משיפוץ בית-הכנסת העתיק בהונגריה - למיזמים ירוקים בישראל

זניט (Zenith) אנרגיה ירוקה, בית השקעות חדש, חושב על פרויקטים סולאריים במונחים של נדל"ן מניב, רק שבמקום שכר דירה ניצב לקוח שמשלם על החשמל. בית ההשקעות השלים בימים האחרונים גיוס הון בהיקף של 30 מיליון שקל, שישמש בסיס למינוף המשך לפי קצב התקדמות הפרויקטים שכולם בתחום של אנרגיה מתחדשת.

הכסף גויס ממשקיעה אחת - קבוצת פוטוריאל (Futureal) האירופית, חברה משפחתית בבעלות גאבור פוטו, אותה הקים עם אביו. חברת ההשקעות, שזו השקעתה הראשונה בישראל, הזרימה לזניט 20 מיליון שקל והתחייבה להזרים 10 מיליון שקל נוספים בהמשך, לפי קצב ההתקדמות של הפרויקטים.

פוטוריאל רואה בהשקעה הנוכחית רק את הצעד הראשון, ובכוונתה להשקיע עד 250 מיליון שקל בזניט (שאין לבלבל בינה לבין זניט-סולאר, החברה הישראלית).

את זניט אנרגיה ירוקה הקימו ב-2009 יונתן בן-כנען המשמש כמנכ"ל; תומר רשף, שהוא סמנכ"ל כספים והשקעות ובעבר היה סמנכ"ל כספים ב-ICG של החברה לישראל; ויהונתן קונפורטי, סמנכ"ל פיתוח עסקי שהיה בעבר מנהל מחלקת תכנון אסטרטגי במטל-טק. לשלושתם ניסיון במימון פרויקטים בהיקפים גדולים, באנרגיה מתחדשת, בבנקאות להשקעות ובניהול פיננסי.

המודל העסקי של זניט הוא פשוט: היא משקיעה בשלב המימוש של מיזמים בתחום האנרגיה המתחדשת כשותפה פיננסית, וחוברת ליזמים. החברה מספקת ליזמים את ההון העצמי הדרוש לקבלת רישיון יצרן חשמל מותנה, וכן מסייעת להם בקבלת המימון הבנקאי.

פוטוריאל היא חברת נדל"ן שהוקמה ב-2003, ושיזמה ופיתחה פרויקטים בהיקף של 1.5 מיליארד אירו בתחומי נדל"ן מסחרי ולמגורים, קמעונאות, מלונות ומרכזי קניות. "את הכניסה שלנו לשוק האנרגיה הסולארית נבצע דרך זניט בישראל", אומר פוטו בראיון בלעדי ל"גלובס", "אנחנו מאמינים שיש כאן סיכוי לתשואה דו-ספרתית גבוהה בסיכון נמוך. יש לנו מספיק הון נזיל, בעיקר משום שבשנת 2007, לפני המשבר הכלכלי, היו לנו כמה אקזיטים ענקיים". לדבריו, צנרת הפרויקטים של החברה היא בהיקף של מיליארד אירו.

ישראל אינה זרה לפוטו. "הפעם הראשונה שלי בישראל הייתה במסגרת תחרות מתמטיקה", הוא אומר. מאז, נישא פוטו לרופאה ישראלית שהכיר בזמן לימודיה בהונגריה.

"רוב עסקיי הפכו לבעלי אופי בינלאומי, אך כעת אני שוקל לעבור להתגורר בישראל", אומר פוטו. "התלהבתי מאוד מישראל. אשתי ומזג האוויר הנעים בראש השיקולים שלי לבחון כאן השקעות. אני חושב לפתח את העסקים בישראל, וזניט תהיה ההתנסות הראשונה".

לפוטוריאל קרן פרייבט אקוויטי שנקראת Finext, ששליש מההון שלה מגיע מהאיחוד האירופי והשאר השקעות של המשפחה, ומאפיין אותה שלחברות הפורטפוליו שלה יש זיקה כלשהי להונגריה. כמו-כן, פוטו אומר כי המשפחה הקימה גם קרן גידור שמנהלת 100 מיליון דולר. פוטו היה התורם הראשי שעמד מאחורי שיפוץ בית הכנסת העתיק ביותר בהונגריה, שנחנך מחדש בשנה שעברה.

השותפים בזניט משוכנעים בפוטנציאל הכלכלי של המודל שלהם. "בפרויקט נדל"ן יש מצבים שבהם לפעמים אין תפוסה מלאה", אומר בן-כנען. "אם לתרגם פרויקט סולארי למונחי נדל"ן, הרי שזהו נכס עם תפוסה של 100% וחוזה שכירות ארוך טווח".

* איך זה עובד בפועל?

בן-כנען: "זניט היא לא קרן אלא חברת השקעות המממנת הקמת ובניית פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת - ובשלב הזה, האנרגיה הסולארית. אנחנו לא משקיעים בטכנולוגיה או בחברות הפצה, רק בפרויקטים".

