תופעות הלוואי שגורמת הזרמת הכסף האדירה המגיעה בעיקר מארה"ב. אותה הזרמה מעוררת את האופטימיות לגבי היכולת הכלכלית של המדינות המפותחות. שני תהליכים אלה יכריעו את גורל כלכלות העולם בחצי השנה הקרובה.
לגבי השווקים עצמם, תחילת השנה מהווה המשך ברור למה שקרה מאז ספטמבר שנה שעברה. ההרחבה המוניטארית והפיסקאלית בארה"ב, ובאירופה ממשיכות לגרום לעלייה בבורסות במדינות אלו. המגמה בהן עולה ונסמכת כולה על ההנחה שמה שעושים הנגידים והפוליטיקאים אכן יביא לצמיחה אמיתית ומתמשכת.
בשוק האמריקאי, ראינו גם את טביעת האצבעות של תוכנית QE2 גם בעוצמה היחסית של סקטורים מסויימים של מניות. זאת ביחס למדד המהווה עבורי את נקודת הייחוס: מדד S&P 500. סקטורים שהמשקיעים תפסו כבעלי סיכוי גבוה מהכסף החדש שמזרימות ממשלות, השיאו תשואות יתר.
בחרתי השבוע להפנות את תשומת הלב לסקטורים שאני מניח שמדיניות ההרחבה במדינות OECD תשפיע עליהם. לפניכם כמה (ואני מדגיש - כמה) מןסקטורים אלו, ובהמשך כתבתי מה התחזית שלי לגביהם בשנה הבאה עלינו לטובה.
כל הגרפים המוצגים מטה הם גרפים שבועיים, מתחילת שנת 2009, של תעודות הסל המייצגות את הסקטורים שבחנתי. בחלק התחתון של הגרפים הצגתי את עוצמתו היחסית (Relative Performance) של הסקטור לעומת תעודת הסל של מדד S&P500.
הסקטורים אנרגיה וחקלאות
משה שלום - סקטורים - 1
חומרי גלם וטכנולוגיה
משה שלום - סקטורים - 2
זהב ופיננסים
משה שלום - סקטורים - 3
מבט חטוף על גרפים אלו, מגלה מיד שהמשקיעים גרמו, בחלקה האחרון של השנה שעברה, לעלייה דרמטית של הסחורות, הטכנולוגיה והמתכות היקרות. לעומת זאת, סקטור הפיננסים נשאר רדום רוב השנה והתעורר רק מתחילת השנה הנוכחית.
-
אם נבחן את העוצמות היחסיות לעומת המדד הכללי (S&P500) נוכל לומר שרק הסקטורים הנתפסים כמקדמי צמיחה ברורים נהנו גם ממגמה עולה במחיר, וגם מעוצמה יחסית גבוהה לעומת השוק בכללותו. חומרי הגלם, האנרגיה והחקלאות, מהווים דוגמאות יפות לסקטורים כאלו. מן הסקטורים שאינם מוצגים כאן, כדאי לציין במיוחד את סקטור מוצרי הצריכה, אשר גם הוא נהנה מאותו יחס מצד המשקיעים.
-
הזהב וסקטור הפיננסים הפגינו חולשה. לדעתי על התנהגות הזהב השפיעו שני דברים: החשש מפני תוצאות המשבר, ואישור היותו המטבע ה"אמיתי" היחיד שנשאר. ולכן כשהאופטימיות בשווקים עלתה, הוא ירד.
-
בסקטור הפיננסים, אנו רואים עלייה יחסית חדה רק עכשיו, כאשר הכלכלה מתחילה להראות סימנים אמיתיים של התאוששות (בתחומי הצריכה והייצור). זאת כי המשקיעים החלו להאמין גם בגידול משמעותי בכמות ההלוואות, המימון ובמה שנקרא "תאוצת הכסף" (Money Velocity). כזכור, זו מייצגת את הקצב שבו הכסף מחליף ידיים במשק. הגידול בתאוצת הכסף הוא טוב לבנקים ולכל הסקטור הפיננסי.
-
על פי האמור לעיל, בשנה הקרובה הגורמים שישפיעו על תנועות המחיר, בכול הסקטורים שהזכרתי, לא ישתנו. אולם יש לשער שרמת האופטימיות הקיצונית הנרשמת בימים אלו תגרום בסופו של דבר למה שתמיד קורה במצבים קיצוניים: תיקון מטה, ואולי אף תיקון די עמוק (של כ-10%) מן השיאים שאליהם נגיע בימים הקרובים.
-
אני מאמין שלאחר תיקון בלתי נמנע זה, תתחדש המגמה העולה הנוכחית. אמנם, כל ה"דברים האמיתיים", כמו הסחורות בתחומי האנרגיה, החקלאות, המתכות יקרות והבסיסיות, יסבלו קצת מן הצמצום המכוון מצד ממשלות סין ודומיה, אבל לדעתי יישארו די גבוהים בגלל עליית הציפיות לחידוש הצמיחה במדינות -OECD.
-
מה שישתנה אחרי התיקון הוא התרחבות האופטימיות השוררת היום בסקטורים מסויימם גם לסקטורים כמו הפיננסיים, שרותי אספקה (utilities) ועוד.
תסריט זה עלול שלא להתגשם אם יקרה אחד מן האירועים הבאים: קריסת יכולת החזר החוב של מדינה גדולה באירופה (ספרד או איטליה), אירוע גיאופוליטי קטסטרופלי או שינוי פוליטי פנימי בארה"ב שיימנע מן הפד להמשיך את מדיניותו.
אזכיר כאן שוב את דעתי שמהות הבעיה לא השתנתה: קובעי המדיניות של מדינות OECD עדיין מנסים לפתור בעיית חוב עם חוב נוסף. דבר בלתי אפשרי, בעיני כל בר דעת. אולם עד עתה, השווקים ממשיכים לקנות את הטווח הקצר ולהתעלם מן הטווח הארוך.
האינפלציה במזון ובאנרגיה ממשיכה להתקזז עם מחירי נדל"ן יורדים, ואבטלה גדולה. כך אותם קובעי המדיניות יכולים להציג מספרים רשמיים כמו מדדי מחירים לצרכן נמוכים ולהמשיך מדיניותם הכוללת, ריבית נמוכה, ותוכניות סיוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