בן-כנען מתכוון לשלב שבו יזם משיג רישיון מכר, מאתר קרקע ובונה מתקן לייצור חשמל באנרגיה סולארית. "אנחנו מספקים מימון משלים ליזמים ומסייעים להם להשיג אשראי בנקאי", הוא אומר.

* קשה היום להשיג מימון להקמת מתקן לייצור אנרגיה סולארית?

"ל-10% מהשוק יש משאבי מימון למכביר, אבל 90% חסרי הון עצמי. הרגולציה בישראל דורשת קבלת רישיון יצרן חשמל מהרשות לשירותים ציבורים, וכדי לקבל את הרישיון, על היזם צריך להוכיח יכולת לממן 20% מהעלות של הפרויקט. כאן אנחנו נכנסים למשחק ומספקים ליזם עד 100% מדרישת ההון העצמי.

"העלות המוכרת היום היא של מיליון דולר לייצור מגוואט. כאשר מדובר ביזמים קטנים או בינוניים, זהו חסם משמעותי. יש גם אפשרות שנשקיע פחות מ-100% מההון העצמי, ואז ניקח פוזיציה נמוכה יותר".

* מה אתם מקבלים בתמורה?

"שותפות במיזם. אנחנו מקימים חברה משותפת. כשהיזם מגיש בקשה לרישיון נעמיד עבורו מכתב התחייבות מותנה שיעמוד בדרישות הרשות להוכחת הון עצמי. בנוסף, נסייע ליזם בהשגת מימון פיננסי נחוץ נוסף. לבנקים בישראל יש דרישות מחמירות כשהם שוקלים מתן מימון לפרויקטים".

לדברי בן-כנען, הרווח הוא דו-סטרי: "היזם מקבל פרמיית ייזום ואנחנו מרוויחים מהבעלות הישירה בחברת הפרויקט. כשהפרויקט יתחיל לייצר, תזרים המזומנים שמתקבל, אחרי הפרשות היתרה והוצאות תפעול, יתחלק בנינו לבין היזם, לפי מפתח שמוסכם מראש".

זניט מציעים ליזמים מימון בבנייה עצמה, התקשרות עם קבלנים והשגת מימון נוסף, כדי לצמצמם סיכונים. "הסיכון שאנחנו לוקחים הוא קטן", אומר רשף, "מאחר שהיזמים מגיעים אלינו בשלב הביצוע, בשלהי שלב הפיתוח. אנחנו לא לוקחים חלק בסיכון הטכנולוגי, ושותפים בשלב המימוש וההקמה, שמקדים רק למכירת החשמל לחברת החשמל".

* באילו מיזמים תשקיעו?

קונפורטי: "בעיקר במיזמים קטנים ובינוניים. במקרים של מיזמים גדולים מאוד יש יותר קשיים רגולטוריים, אבל במערכות קטנות יותר, המייצרות בין 50 קילוואט ל-250 קילוואט, התהליך קל יותר. גם זמן ההקמה וכניסה למצב של ייצור מתקצר".

בן-כנען: "המיזמים הבינוניים יוצאים עכשיו לדרך, ואנחנו מגיעים בדיוק בזמן הנכון. אנחנו מחפשים את היזמים שכבר קיבלו רישיון ומחפשים את התמיכה הפיננסית. אנחנו יודעים שלא מעט בקשות הוגשו, אך רבות מהן לא ייענו בגלל הקושי של הוכחת ההון העצמי. החסמים נפתרים לאט - כך, בסוף דצמבר אושרו התקנות להיתרי בנייה לפרויקטים סולארים על גגות וקרקעות. זה היה אחד החסמים הגדולים וגם הוא השתחרר".

זניט למשל מעורבת בפרויקט במסגרתו אדומים החזקות וחברות מקבוצת גדות יקימו ויפעילו עד 20 מערכות אנרגיה סולארית של גם קילוואט, עסקה שיכולה להגיע עד היקף של 19 מיליון שקל.

התוכנית של זניט היא להשקיע בכמה עשרות מיזמים קטנים כמו זה בכל שנה בהיקף של 50 קילוואט כל אחד. "אנחנו מצפים במהלך השנה הראשונה לפעילות שלנו לבצע 5-10 פרויקטים בינוניים", אומר קונפורטי.

* והכל עם 30 מיליון שקל? זה לא מעט מדי?

בן-כנען: "הסכום שגויס ישמש בסיס למינוף. נהוג בענף ש-80% מעלות הפרויקט מגיעים ממימון בנקאי. הצפי הוא שגם בישראל תתפתח הנורמה הזאת. אנחנו מתכוונים לבחו גם פרויקטים פוטו-וולטאים, אבל כרגע ענף הרוח נמצא בפיגור, וגם ייצור אנרגיה מפסולת ממוחזרת או מגלי ים הם תחומים שרחוקים מהשלב המסחרי".

* מי המתחרים שלכם?

"כיום יש שתי חברות - סן-פלאוור ואנלייב - שמממנות את הפרויקטים של עצמן. למיטב ידיעתנו, אנחנו הגוף הייעודי היחידי בישראל למימון פרויקטים של יזמים בתחום של אנרגיה מתחדשת".